נס לא קרה לנו – אירוע מחאה: – מדליקים נרות חנוכה ומוחים נגד מדיניות הממשלה שהביאה שישה אנשים להצית עצמם

 

בחנוכה אנחנו חוגגים ומספרים את סיפור הכד האחד, שהספיק ל- 8 ימים, המעט שהספיק לרבים. אך בישראל 2013 השפע רב, אולם הוא מגיע למעטים בלבד ויותר ויותר מאיתנו מוצאים עצמם חסרי כל.
חנוכה הוא חג האור, אולם החושך שהביאה עלינו ממשלת ישראל, הביא לכך שכבר שישה אנשים הציתו עצמם בשנה האחרונה, משום שהתיאשו מהסיכוי לצאת מהחובות ומהאבטלה ומאכזריות הבנקים וביטוח לאומי וההוצאה לפועל פייסבוק

היום, יום שלישי, 3 בדצמבר, נר שביעי של חנוכה, ב-19:30, נתכנס לאירוע מחאה והדלקת נרות חנוכה, בככר הבימה בתל אביב

אדם שניסה להצית עצמו, פעילים, משוררים ואמנים מדליקים נרות חנוכה ומוחים נגד מדיניות הממשלה שהביאה שישה אנשים להצית עצמם בשנה האחרונה. אירוע של "גרילה תרבות" ו"רבנים למען זכויות האדם"

בחנוכה אנחנו חוגגים ומספרים את סיפור הכד האחד, שהספיק ל- 8 ימים, המעט שהספיק לרבים. אך בישראל 2013 השפע רב, אולם הוא מגיע למעטים בלבד ויותר ויותר מאיתנו מוצאים עצמם חסרי כל

חנוכה הוא חג האור, אולם החושך שהביאה עלינו ממשלת ישראל, הביא לכך שכבר שישה אנשים הציתו עצמם בשנה האחרונה, משום שהתיאשו מהסיכוי לצאת מהחובות, מהאבטלה ומאכזריות הבנקים וביטוח לאומי וההוצאה לפועל

אין אנו זקוקים לנס. סילמן, מפעי, זוזוליה ושלושה אחרים, שאיננו יודעים את שמותיהם, או שמשפחתם מבקשת שלא לפרסם את שמם ועמם רבים רבים אחרים, ככל הנראה מאות, שכלל לא שמענו על מותם, שנעשה בפרטיות ביתם ובמחשכים – כולם לא היו זקוקים לנס. הם היו זקוקים לממשלה שתמלא את תפקידה. שתדאג לכך שאנשים עובדים יוכלו להתפרנס בכבוד מעבודתם ושתדאג לכך, שמערכות הרווחה, יוכלו לתת סיוע בעת משבר ושמערכות המשפט וההוצאה לפועל לא ינהגו כאילו הם עובדים בשביל הבנקים אלא יסתכלו על האדם כאדם ועל המצוי במצוקה כזקוק לעזרה ולא כמי שיש להשפילו עד יאוש

אין אנו זקוקים לנס. אנו זקוקים לממשלה שתיקח אחריות ובהעדר ממשלה כזו, אנחנו זקוקים לציבור מודע, חזק ומחוייב, שידרוש מהממשלה לפעול למען אזרחיה ולא לעסוק כל העת באיומים בטחוניים מומצאים, שיבטיחו שהציבור ישמור על השקט מרוב אימה

אין אנו זקוקים לנס. אנו זקוקים לקהל גדול ורב שיצא לרחובות, שיכתוב תגובות לעיתונים, שיעלה לשידור ברדיו, שישלח מכתבים לקובעי המדיניות ושיזעק בקול גדול – עד שיהיה מי שישמע וחשוב מזה, עד שיקום מי שיעשה

על כן, ביום שלישי, 3 בדצמבר, נר שביעי של חנוכה, נתכנס לאירוע מחאה והדלקת נרות חנוכה, לזכר אלה שלא היו זקוקים לניסים, אלא למדיניות חברתית הוגנת

