עיר האלוהים של העיצוב

אני זוכר שקראתי ספרים כשהייתי ילד קטן, תמיד התייחסתי אליהם כעולם קטן, הייתי צולל לכל המבנה של הספר, מדמיין את הגיבורים מהלכים בינות המילים, הפסיקים, הכותרות. הדרך בה הספר נפתח היא הדרך הדמיון מתחיל לעבוד, בדיוק כמו הדרך שבה הקיבה שלנו מתחילה לעבוד כבר עם הריחות הראשונים של האוכל שמגיעים לנחיריים כמו שכתב מאיר אריאל "זרעי קיץ באים בנחיריים ורומזים איזה קיץ הולך להיות"
הטיפוגרפיה של הספר חשובה גם בקריאה של הסיפורים. כי אנו מקבלים כמובן מעליו את עיצוב הפונטים, הכותרות, והנקודות המפרידות בין המילים, הפיסקאות והסיפורים. התברכתי בהוצאת כנרת זמורה דביר שהעניקה לספר טופוגרפיה מיוחדת שעיצבה במיוחד בשבילי שרית רוזנברג. למשל העיצוב העומד בין כל פרק בספר, שקיבלתי מההוצאה. "גוטלאנד" שמו מגיע מגרמנית (עוד לא ידעתי שאסע לשהות זמנית) הוא הפרק הראשון שפותח את מקלחת של חושך וסיפורים נוספים ומכיל תמצית מרוכזת של סיפורי אֵימה. אני אוהב את הסמל של החושך הזה שמתפרק והופך לקווים דקיקים, כמו שמש שחורה. ויש גם עוד הפתעות בתוך הספר של עיצובים גרפיים שאהבתי מאוד

20140811_095126_resized

פורסם על ידי מתי שמואלוף

מתי שמואלוף, הינו משורר, סופר ועורך. פרסם עד כה עשרה ספרים ביניהם: שבעה ספרי שירה, ספר מאמרים, קובץ סיפורים ועוד. בשנת 2019, ראתה אור בגרמניה אסופה דו לשונית משיריו "בגדד | חיפה | ברלין" בהוצאת אפוריסמא ורלג. בשנת 2021 פרסם את הרומן הראשון שלו "הפרס" בהוצאת פרדס. שיריו וסיפורים תורגמו ופורסמו באסופות, כתבי-עת ואנתולוגיות בכל רחבי העולם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: