וזה מה ש'ערס פואטיקה' עשתה. הבעיה שלהם נהפכת לבעיה של כולם"

ד"ר קציעה עלון חושבת שיש שינוי מהותי בשנה האחרונה ביחס לשירה המזרחית. "בערב באוניברסיטת תל אביב שנערך לפני שנה", היא מספרת, "הכותרת היתה 'שירה מזרחית, האומנם?'. כלומר עצם הקיום של שירה מזרחית הועמד בספק. כמו ששואלים, העם הפלסטיני, האם הוא קיים? היום כבר ברור שזה קיים. השיח כבר סובב סביב המאפיינים, הגורמים, וכו'". הסיבות לשינוי רבות, היא אומרת. "תנאי הנראות השתנו מעיקרם. יש משוררים קודמים שסללו דרך, ישנם הספרים שלי ושל יוחאי אופנהיימר ('גולים: שירה מזרחית בישראל', א"א). חלק מהשינוי קרה בזכות המשוררים הצעירים האלה עצמם, שהתאגדו ולקחו על עצמם את התווית הזאת של הערס עם החיבור לשירה. אין ספק שהם קיבלו השראה מדברים קודמים, כמו תנועת 'גרילה תרבות', למשל" (קבוצה ששילבה בין קריאת שירה להפגנות מחאה).

עלון מציינת שני קטבים בתוך השירה המזרחית עצמה. האחד קיצוני, חריף, מיליטנטי, ואותו מייצגים בין היתר מואיז בן הראש, סמי שלום שטרית ומתי שמואלוף. הקוטב השני רך בהרבה ואותו מייצגים בין היתר משה אוחיון, חביבה פדיה, שמעון אדף ושבא סלהוב. "ערס פואטיקה מצטרפים לקוטב הראשון, הקיצוני", אומרת עלון. "המתח בין שני הקטבים האלה מעניין מאוד". לדעתה, התיוג של שירה כמזרחית אינו מוביל להתבדלות. "זה מורכב יותר", היא אומרת, "מתוך ההתבדלות ההתחלתית הזאת יותר קל בסופו של דבר לשלב את עצמך. המאבק מפסיק להיות פנימי, הוא יוצא לזירה הציבורית. זה מה שהסדרה של אמנון לוי עשתה וזה מה ש'ערס פואטיקה' עשתה. הבעיה שלהם נהפכת לבעיה של כולם". לכתבה המלאה

אודות Mati Shemoelof

משורר, עורך וסופר. A Writer
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על וזה מה ש'ערס פואטיקה' עשתה. הבעיה שלהם נהפכת לבעיה של כולם"

  1. פראנץ הגיב:

    לא הייתה עד כה שירה מזרחית בישראל משום שעד כה שמענו שירה שהיא לא יותר מתגובה לשירה ישראלית (ישראלית, לא אשכנזית). לקרוא לארז ביטון משורר מזרחי, לדוגמא, זו התנשאות שגם מזרחים חוטאים בה לצערי, ממש כמו שאין זה במקום לקרוא לביאליק משורר רוסי. ההוויה בשיריו של ביטון, גם אם חלקה במרוקו- היא הוויה ישראלית משום ששיריו לא יכלו להכתב אלא מתוך התבגרותו בנוף הישראלי.
    החבורה הזו, 'ערס פואטיקה', דווקא נראית לי כמו גור שעושה לא יותר מרעש תקשורתי (והרי סצינת השירה היא לא יותר ממאות של בודדים), ובפירוש כאלו שאינם ״לא נחמדים״. ואם משווים אותה לזבל עיתונאי צהוב כמו אמנון לוי, אז אולי מי שעשה זאת בא לברך ויצא מקלל.
    המאמר המאלף של אורין מוריס, ״להיות מזרחי טוב״ (http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2181334) הוא האמת בפרצוף: זוהי חבורה שזכות הקיום שלה נשענת המידה רבה על מיון עדתי גזעני של טובי ״משוררינו״ (״שלנו״ vs. ״שלהם״), וכישרון רב—לצערי האין.

    אהבתי

  2. sharon הגיב:

    איפה מפורסמות ההופעות שלהם?

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s