בטקס ינשאו דברים לזכר הנופלים במערכה הכלכלית ויקראו שירי מחאה

לכל המעוניינות/ים להגיע לאירוע: ייצאו שלושה מיניבוסים לת"א ובחזרה, ללא תשלום

מבאר-שבע ) נא צרו קשר עם יהודה אלוש 0544485103 להבטחת מקומכן/ם)*
מירושלים ) צרו קשר עם יואב הס 0522673467)*
מחיפה ) צרו קשר עם יעל אברהם 0523212764)*

 

בהשתתפות

מרדכי כהן שהצית עצמו כאקט מחאתי על מצוקתו הכלכלית

הרב עידית לב  – שומרי משפט

פעילים חברתיים

משוררי גרילה תרבות

רועי צ׳יקי ארד

יחזקאל נפשי

שלומי חתוכה

רועי חסן

יודית שחר

תהילה חכימי

עדי עסיס

אלפרד כהן

דניאל באומגרטן

תהל פרוש

דנה לובינסקי

אבנר עמית

ענבל אשל כהנסקי

רון דהן

איילה חננאל

גרילה תרבות cultural guerrilla عصابات ثقافة | האירוע בפייסבוק

הנה שירים שנכתבו על ידי משוררי גרילה תרבות בעקבות ההצתות על רקע מצוקה כלכלית ומותם של מחוסרי דיור בעקבות התנאים הקשים ברחוב ושיוקראו במהלך ההפגנה
  • השיר הראשון מעת המשורר שלומי חתוכה נכתב בעקבות מספר מקרים של התאבדות והצתה על רקע כלכלי שהתרחשו בשנת 2013:

אַל תִּתְּנוּ לָהֶם אֶקְדָּחִים | שלומי חתוכה

אֲבָל אֵלְמָלִיח תָּלָה עַצְמוֹ –

הַחְרִימוּ גַּם אֶת הַחֲבָלִים,

וְסִילְמָן מֵת בִּשְׂרֵפָה

אִם כָּךְ אִסְפוּ אֶת הַמַּצִּיתִים

וְאִסְּרוּ עַל הָאֵשׁ

וְעַל הַיֵּאוּשׁ,

וּמָה עִם זוּגוֹת אוֹהֲבִים שֶׁנָּטְלוּ תְּרוּפוֹת?

לָכֵן בַּטְּלוּ אֶת הַמִּרְשָׁמִים,

וְאִשָּׁה אַחַת הִטְּבִּיעָה עַצְמָהּ בְּמַּיִם וְצַעַר עֲמֻקִּים

חַבוּקָהּ לָסְלָעִים

הֵבַנְתֶּם כְּבָר:

יַבְּשׁוּ אֶת הַנְּחַלִים וְהָחְבִּיאוּ אֶת הָאֲבָנִים

וּבִקְצוֹת אֶצְבְּעוֹתֵיכֶם

טַשְׁטְשׁוּ אֶת הָתוֹדָעוֹת בְּעָשָׁן הָעִתּוֹנִים

הַסְתִּירוּ אֶת הָאֱמֶת וְהַנּוֹף עִם הַמַסַכִים

וְקִרְאוּ אוֹתָם לְמִלְחָמָה –

אֲבָל אָז,

הַשִׁיבוּ בִּידֵיהֶם אֶת הָאֶקְדָּחִים,

הַתִּירוּ שׁוּב אֶת קְשִׁירַת הַחֲבָלִים,

הַבְעִירוּ אֶת הָאֵשׁ

וְאֶת הַיֵּאוּשׁ,

וְהַזְמִינוּ תְּרוּפוֹת,

וּתְנוּ לִדְמָעוֹת הָאִמָּהוֹת לְמָלֵא שׁוּב אֶת הַנְּחַלִים

וְשִׁלְחוּ אָבוֹת בִּנְדוּדִים לְחַפֵּשׂ אֶת הָאֲבָנִים

לְהַנִּיחַ עַל הַמַּצֵּבוֹת.

 

וְאָז,

אִסְפוּ שׁוּב אֶת הָאֶקְדָּחִים.

