פרויקט ספייק לי: מלקולם אקס, קפיצה חדשה מעל הלובן

1150855_10151737605303926_1274673914_n1-300x111במבט–על על תעשיית הקולנוע העצמאי, שבקרבה התפתח ספייק לי ניתן לראות ששיטות הפעולה שלו נבעו בתחילת דרכו מאופן הניסיון שלו להתבלט ללא חסות האולפנים הגדולים. הניסיון לתפוס בעלות על דמותו של מלקולם אקס, עוד לפני שהוא קיבל את האישור לעשיית הסרט, הוא רק דוגמה אחת לניסיון של ספייק לי בתור יוצר שחור, לצבור הון תרבותי/סימבולי, במבנה קולנוע לבן. ספייק לי , יוצר שחור ממעמד זעיר–בורגני, ביקש להיכנס למבנה ההגמוני של הקולנוע ההוליוודי ולשורת יוצרי העל (אשר רובם לבנים), שגם מביימים, משחקים וכותבים את סרטיהם, ובו בזמן הם גם בעלי הגדרה עצמית. חוקרת הקולנוע מנטיה דיווארה הראתה שספייק לי תפס את מקומו הלימינאלי במערכת יחסים ארוכה בין הקולנוע העצמאי השחור ובין הקולנוע המיינסטרימי; בין ה"שחורות" ובין ה"לובן"; בין התרבות ה"לא מובחנת" ובין התרבות ה"מובחנת"; בין התרבות ה"נמוכה" לבין התרבות "הגבוהה". סנפורד פינסק מדגיש כי בהתחשב בהיסטוריה המבישה של הוליווד ביחסה לשחורים, סרטי ספייק לי, מהווים סיבה לגאווה. משום שלספייק לי יש כישרון והוא מנצל אותו בתוך סביבה הדורשת ממנו להיות אגרסיבי. התעשייה השמרנית מכפיפה את ספייק לי לערכיה. לכן כשחברת "נייקי" פנתה לספייק לי היה די מובן, שמצד אחד הוא יקפוץ על המציאה וישתמש בכסף הנזיל שהיא תספק לו, על מנת להפיק עוד ועוד סרטים ולהתפרסם תחת הסטטוס של התאגיד הגדול. מצד שני, העבודה תחת חברת “נייקי”, ניטרלה את הניסיון של ספייק לי להצטייר כמורד בערכים הפוליטיים. כך הניסיון שלו לבקש מהקהילות המדוכאות "לעשות את הדבר הנכון" (כשם סרטו "Do the Right Thing" משנת 1989) הפך מעורפל כשהוא עצמו היה חלק מה"שיטה".

ספייק לי במלחמתו על הצורך להגדיר את מלקולם אקס ביצירתו, כונן ושיחזר את האיקס לסמל (אפריקאי) ובכך לא רק עירער על היכולת שלו כיוצר להגדיר את האיקס (דרך הערכים שהוטבעו בסרט, באמצעות מבנה המעשים של העלילה וכד'), אלא גם הצביע על הקושי של הוליווד, החברה האמריקאית והמערכת הפוליטית כולה להכפיף את האיקס למטרותיהם ולהפוך אותו לסמל סטטי.

הכוח המיתי של האימג' של מלקולם אקס שעולה בשנות התשעים, בין השאר בעקבות הפעילות הנמרצת של ספייק לי להפיצו, טמון ביכולתו להתנגד לסטטוס קוו של דיכוי. גם אם הוא מופיע על כובע בייסבול, או כלי בידי במאי שעושה פרסומות לנעלי ספורט בחברת "נייקי". משום שהסמל המיתי של מלקולם אקס מבקש לייצר הבדל ולהוביל לשינוי ומאחוריו סיפור חיים, שאמנם יכול להיקרא בצורות שונות, אך הוא עדיין מסמל נראטיב פתוח.

אנו עדים לשיח שחור שמתעצב בתוך השיח התרבותי האמריקאי. אמירי ברקה, או בשמו הקודם לירוי ג'ונס, הינו יוצר רב תחומי ומנהיג משפיע מאוד בתרבות השחורה האמריקאית. ברקה כותב מחזות, שירה, סיפורים ומאמרים בנושא תרבות אפריקאית-אמריקאית. הוא גם פרפורמר מעולה והקראותיו משלהבות גם קהל עכשווי. הויכוח שלו עם ספייק לי עמד על האם מותר לספייק לי לביים את הסרט על מלקולם אקס. ברקה פיקפק ביכולתו של ספייק לי להנציח נכונה את זכרו הראוי בקהילה השחורה בארה"ב. דמותו של מלקולם אקס שהפכה לסמל איקס בסרט של ספייק לי, לא רק שיצרה את הוויכוח בינו לבין אמירי ברקה, כי אם יצקה אפשרות של התכתבות רחבת היקף מסוף המאה העשרים לתחילתה. אמירי ברקה, שמיצב את עצמו כנציג ההיסטוריה השחורה המתמשכת והרדיקלית, ששמה דגש על מעמד וגזע נעמד מול ספייק נציג התרבות ההיפהופ, הקפיטליסטית, הפופולארית והעכשווית. ספייק לי מצידו ניסה לאגור כמה שיותר כוח על מנת להישאר בשורת היוצרים הקולנועיים בעלי כוח והשפעה באולפנים הגדולים. אמירי ברקה השתדל להחזיר לדיון סוגיות היסטוריות כואבות שהעמידו את האמריקאיות וכוונותיה בספק. המחשבה המיתית השחורה הורחבה, כאשר מושא וגוף הדיון שלה נשען על מורשת מלקולם אקס.

