משא האדם הזקור – הערות מתודולוגיות על תיעוד הפין | אורן ו. ירמיה

Adolescence by メーコン [Meikon], 2013 cc: flickrהרצון לתעד את הפין גדול מן הפין עצמו. הרצון לתעד את הפין הינו, למעשה, אינסופי. אך למרות הרצון, יש לו, למתעד הפינים, כמה בעיות. הנה הן לפניכן.

בעיה ראשונה: איזה מהפינים יתאר? האם את הרופס? זה איתו הוא יוצא מהבית ונוסע באוטובוס? זה איתו הוא אוכל את ארוחותיו? או שמא יתאר המתעד את הפין הזקור. את החד פעמי. את זה שבא למראה הגירוי ונעלם מיד אחריו. האם, תרשו לי שניה לשון מטאפורית, האם המתעד צריך לתאר את הגבעול הצומח במשך כל השנה, או רק את הפרח הבוקע לעת אביב? וודאי, הם דומים. לשניהם אותו מבנה כללי. על שניהם אותם שלושה סימני לידה: אחד ליד הבסיס, אחד במעלה האיבר, ואחד הסובב אותו על כל ההיקף. אך עם זאת הם כה שונים! הזרוע אינה אותה זרוע. הפטריה אינה אותה פטריה.

בעיה שניה: כיצד על המתעד לעשות את עבודת תיאורו? הרי אינו יכול פשוט להניח את הפין על שולחן בית הקפה, מול המחשב הנייד ולצד צלוחית העוגיות שהזמין. מנגד גם לא יכול פשוט לקחת את המחשב לשירותי בית הקפה, ולסיים את עבודתו שם. האם זה אומר שיאלץ להסתפק אך ורק בעבודה מהבית? האם יכתוב את כל תיעודו  על אותו כסא זול שקנה מאיקאה ועם אותו נס דלוח? האם פתאום יפתיע את המושב עליו הוא רגיל לסעוד במגע לא רגיל של בשר ישבן לח ומזיע? כמו לאחותו של שייקספיר, גם למתעד הפינים אין חדר משלו. הכיצד יכתוב?

הבעיה השלישית:  הבעתה הפתאומית – מה יהיה אם יקראו את התיעוד אותן הנשים שנגעו בפין המתועד. ודאי, הסיכויים לכך נמוכים. מעטות הן אלו שנגעו בו, אולי אפילו מעטות מאלו שנגעו בפיניהם של הקוראים (הפינים שעוד מחכים לתיעוד).  אך המחשבה לא יכולה שלא להרתיע. מה הן יגידו? האם הן יאששו את סיכומיו? האם יחשפו  את שקריו? האם יתארו בתנועות ידיים, ובמרחק בין ידיים, את רישומיהן שלהן? האם ישלחו מכתב של אזרחיות מודאגות לעורכת? ישכרו מודעה בעמוד הפנימי הראשון?

  הֵיֵה מֶעֶבֶר, עג, עט ודיו ירוק ושחור על ניר יפני plakat 2013 pen and green & black ink on japanese paper  http://flic.kr/p/fGABNa

הֵיֵה מֶעֶבֶר, עג, עט ודיו ירוק ושחור על ניר יפני plakat 2013 pen and green & black ink on japanese paper http://flic.kr/p/fGABNa

ולבסוף, אחרי כל הבעיות הללו כולן, המתעד לא יכול שלא לחזור אחורה ולהתקל בבעיה הרביעית: מדוע יש רצון כה גדול לתעד את הפין? למה לו לשבת ולכתוב אודותיו? האם זה דווקא כי כה מעט נגעו בו? האם דווקא בגלל שאי אפשר לשימו על שולחן בית הקפה? האם זה דווקא בגלל שהוא זקור לעיתים רחוקות כל כך? יכול להיות שזו התשובה. שיש רצון כה גדול כי כך, דרך התיעוד, הזקירות תיזכר ותשאר לנצח. כי כך הפין סוף סוף יונח על שולחן בית הקפה. כי כך פתאום אנשים, המוני אנשים, סוף סוף יגעו בו. אבל אישוש לכך תכלו לתת רק אתם, הקוראים. האם הרגשתם אותו מתמתח ונוגע בקצות אצבעותיכם?

הופיע לראשונה ב"שעטנז – כתב עת מעורב #1" | השקה לגיליון 2 של שעטנז ב4 לאוקטובר באפריקה.

http://www.youtube.com/watch?v=MmzvgbbY09E

אודות Mati Shemoelof

משורר, עורך וסופר. A Writer
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על משא האדם הזקור – הערות מתודולוגיות על תיעוד הפין | אורן ו. ירמיה

  1. מעניין את הזין הגיב:

    חמוד 😉

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s