אם הייתי במזרח התיכון, לשם הייתי הולך. גאה להיות בתוך האסופות, וברוחן ובדמן ובנפשן. וכך כתבה עדי "הקיסרית" קיסר על ההשקה:
יש שמחה גדולה, התרגשות קשה, שלא לומר חשמל באוויר, כי לערס פואטיקה יש אסופה חדשה בהוצאת גרילה תרבות אנשים אהובים, אתם מוזמנים לחגוג איתנו את ההשקה
ערס פואטיקה 12/ מילים טבולות בעארק / השקת אסופה 2~!
5.12— יום חמישי— 20:30— התיאטרון הערבי-עברי— מפרץ שלמה 10 יפו.
יקריאו שירה וישיקו את הצורה-
- ישראל דדון
- אלון בר
- אלפרד כהן
- גל יונגמן
- תהילה חכימי
- עדי קיסר
- נדב נוימן
- שלומי חתוכה
- שחר-מריו מרדכי
- רועי חסן
- ליאור כהן
- סיגלית בנאי
- אלה גרינבאום
על התקלוט והחגיגה- די ג'יי חן אלמליח
מילות פתיחה- איילה חננאל / גרילה תרבות
אסופה 2- ערס פואטיקה- משתתפים
——————————————
ישראל דדון / לורן מילק / אלון בר / אלפרד כהן / גל יונגמן/ תהילה חכימי/ עדי קיסר / נדב נוימן
שלומי חתוכה / שחר-מריו מרדכי / רועי חסן / ליאור כהן / סיגלית בנאי / אלה גרינבאום / מתי שמואלוף
עורכת- עדי קיסר
הוצאת גרילה תרבות
*בואו ותביאו נרות של חנוכה ואהבה של סופגניות
נשיקות
עדי
אין ולו ערבי אחד ברשימה. והאפיון המגדרי מתחזק עוד יותר כשהפגישה מתוחמת דתית (נרות חנוכה וסופגניות). איך היית מרגיש אם היית מוזמן לאירוע כזה בברלין שהיה מאופיין בסמלים נוצריים מובהקים? בושה.
אהבתיאהבתי
אפשר תמיד למצוא מה אין. אני מסתכל על הקבוצה החדשה שמראה מסורת של יצירה, עשרות פעולות והתחזקות חברתית, מזרחית ופואטית כלפי אחריות בחברה בישראל. אני בטוח שאם ימשיכו לפעול יגיעו רחוק. וגם לא, הם כבר עשו את המהפכה, ביחס לשירה המזרחית של פעם, ולקחו אותה צעד אחד קדימה. לגבי הדת, אני אוהב את כל הדתות ואין לי בעיה עם סמלים נוצריים. אני גם עוקב אחרי הדלהאי למה והאפיפיור בטוויטר. שב"ש וחג שמח!
אהבתיאהבתי