הקול האלטרנטיבי של ספייק לי, באמצעות הסרט על מלקולם אקס, נשען על שלוש טענות/עמדות עיקריות.

מוסרית, הסרט מייצר אפשרות דמוקרטית אלטרנטיבית, כזאת הממקמת את "השחורות" במרכז הדיון התרבותי/פוליטי, למשל המנהיגות הדמוקרטית של נלסון מנדלה בדרום אפריקה. נוכל גם לומר ההפך כי דרום אפריקה מייצרת אלטרנטיבות דמוקרטיות חברתיות לדיכוי השחור (כסוג של קולוניאליזם פנימי) המופעל בתוך ארה"ב.

אפיסטמולוגית, הסרט מאפשר "נקודת אפס" ביקורתית חדשה המאתגרת את הסדר שבו נתפסת ההיסטוריה השחורה בתוך ההיסטוריה האמריקאית. נקודה זו משחזרת את אותה חוויה ראשונית בה אין עדיין מחלוקות פנימיות הדוחקות את התבונה לצד אחד ואת "היפוכה" לצד האחר. העמדה בינארית קיבלה פנים, כשספייק לי הביא את ציטוטי הנאומים של אקס וקינג בסוף הסרט Do The Right Thing בשנת 1989. "נקודת אפס" ביקורתית מתרחשת בסרט, כשספייק לי מעמיד את מלקולם אקס במרכז שנות השישים והופך את המיתולוגיה השחורה של מרטין לותר קינג ג'וניור לפרט שולי.

מתודולוגית, הסרט מחליש את הממד הטלאולוגי שבכורח ההיסטורי. אחת הטענות שנשמעו לגבי האליטה השחורה הייתה שהם הסימבול של הקפיטליזם, הליברליזם ומסחור התרבות. אך עצם ההתייצבות שלהם בצד ספייק לי וסמלו של מלקולם אקס מצביעה על כך שהם גם מודעים לדיכוי החברתי, המעמדי, הגזעי והמגדרי השחור, לצד הסטטוס המעמדי/חברתי הגבוה שבו הם ממוקמים. בכך, אי אפשר להותיר את פיתרון הבעיה החברתית, רק כסוג של פיתרון מעמדי. זאת משום שאף העשירים השחורים, חשים הזדהות עם המסרים של ספייק לי ומלקולם אקס ומבקשים לשנות את המציאות הגזעית. פעילותם מערערת על המחשבה המעמדית, כחלק מהרעיון הליברלי, שטוענת שאם הם (האליטה השחורה) הצליחו, אזי כל השחורים יוכלו להצליח. ההפך הוא הנכון, עצם התגייסותם לעזרת ספייק לי הוכיחה, שיש אחווה, סולידאריות והזדהות גזעית, למען שינוי הערכים החברתיים והעמדת "השחורות" במרכז הדיון.

במקום נראטיב שחור היסטורי ותרבותי רציף ומתמשך מהעבר אל ההווה, כפי שהציע אמירי ברקה, ספייק לי הציג ניתוח גניאולוגי חתרני שגרס כי העבר כפי שהוא מוצג בהיסטוריוגרפיה – מאורגן ומתווך על ידי ההווה והוא ביקש לפרוע את הסדר הטלאולוגי של ההיסטוריה. במקום, למשל, לטעון כי מלקולם אקס הוא תוצר של שנות השישים בארה"ב, ספייק לי מביא את נלסון מנדלה בסוף הסיפור וטוען שמנהיג שחור מנצח מדרום אפריקה משנות התשעים הוא ההתגלמות של מלקולם אקס. בתוך כך הוא מערער על הקשר בין המבט הפנים–אמריקאי בנושא מאבק תנועת שוויון זכויות האזרח, ומפנה אותנו שוב למבט אפריקאי–אמריקאי, המתרחש בו זמנית בהוליווד הלבנה וגם מצולם בדרום אפריקה עם מנדלה ובעיר הסעודית הדתית מֵכָּה. ספייק לי מבקש להעמיד מנהיג לשחורים, אך הוא מערער על גבולות המחשבה הלאומית, הקשורה לטריטוריה האמריקאית (אקט של דה-טריטוריאליזציה) ומציע את נלסון מנדלה האפריקאי. ההצעה היא גם סוג של זהות רפלקסיבית "שחורה", שגבולותיה החברתיים, כלכליים, תרבותיים ופוליטיים לא יישארו רק בתוככי המחשבה המדומיינים של "הלובן".

הרשימה התפרסמה לראשונה בקפה גיברלטר כחלק מפרוייק מחווה לספייק לי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s