ב10.3.2005 אירחנו בסלון מזל חיפה את הפנתר השחור ראובן אברג'ל. הייתי אז רך תמים ונאה. והוא פנתר שחור למוד קרבות. המפגש הוליד שיר.
הַבְּעָיָה הָאַשְׁכְּנַזִּית
לִרְאוּבֵן אַבֶּרְגִ'יל.
פָּגַשְׁתִּי פַּנְתֵּר שָׁחֹר
בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ הָאִלֶּמֶת
הוּא אָמַר לִי: "עוֹד אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה תִּפֹּל
הַחוֹמָה" וְרָצִיתִי לִנְסֹעַ
אִתּוֹ לְכֶלֶא "דָמוֹן" אֲשֶׁר בִּצְפוֹן הַשְּׁכוּנָה הַלְּבָנָה,
לִפְנֵי פִּנַּת הַדְרוּזִים הַקְּפוּאִים וּלְשַׁחְרֵר
אֶת הָאַחִים הַמִּזְרָחִיִּם מִן הַמַּסֵּכָה – וְלַעֲלוֹת עַל הַבָּמָה
כְּמוֹ אָז בְּכִיכָּר צִיּוֹן, לְהַכְרִיז:
"אַתֶּם אֶחַי מֵהָרֶגַע שֶׁלֹּא הָיָה לָכֶם".
השיר מתוך הספר השני "שירה בין חזז לבין שמואלוף" (2006)
