עכשיו כְּשֶאַת רחוקה ממני | יעל משעלי

עכשיו כְּשֶאַת רחוקה
ממני

אני רואה את רַגְלַיִיךְ מתפקעות מִוְרִידִים סגולים-כחולים-ורודים

עוֹר זָהוּב-מתחמם מהר וְכפות רגליים קשוֹת

את מרימה את הרגליים על השולחן שהלקה שלו התקלפה מזמן וּמדמיינת איך בועז צובע לך אותו כמו חדש.

פעם אחת הבאת מִקרובים שולחן עם זכוכית וְציורים מסביב כמו בַּמוזיאון אבל הזכוכית התנפצה לְחתיכות קטנות כל כך, עד שאף אחד לא זכר שהיה פעם שולחן כזה בבית שלנו. שלך.

עכשיו כְּשֶאַת רחוקה גם ממה שאת

מכּירה

אנשים חדשים מחייכים

וּמדברים אלייך בְּשפה שאת לא מבינה אבל לפעמים נשמעת קצת כמו הצרפתית שלך, שאת כותבת בה בְּכזאת תשוקה שאת לא מצליחה להבין מה כתבת וְקוראת לְאַלְ-בֵּר לְפַעַנֵחַ והוא חֶלֶק מצליח וְחֶלֶק אומר שֶהמצאת ולא ככה אומרים.

עכשיו מנומסת מאי פעם

את מנסה את המילים היחידות שֶלמדתְ בִּמיוחד

משלימה בַּעיניים את מה שחַסֵר לך בַּפֶּה כמו שעשית תמיד גם כשהיה יותר מדי תקוע לָךְ בַּגרון

עכשיו כשאת רחוקה אני מרשָה לך

להתקרב

שומעת אותך מהצד השני של הטלפון אומרת משפט של רבע שעה וחותמת בְּ'אָבַל אני מפריעה'

מאמצת אל חֵיקֶךְ ואל אוזנַי הַכְּמֵהוֹת-נודדות צרות של אחרים שהפכו לְשֶלָךְ בְּכּוֹח הַלָשון וְהַקוֹשִי והרעב הבולעני שלך לְאהבה שֶהֵאֶמַנְתְ שתוכלי לְקבל רק דרך נִכְמָרוּת רַחַמִים

מה את עושה עכשיו

אף פעם לא ידעתי לחשב שעות אחורה

גם בְּלַדַעַת מה השעה אני לא כל כך טובה

אבל אולי הגיע הזמן שתדעי

פה הגיע הזמן, וְאצלך מה הזמן?

הגיע

תדעי

אני כאן מחזיקה בשתי הידיים המחוספסות והחמות שלך סופרת כתמי שמש חדשים וְמכות מטבח וּמתפעלת מן הלק הורוד המסרב להתקלף מִצִיפורנייך לא משנה כמה מים את שופכת בְּיום. ובעיקר אני נוגעת בַּבָּשַׂר החם וְהלח שלך שמתהדק סביבי פעם בשבועיים כשנרות שבת מחממים את גבי.

כמה שנים כעסתי

מכלה אותך בְּזעם חסר אונים מושיטה ידיים רועדות אל הידיים הראשונות שחיבקו והרביצו  חזק באותה מידה, את ניסית להוציא מהגוף את כל הנֵחְבָּלוּת שבו לא רואה שאני ממילא לא יכולה להגיע אלייך קצרה מִדַי בְּשנים וְניסיון לומדת בעיקר ממך איך לגעת

בְּאנשים

בַּידיים

מתבוננת בך בְּחוסר הבנה מחכה לְאישור לְחיבוק שתמיד הגיע בסוף לא פחות תקיף מלמד אותי שאני זכאית לאהבה. חמה. שורפת. בלתי מתפשרת.

אחר הצהריים חם במיוחד. אני יושבת לְידך יותר נכון נדבקת אלייך. שתינו מזיעות מול הטלביזיה ואת שולחת אותי לִבדוק אם המאוורר מכוון על הרוח הכי חזקה. אני מריחה את מְלִיחוּת גופך השופע ואת מסבירה לי בְּאריכות מה קורה בַּתוכנית בַּטלוויזיה למרות שאנו צופות בה יחד כבר יותר משנה. לפעמים את גם טועה וּמְבַּלְבֶּלֶת זוגות, בגידות ותינוקות, אבל אני לא מתקנת אותך, כי אני יודעת שרק תהנהני בחיוך רחוק, כמו בְּפְּעָמִים רבות קודם כשלא הבנת מה אמרו לך או מה כתוב וְאיך אומרים את מה שיש לך בבטן שפתחו בשביל שאני אצא אחרי ארבע לידות רגילות של בנים בריאים אבל אני סירבתי לצאת ממך למרות שכבר עבר הזמן עד שהיו צריכים להוציא אותי מגופך בְּכּוֹחַ.

כל הכוח שהיה בך נתת לי וגם את הזעם שלא רצית אבל הוֹרָשְתְ כמו מחלה שאני מחזיקה בשרירי הבטן וככה גם יותר יפה וגם יותר נורמלית. גם לא הסכמתי להפסיק לינוק ממך, וְאחרי שנה שמצצתי ממך הרגשת שמצצתי אותך וְמרחת את שדייך בְּפלפל חריף נותנת לי להבין לבד מה יהיה הטעם של החיים

איתך

וּבִלְעַדַיִיךְ

אמא. Maman. אל תתני להם לְהוציא אותי ממך שוב רק בגלל שמצאתי מחסה בגופה של אחרת. אני לא רוצה לחתוך אוֹתָךְ מִמֶנִי רק להפסיק לִקְרוֹעַ את גופי בְּצִיטוּטֵי תאוה זרים המשרבטים את גופי כְּעָוִית. אני רוצה להצטופף לצידה של מי שתוכל לְהכילני מִבְּלִי לִסחוב אותי על גַבָּהּ עד שורידיה יתפקעו.

תביני, הכל עבר. אבל עדינות הייתי צריכה ללמוד בעצמי וְלפעמים אני חושבת שכמו מילות נימוסין בִּמְדינה זרה היא לא שלי וְאני לא מבינה את משמעותה עד הסוף. אני טובה בכל מה שחזק. אני יודעת לגרום לאנשים לאהוב אותי עד בכי עד כאב עד פחד עד שנאה לא מצליחה להאמין שאם אפסיק לרגע תהיה מי שתאהב אותי בלי שאצטרך להיאבק בה על אהבתה בלי שאצטרך לשלוט בה כדי להפסיק לפחד

ממנה

ממך

אולי גם את חושבת עלי עכשיו. מתפארת בּי, בְּיוֹפְיִי וּבְהצלחתי בַּאוניברסיטה, או אולי אומרת מהר וּבְשֶקֶט שבזמן האחרון אני עצובה ואת לא יודעת מה לעשות. זה בגלל שאני בוחרת בחיים קשים ולא רוצה לשמוע לך ולהיות מאושרת.

את קונה לי טלוויזיה צבעונית כדי שאחשוב על זה פָּחוֹת וְאני מדליקה אותה וְחושבת איך היית מסבירה את מה שאני רואה עכשיו.

*** פואמה זו פורסמה לראשונה בספר לאחותי: פוליטיקה פמיניסטית מזרחית, והיא הפואמה השניה בסדרת "פואמות לאמא".

קיראו פואמה נוספת של יעל משעלי באתר העוקץ

אודות Mati Shemoelof

משורר, עורך וסופר. A Writer
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s