ישראלי בברלין: הבליץ קריג הספרותי של ברלין

הפגנה שלנו בברלין נגד המלחמה בעזה!

הפגנה שלנו בברלין נגד המלחמה בעזה!

הבליץ קריג הספרותי. הטור השלישי שלי בתרבות וספרות – הארץ – הפסיקו את המלחמה ~ עשו שלום !!

 

הבליץ-קריג
 הספרותי מברלין יגיע בקרוב לפתח דלתכם

בירת גרמניה לוקחת אליה את כל הסופרים המתוסכלים מהידרדרות ארצותיהם, ומחזירה להם את נוזל החיים, האלמוות, האמברוסיה ששתו האלים באולימפוס

אני נפגש עם סופרים גולים רבים. לא במקרה כולם מתגוררים דווקא בעיר הזאת. יש דור שלם של צעירים שלא מוצא דרכו בעולם ומחפש עבודה ותקווה הרחק מביתו. זה מתחיל בגולה הערבית, בדרום אירופה, ואחרים טסים ביחד עם גיבוריהם אל עלילות שלא הכירו. בלילה אחד אני יושב עם סופרת איראנית ובלילה אחר עם כאלה שהגיעו מפורטוגל, איטליה ויוון. אני לא יכול לכתוב איך הם מרגישים, אבל אני בהחלט יכול לספר לכם על הדרך שבה אני משתנה מיום ליום, משעה לשעה, כשחודש רודף חודש ואני עוד מעט שנה בברלין.

מה קורה לספרות שנכתבת מחוץ לתנאי השפה הטבעיים שלה? מה קורה לסיפורים בעברית שנכתבים כשהם מוקפים בגרמנית? אני מוצא את עצמי נאחז בזיכרון של כל הדברים היושבים בין המלים והאותיות. המציאות בחוץ מאיימת. אולי אני פשוט מפחד שאשכח בישראל ואלך לאיבוד בגרמניה. אבל בו בזמן אני מרגיש שמשהו חדש נפתח. דלת לחדר שלא הכרתי בתוכי. השיחה בהכרח נהפכת מישראלית לקוסמופוליטית; כי אי אפשר לדבר בעברית רק באינטימיות מצמיתה אלא חייבים לפתוח את הלב.

כן. אני מרגיש שאני חייב להיפתח אל תוך שאר החדרים המסתתרים בארמון החדש והזר. אני חייב להיכנס לכל חדר, של כל מהגרת וכל מהגר, ולבדוק מי הם. מדוע הגיעו לברלין? מי אני מולם? מי הם מולי? למשל מה אני יודע על טג'יקיסטאן ועל מלחמת האזרחים שלה, ואיך אני הופך אותה לתוך סיפור, כדי שהאפקט של הסיפור על אנשים שמוכרים את הדירות שלהם בשביל חופן דולרים בזמן מלחמת אחים לא יישכח מדפי ההיסטוריה. ואני חייב למצוא דרך לספר איך נרצחו ההורים של החבר הכי טוב שלי. אני מקשיב לסרבים ולבוסנים ואני רוצה להביא את המסקנות של המלחמה האכזרית שלהם אל תוך הניסיון שלנו, הישראלים והפלסטינים.

אבל איך אני יכול להפוך את החדרים החדשים שלי בתוכי לרבי קומות, ולעיר תחתית ועיר עלית, עם מנהרות, רכבות, עם כבישים ובתי חולים, ברים ובתי ספר; איך אני בונה עיר חדשה בתוכי שעשוייה אך ורק ממלים שמעתי; איך אני נהפך לקבלן בנייה של פרוזה?

ויש בהגירה את הפנטסיות הגדולות על פריצה לקהלים חדשים, בזמן שהרגליים לא עומדות יציב. אני חולם על תרגומים, שיעברו משפה לשפה ויביאו עוד ועוד משפחות קוראים לתוך משפחת הקריאה הקיימת. אבל המעבר בין השפות הוא מלאכה עדינה של תרגום, ובכל מעבר משפה לשפה הסיפור נכתב מחדש.

ואני לא יכול שלא לחשוב על ההורים שלי שהיגרו לישראל ועל ההורים של ההורים שלי שחיו במציאות של יהודים מחוץ לישראל. והנה אני: אני, בנם של מהגרים, נעשה כמו הוריהם ואני חי במציאות של יהודי בארץ אירופית, והגיבורים שלי לאט לאט מאבדים את גבולות הטריטוריה של ישראל ויוצאים למרחבי שפה, מלים ואותיות ודברים שלא הכירו.

היופי הגדול, הקסם האדיר של אירופה – שבין ארמונותיה וחורבותיה אני משוטט, משורר לשעבר וסופר גולה ומגולה בהווה – הוא הרגע שבו אני אחזור לישראל ובתוך סיפוריי תגלו את ברלין שלי. זהו הכישוף הענק. ברלין לוקחת אליה את כל הסופרים המתוסכלים מהידרדרות ארצותיהם, ולוקחת אותם אל לבה המכשף, ומחזירה להם את נוזל החיים, האלמוות, האמברוסיה ששתו האלים באולימפוס.

ברלין נולדת מחדש בתוך סיפוריה. הגרמנים שמחים שהם יכולים לקרוא את ברלין מחדש בלשונות אחרות וללמוד על רעיונות חדשים לגמרי. וברלין מהגרת בחזרה לתוך ארצות שהיא לא הכירה. זהו הבליץ־קריג הספרותי שמתרחש מדי יום ועוד מעט יגיע לפתח דלתכם – היו מוכנים.