  • שיר שני של דניאל באומגרטן על ויהנס ברקו, מחוסר בית שקפא למוות בגינת לוינסקי בת״א:

על הישן בגן | דניאל באומגרטן

עַל הַיָּשֵׁן בַּגַּן

הַמִּתְגַּלֶּה בְּקֵץ מִלְחָמָה יוֹם-יוֹמִית

לֹא יִכָּתֵב שִׁיר שֶׁרִגְשׁוֹ הַשּׁוֹאֵג מְאֻבָּן –

כָּבוֹד הַשָּׁמוּר רַק לַנּוֹפְלִים בַּחֲזִית.

גַּם רִשּׁוּם מִשְׁטַרְתִּי קַר יֶחְסַר

לְצִיּוּן תֹּם גַּחֲלֵי הָאֵשׁ הָעֲצוּרָה בָּעֲצָמוֹת,

הַהַשְׁגָּחָה עַל הַנֶּפֶשׁ וְהַטְרָדָתָהּ

עִמָּהּ מִתְפּוֹגְגוֹת.

 

נִפְטַר מֵחוֹבוֹתָיו וּמֵעֹל הַצִּיּוּת,

הִשְׁתַּחְרֵר מִמּוֹסְרוֹתָיו

וּמִנִּסְיוֹנוֹת הַבִּיּוּת.

 

גּוּפוֹ וַחֲפָצָיו לֹא יְטֻלְטְלוּ עוֹד עַל יְדֵי הַמְפַנִּים

כָּעֵת יִזְכֶּה בְּשַׁלְוַת עוֹלָמִים,

אֵין זֶה מָוֶת הֶרוֹאִי,

מִנְעוּ אֶת הַבָּאִים!

  • שירו של יחזקאל נפשי שנכתב בעקבות משה סילמן:

לדוגמא |יחזקאל נפשי

מָוֶת הוּא רַק עֲלִיָּה

פְּרִיסָה השמיימה שֶׁל מְשַׁלֵּם הַמִּסִּים

בִּזְרוֹעוֹת רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה

שֶׁאֵינוֹ מַגִּיעַ לְעוֹלָם,

זֶה אֲשֶׁר אֵינוֹ יָבִין אֶת כְּוֵית הָאֵשׁ,

אֶת הַמְּצוּקָה,

אַחַת כְּמוֹ שֶׁל סִילְמַן

לְדֻגְמָא

 

  • שני שירים של תהילה חכימי הראשון על סילמן השני נכתב בעקבות מקרה ההצתה בחודש האחרון (17.11 של גבר בן 42 מת״א שפוטר ממקום עבודתו

  Levant
איש שורף עצמו לדעת

באמצע הרחוב

עשן שחור

עיר לבנה

ישראל אלפיים ושלוש עשרה

***

הקפטיליזם של העולם המערבי

מרעיב משפחות בארץ חמדת אבות

מנהיגים בתוך רכבים ממוגנים

מעשנים סיגר בפסגות ה"שלום" ועשן מתוק עולה

מעל גגות הבתים והגנים הציבוריים

בערב הם מכנסים מסיבות עיתונאים

מזהירים מפני מלחמה

ואנחנו חיים על חרב הפרנסה

רבע מנה פלאפל לא יותר

השלטון מתעמר באנשים העובדים

והעשן השחור עולה

מתפוגג מבעד החדשות המשודרות ללא הפסקה

ובכותרת קטנה בשולי העיתונים יכתבו:

"תושב תל אביב בן 42 שנקלע לקשיים כלכליים שם אתמול קץ לחייו אחרי שהצית עצמו בכניסה לפארק וולפסון"

  • שיר של רון דהן שנכתב על משה סילמן  14.7.2012 

14.7.2012

 

פִּתְאֹם קָם אָדָם בַּבֹּקֶר

לֹא, לֹא פִּתְאֹם,

בְּעַל כָּרְחוֹ.

בְּעַל כָּרְחוֹ קָם אָדָם בַּבֹּקֶר

לֹא, לֹא בְּעַל כָּרְחוֹ,

בְּקֹשִׁי.

בְּקֹשִׁי קָם אָדָם בַּבֹּקֶר

לֹא, לֹא בְּקֹשִׁי,

בְּיִסּוּרִים.

בְּיִסּוּרִים קָם אָדָם בַּבֹּקֶר

לֹא, לֹא בְּיִסּוּרִים,

לֹא קָם.

