במהלך השנים עבר נוסח הווידוי מהמרחב הפרטי, שבו הוא נאמר בלשון יחיד ובלחש, למרחב הציבורי, רם הקול ורב הפירוט. היוצר גבריאל בלחסן חוזר בשירתו לממד האישי, ומלמד אותנו להביט בנפשנו פנימה: חטאתי ואלה מעלליי
View original post 2,433 מילים נוספות
התפקדו לדף הפייסבוק
- Follow המבוקש מס' 2 on WordPress.com
Email
הרשומות והעמודים הנצפים ביותר
- שינאה עצמית: תגובה לרשימה של אורן קקון
- ז'אנר סרטי הבורקס ומאמרים נבחרים על קולנוע ישראלי
- זמן אהבה: על השיר של שמעון אדף מתוך המונולוג של איקרוס
- פרידה מחברה יקרה
- הרהורים על מוסיקה מזרחית
- רדיו - "חיים של אחרים עם ערן סבאג"
- אל תגידו בגת: הנכבה הפלסטינית בשירה העברית 1948-1958/ אסופת שירים
- לזכר גלית סעדה-אופיר ז"ל
- האופסימיסט: המלצה על אמיל חביבי
- הגבר המיזרחי בקולנוע הישראלי: התבוננות בשלושה סרטים
חיפוש באתר
