הבטון של משאית ההוצאה- שיעור מס׳ 3 – ״פרידה בברלין״
אנחנו ממשיכים בשיעורי העקרונות והצירים המנחים אותי בהוצאת ספר שירה, עם חגיגת הספר החמישי שלי.
ההוצאה שעומדת מאחוריך ככותב היא הבטון. משאית הבטון השופכת בטון לרגלי מילותיך. היא זאת שעומדת מאחוריך, מגבה את החלטותיך ונלחמת מולך ׳כעזר כנגדו׳, על דברים שאינך רואה, יודע או ומרגיש, כחלק מהתמונה כולה. בתחילת דרכי ההוצאה שלי הייתה בדיוק ההפך. אוקיי. אני אחסוך את כל הפרטים, אך אומר שההוצאה נלחמה בי. רק כשהגעתי לראובן ושושי מירן ומשפחת נהר ספרים מצאתי את בית הבטון שלי ובזמנים קשים כאלו, שבהם משוררים/ות לא מוצאים אפילו חושה, יכולתי לסמוך שיש לי בטון מתחת לרגליים. אבל עדיין קשה מאוד לשירה להתקיים בחנויות הספרים כיום. את הבעיה פתרו החנויות הדיגטליות. עבדתי עם אינדיביק בגרילה תרבות ואז הגיעה בוקסילה שהציעה להוציא את ספרי הרביעי ״האסון מתחיל בארוחת העסקים״ וגם התארחתי (בתשלום הוגן) בתוך שתי אסופות פרוזה מתקדמות שערך עמיחי שלו. כל השלבים הכינו איתי לפרויקט של ״פרידה בברלין״ – ההתנתקות הסופית מחנויות הספרים, המעבר להוצאה דיגיטלית שתתמוך בחזון שלי ותהיה בטון. יש לי עוד פרויקטים בבוקסילה שמתכוננים. אך קודם כל אני צריך לכתוב על מהו אמן גרילה בשיעור הרביעי.
עוד:
- עורך הספר, יובל גלעד מראיין אותי בעקבות ספר השירה החדש שלנו, קורא בספרים
- שיר מתוך הספר החדש "פרידה בברלין" לצד יצירה נפלאה של זמיר שץ ב"בימת העם"
- שיר לבן שלא יוולד לי, מדור השירה באסטה, העוקץ