לֹא קָם אָדָם בַּבֹּקֶר

אַל תָּקוּם,

מֹשֶׁה

לָמָּה קַמְתָּ?

.

איילה חננאל מסכמת את ההפגנה אתמול: תודה רבה לכל מי שהגיע אמש להפגנה. נמשיך להלחם, נמשיך לזעוק, לא נביט מהצד ונשתוק! 

 

קוראים לזה יאוש: זוכרים את קורבנות הכלכלה

פעילים חברתיים הפגינו במחאה לזכר הישראלים שנקלעו למשבר והציתו את עצמם. עולי אתיופיה התעמתו עם שוטרים בהפגנה מול הכנסת

באמצע חג החנוכה, רגע לפני שהגשם המתקרב ישטוף הכל, בין פסטיבל לפסטיגל, התכנסו אמש כ-150 אזרחים , רובם פעילים חברתיים, בכיכר הבימה בתל אביב. ואף שהנושא היה אש, לא כדי להדליק נר שביעי הם הגיעו אלא כדי לכבד את זכרם של הישראלים האבודים שהציתו עצמם למוות בשנה וחצי האחרונות לאחר שנקלעו למצוקה כלכלית ואישית קשה מנשוא.

אוטובוס אחד הגיע מבאר שבע, השני מירושלים והשלישי מחיפה. כמה משוררים תל אביביים צעירים הגיעו והקריאו משיריהם ואזרחים סקרנים עצרו לרגע להביט בנעשה, לא המונים ולא פוליטיקאים לא היו שם כדי להקשיב למסר. כפי שלא היה מי שישמע את מצוקתו של משה סילמן, ששם קץ לחייו באש, בעצרת המחאה בתל אביב ביולי 2012. מאז התרחשו בישראל עוד לפחות ארבעה מקרים של אזרחים שנקלעו למצוקה כלכלית, איבדו תקווה והציתו עצמם למוות.

בשבועות הקרובים יפורסם דוח העוני והפערים החברתיים השנתי של הביטוח הלאומי. קרוב לוודאי ששרי הממשלה וחברי הכנסת יצקצקו בלשונם ויתריעו על חומרת המצב, אבל בישראל של סוף 2013 ההמון מעדיף לשבת מול המסך הקטן ולשקוע בשאלות הרות גורל כמו מי יהיה הכוכב הבא מאשר בעניינים פעוטים כמו איך להילחם בעוני המתפשט ואיך לצמצם את הפערים המתרחבים, שמאחוריהם מסתתר תהום של מצוקה מהסוג שהביא לפחות חמישה אנשים להצית עצמם למוות.

"קוראים לזה ייאוש, אין לזה מילה אחרת", הסביר יהודה אלוש, תושב באר שבע ופעיל חברתי ותיק. "יותר ויותר אנשים מרגישים שנסתם עליהם הגולל. שבמצב הכלכלי שאליו נקלעו הם הופכים ללעג. אנשים הולכים לרווחה ולפקידות הסעד ושומעים מהן שהמצוקה שלהן קשה לא פחות. הם הולכים לעירייה ולא מקבלים מענה".

יהודה אלוש, בנו של ויקטור אלוש, ממייסדי "הפנתרים השחורים", אומר שהמצב הזה הופך במהירות למדרון חלקלק. "מהר מאוד מגיעים העיקולים על מים וחשמל ועל דברים בסיסיים שאדם לא יכול לחיות בלעדיהם", הוא אומר. "ברוב המקרים אין להם הורים או אחים או מישהו שיתמוך. במקרה הטוב מפנים אותם לעמותות. אני לא מצדיק מעשה כל כך קיצוני כמו הצתה עצמית וקורא לא לעשות את זה. מבחינתי תשדדו בנק אבל אל תפגעו בעצמכם".

אלוש אומר שהמצוקה בפריפריה קשה יותר. "התחושה בדרום היא של דיכאון וייאוש, של מיתון קשה, בעיות בכל התחומים", הוא אומר. "מצד אחד הממשלה משתוללת בהוצאות וחלק מהציבור חי ברמה גבוהה מאוד, ולעומתם יש אנשים שמחטטים בפחים, אוספים עוד תפוח, עוד פטרוזיליה. ההבדלים האלה עוד יותר מייאשים".