1551684_10152960035288238_1509690581376939471_n 1902773_10152960035218238_8190960489186082522_n 10533890_10152960035593238_4925437248763415975_n

 

 

***

דויד פלמה, ארבעה ילדים משחקים בכדורגל, 2014

דויד פלמה, ארבעה ילדים משחקים בכדורגל, 2014

עם ללא רגשות אשמה
עם ללא מצפון
עם ללא אהבה
עם ללא סקרנות
עם ללא פשרה
עם ללא חזון משותף
עם ללא פליטים
עם ללא
לב פועם של ארבעה ילדים בחוף ים

**

איזה פחד, העריכה הסתיימה, קיבלנו את סדר היצירות, עברנו הגהות, נבחרה יצירת אמנות, העטיפה כמעט מוכנה, ההשקה כבר כמעט סגורה (11.9) ופרוייקט חיי (בשנים האחרונות) הולך ומתקרב לכדי יציאה מתוך רחמי אל תוך הקוראים והקוראות. אי אפשר להסביר את ההרגשה, שדומה לאיבוד של ביטחון עצמי. וכל יום שעובר מקרב אותי בחזרה למקום שאותו עזבתי. שבת שלום!

אודות Mati Shemoelof

משורר, עורך וסופר. A Writer
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

5 תגובות על ישראלי בברלין: הבליץ קריג הספרותי של ברלין

  1. אור הגיב:

    אתה מוזמן לניר עם בשבוע הקרוב,בעצם אולי לאשדוד זה יותר קל ,בעצם בוא לתל אביב להיות עם חמותי ניצולת השואה שלא יכולה להפסיק לרעוד מהאזעקות האם זה יהיה לך קל יותר ?

    אהבתי

    • Mati Shemoelof הגיב:

      ואם ישנה אפשרות להפסקת אש, לשלום, לחזון משותף עם העם הפלסטיני ואם משקרים אותך שאומרים לך שהמלחמה היא האופק האחרון, מה היית עושה, האם לא היית רועדת מכעס על הממשלה שמוכרת את העתיד שלך ושל חמותך בעד נזיד עדשים.

      אהבתי

  2. אור הגיב:

    אתה בטוח?. אתה יכול לערוב לזה? אפילו המצרים מאשימים את החמאס באחריות למות פלשתינים, בחוסר רצון להפסקת אש . הייתה כאן הפוגה של 5 שעות והם ירו קאסמים. ומה אומר השיר שלך שאין לעם שלנו לב? אתה מתרגש מהוצאת הספר שלך בשבוע, שהילדות שלי מתעוררות מסיוטים בלילות. ובן זוגי הנכה כלוא בבית כי הוא לא יכול אחרת להגיע למרחב מוגן תוך זמן מינימלי. למי אין לב ?כשקראתי על הרצח של הילד משועפט בכיתי כמה ימים .
    בהארץ כתבו שבהפגנה שאתה בין המארגנים שלה נגד ישראל צעקו , יהודים חזירים ,צאו החוצה מגרמניה, היכן האחריות שלך למסר הזה ולאנשים עימם אתה מתחבר.? איך אפשר לסמוך על שיקול דעתך ? כואב לי על כל פצוע ומת בכל מקום. אבל אתה שמתפעל מהחיים בברלין (מודה אני מיושנת לא מסוגלת לדרוך לא בפולין ולא בגרמניה) היכן הלב שלך לגבי הסבל של העם שלך?.
    לא סובלת את נתניהו ,אבל גם לא סובלת את מי ששולח למשפחה שלי בניר עם במשך שנים קאסמים על בסיס קבוע..אתה בטח לא יודע היה גם קאסם שפגע שם בבית הילדים .
    ואגב אני מוגדרת שמאלנית בכל מקום .
    אולי תארגן עכשיו גם הפגנה לתמיכה בהפסקת סבל של המשפחה שלי מחיים שבו הם מטרות עבור אנשים מסוימים שחיים בעזה.
    תהנה מהספר החדש שלך ומברלין עם האנשים שיש להם לב לפי דעתך .

    אהבתי

    • Mati Shemoelof הגיב:

      אני מאמין בכל כולי בשלום עם החמאס.

      ההפגנה האנטישמית שימי לב הייתה ביום חמישי ושלנו הייתה ברביעי. אבל אם אני צודק, את רק מחפשת קורבן לעזאזל. זה לא אני ולא החזון שלי.

      את לא מכירה אותי, אירגנת הרבה הפגנות. לא צריך לדבר בעד עצמי.

      אהבתי

  3. אור הגיב:

    טוב בינתיים נהרג אדם ונפצעו ילדים מפגיעת טיל.העניים יותר והנכים והזקנים לא כל כך מוגנים כאן גם עם כיפת ברזל.וגם כל השאר כשהם מהלכים ברחובות .
    האם ההרכב של האנשים בהפגנה שארגנת היה שונה ? איך השפיע עליך הקריאה האנטישמית בהפגנה ביום חמישי ?.
    גם אתה לא מכיר אותי ,לתפיסתי כמוך אני מחפשת שלום ,
    אבל בינתיים גם קצת בטחון וכן צדק. ואני חושבת שאתה טועה שאתה חושב לעם שלי אין לב או לי כחלק ממנו..
    לגבי החמאס קטונתי ,רק כתבתי לך מה היה כשהם הסכימו על 5 שעות של הפסקה הומניטרית ומה אמרו המצרים.
    אישית אני מפחדת מארגונים דתיים אצלנו ואצלם אני חושבת שהם ממתייחסים לחיי אדם אחרת.
    הלוואי ואתה צודק והשלום אפשרי בקלות ,עייפתי מהרגעת משפחתי .

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s