לצאת מההווה האיסלאמי: על עזאזל ליוסף זידאן

הסופר יוסף זידאן מנסה לרפא את תחלואי החברה המצרית דווקא באמצעות היסטוריה נוצרית

"עזאזל" הוא ספר הפרוזה השני של הסופר המצרי יוסף זידאן .(1958) הספר הולך רחוק, אל המאה החמישית לספירה, דווקא כדי לדבר על הבעיות הכואבות של ההווה המצרי. הוא פורסם בשנת ,2008 זכה בפרס ה"בוקר" הערבי וביסס את מעמדו של פרופ' זידאן, שעובד במרכז כתבי היד העתיקים באלכסנדריה, כאחד מאנשי הרוח הבכירים במצרים. ספרות מצרית לא מיתרגמת לעברית באופן קבוע מאז היעלמותה של הוצאת "אנדלוס," לכן צריך לברך על התרגום של ברוריה הורביץ.    הספרות המצרית העכשווית מגלה לנו את הפחד מהשימוש הפוליטי בדת. הדת שימשה בעבר כר פורה לרעיונות רוחניים וחברתיים במדינה – אך הפכה לחרב חדה. אלא שזידאן בוחר בהיסטוריה הנוצרית כדי לדבר על האיסלאם; ספרו, שראה אור לפני המהפכות בתחריר, יכול להראות לנו עד כמה פוחד העם המצרי מהתגברות הפונדמנטליזם בחברה.    בלב "עזאזל" עומדות עלילות היפא, נזיר-רופא מצרי, שאביו נרצח בשל תמיכתו בכוהני הדת הלא נכונים (כוהני המקדש של חנום.)

הספר מתנהל בשני צירים:

בציר הראשון היפא המבוגר מתחקה אחר זיכרונות חייו;

בציר השני אנו מקשיבים לדיאלוג של היפא המבוגר בהווה עם הדמות השטנית של עזאזל. דווקא הציר הזה פחות מעניין ולא מפותח דיו.

הטקסט מחולק לשלושים מגילות שכביכול התגלו בהריסות מנזר העיר אלפו (חאלב) שבסוריה. המסע של היפא בתוככי המזרח התיכון הוא גם היסטוריה של אותם אנשים קטנים שנעלמו – אלו שאף היסטוריון לא חשב לספר את סיפורם. במובן זה זידאן מבצע מהלך דומה לזה שמבוצע בספרים כגון "הגבינה והתולעים: עולמו של טוחן בן המאה השש-עשרה" של קרלו גינצבורג (1976) ו"שם הוורד" הנודע של אומברטו אקו ,(1980) החלוצים ששינו את הדרך שבה ספרות התייחסה לאדם הנעלם. היפא הנזיר הנודד פוגש באחד מגדולי זמנו, איש הדת נסטוריוס ,(451-386) שהפך לאחד מבישופי הכנסייה. נסטוריוס טען כי מרים אינה אם האלוהים, אלא אמו של ישו כבשר ודם. דעה זו היתה מנוגדת לדעתו של פטריארך אלכסנדריה, קירילוס, שטען כי בנה של מרים זהה לבן האלוהי. נסטוריוס מתגלה ברומן כדמות פלורליסטית, והוא זה שמגלה להיפא את רזי הפוליטיקה שמאחורי המילים הגדולות של המנהיגים. היפא פוגש בחיים על כל עוצמתם; הוא מבקש אהבת מוות ופוגש בתשוקה, מתאווה לרוחניות של מעלה ופוגש בתככים של מטה.    לא במקרה בחר זידאן בגיבור כהיפא, נזיר שהוא גם רופא, שכן בחיבורו הוא מבקש לרפא את ההווה המצרי. הרומן עושה שימוש בהיסטוריה אלטרנטיבית נוצרית ומחלץ את הקורא מהכורח הלופת של ההווה האיסלאמי. כל זאת באמצעות דיאלוגים ומשלים יפים, לא פעם כאלה שמתובלים בהומור חד, בין נסטוריוס להיפא. זהו ספר חכם וייחודי בנוף התרגומי בישראל.   

עזאזל / יוסף זידאן    מערבית: ברוריה הורביץ; מחברות לספרות, 332 עמ'

הביקורת התפרסמה לראשונה ב"ישראל היום"

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s