פרופ' יונה רוזנפלד הוא חתן פרס ישראל בעבודה סוציאלית וחוקר היבטים של עוני בישראל. "חלק מהאתוס האזרחי היום בישראל הוא שלא רואים את האדם העני", הוא מסביר. "אנחנו לא כל כך מתעניינים בגורלו של פרט כזה או אחר. רואים אותם כשייכים לאיזה קולקטיב אבל הם אנשים פרטיים כמו כל אחד אחר ואין להם לאן ולמי לפנות. הממשלה היום לא רואה את האנשים האלה והמדינה לא תמיד מתעניינת בפרט ובצער של האדם שבשוליים".

פרופ' רוזנפלד, שזומן לאחרונה להצטרף לוועדה המיוחדת שהוקמה למאבק בעוני בישראל, מכנה "שערוריה" את צעדי הממשלה לקיצוץ קצבאות הבטחת ההכנסה ובהן הקיצוץ בקצבאות הילדים. "מה שהממשלה עשתה בכך שהורידה את הקצבאות האלו זה סקנדל", הוא אומר. "למשפחות שכבר חיות בעוני, שמצבן קריטי, הורידו קצבאות כי לא באמת ראו אותן. מי שנוהג כך הוא אדם שאין לו מספיק לב".

לעו"ד יפעת סולל, ממארגנות אירוע המחאה והזיכרון אמש, אין ספק באשר לאחריות המדינה. "דו"ח מרכז טאוב שפורסם לאחרונה הראה כיצד לפני תשלומי העברה (קצבאות הביטוח הלאומי, י.ג.) מצב הקשישים בישראל לא רע ביחס למדינות ה-OECD, אבל אחרי ההעברות הקשישים בישראל נמצאים במקום האחרון.

"מה זה אם לא מדיניות?" היא שואלת. "יותר ויותר אנשים עובדים לא יכולים להתפרנס בכבוד, יותר ויותר אנשים חרדים לעתידם הכלכלי. מקרי ההצתה הם נקודות הקיצון שמצביעות על התנהלות המערכות השונות, של מדיניות ממשלתית שלא סופרת אנשים. ומה שמדהים הוא שכבר קורים מקרים כאלה, אנשים מתאבדים על רקע כלכלי בצורה הכי מחרידה, מול העיניים של כולנו, ועדיין זה לא מתקרב להפוך למשהו שגורם לציבור הרחב ובטח לא לממשלה, להיות שם בשבילם".

למצוקה יש פנים רבות: מאות עולים יוצאי אתיופיה הפגינו אתמול מול הכנסת בדרישה להגדיל את ההלוואות ומענקי הדיור כדי לאפשר להם לעבור ממרכזי הקליטה שבהם מתגוררים העולים במשך שנים, ולרכוש דירות משלהם. במהלך ההפגנה נוצרו עימותים אלימים עם שוטרים ונעצרו תשעה מפגינים. "הקשישים שלנו מפגינים מכיוון שהם לא מקבלים דיור ציבורי וטיפול רפואי", סיפר יצחק אנדאלקצאי מאשקלון. "אנחנו הצעירים שירתנו בצבא ומשלמים מיסים, אבל לא מתייחסים אלינו".

מנהיגים בתוך רכבים ממוגנים מעשנים סיגרים בפסגות 'השלום' ועשן מתוק עולה מעל גגות הבתים והגנים הציבוריים בערב הם מכנסים מסיבות עיתונאים מזהירים מפני מלחמה ואנחנו חיים על חרב הפרנסה רבע מנה פלאפל לא יותר השלטון מתעמר באנשים העובדים והעשן השחור עולה מתפוגג מבעד החדשות המשודרות ללא הפסקה ובכותרת קטנה בשולי העיתונים יכתבו: "תושב תל אביב בן 42 שנקלע לקשיים כלכליים שם אתמול קץ לחייו אחרי שהצית עצמו בכניסה לפארק וולפסון"

שיר שכתבה תהילה חכימי בעקבות מקרה ההצתה העצמית שאירע ב-17 בנובמבר השנה

אודות Mati Shemoelof

משורר, עורך וסופר. A Writer
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s