בלוג חדש ב"הארץ" | טור על "מצרים בין נויקלן לקרויצברג" | תגובה לטור על "הישראלי-הברלינאי"

צילום: כפיר חרבי

צילום: כפיר חרבי

בשעה טובה, פתחתי בלוג בבלוגים של "הארץ" והנה פוסט ראשון מתוך עלילות ‫#‏ברלין‬ "תודה לאלוהים, זה היה רק סיוט". שבת נכונה

תודה לאלוהים, זה היה רק סיוט: מעלילות ישראלי בברלין

מתי שמואלוף | 23.10.2014 | 14:34

קוטבוסר טור, התחנה של מרכז קוטי, הלב הפועם של המרכז הפוליטי של שכונת קרויצברג בברלין – שם נפגשים, פעילים / גולים / פליטים תורכים, כורדים, סורים, איראנים, לבנונים, מצרים, יהודים, עם המקומיים. מתחת לרכבות הצהובות, שנראות כאילו יצאו מאיזה לגו, יש מועדון/בר – שנקרא "סודבלוק". ב"נורוז" – ראש השנה הפרסי חגגנו שם בחאפלה עם הכורדים הגולים. ול"סודבלוק" (הבלוק הדרומי) אנחנו הולכים לפחות פעם בשבוע, לפגוש, להתעדכן ולהתחמם יחדיו, תחת הרכבות החולפות הלוך ושוב. ושם אני פוגש את איסלאם ואכד, עורך ספרותי מביירות, בחור אסרטיבי, עם חולצה אדומה, מכנסי ג'ינס. הוא מוציא מתוך התיק שלו, מכונה שחורה, שנראית כמו מנחת לחלליות ננסיות, עם כפתור אדום במרכזה.

"מה זה הכפתור הזה?" אני שואל ושותה את משקה האניס, "הפרנו" הראשון שלי.

"זאת מכונת זמן."

"באמת?"

"כן. לאן תרצה לנסוע?"

"האמת, שהכי בא לי לנסוע לעתיד. לראות מה יקרה למזרח התיכון בעוד כמה עשרות שנים."

"אין בעיה."

אנחנו מתעוררים, באזור טרשים, שנראה כשיירים של שכונה. יריות בכל מקום.
"אל תדאג, הם לא יכולים לירות בך." איסלאם צוחק עם בירה ביד. חבל שלא לקחתי את הבירה שלי. אני מבקש ממנו שלוק (כמה יהודים יודעים שזאת מילה גם בגרמנית). הוא נותן לי.

ילדים כרותי ראש, בתים שרוסקו לאבק, טרשים אחר טרשים מזוהמים בפסולת גרעינית. צעקות בעברית, בערבית. אנחנו נוסעים ללבנון, לעיראק, לסוריה, לירדן, למצרים, ואירן. אין שוטרים בגבולות, ולא צריך פספורטים. הסכם סייקס פיקו נראה כמו הזיה של היסטוריה אבודה.

"מי נלחם במי?" אני שואל.

"אף אחד כבר לא זוכר."

"ואיך כל זה התחיל?"

"אני חושב שאתה זוכר את אייסיס."

"איסלאם מזמין אותי לעוד משקה של פרנו." |
Pernod p 006CC BY-SA 3.0 Peng (talk) 13:47, 17 June 2008 (UTC) – Own work

אנחנו חוזרים לבר, ואני, מיואש עד כדי מריטת השערות האחרונות שנותרו לי. איסלאם מזמין אותי לעוד משקה של פרנו. ואני רב להזמין אותו, חס ושלום שלא יתעסק עכשיו עם הכבוד המזרחי שלי. הוא מכניס בחזרה את מכונת הזמן לתיק הגב. אני מביט בממי שלי, שהייתה עסוקה בשיחה עם מיטל (כן, היא יודעת עברית, למרות שהיא גרמניה). הממי שלי מביטה ותוהה מדוע נופלים פניי.

"אנחנו חייבים להתחתן, ראיתי את העתיד, הוא יהיה כולו חורבן והרס ולא יישאר כלום מישראל, וכל המדינות המקיפות אותה."

"עוד פעם אתה רוצה לנצל אותי בשביל הניירות שלך."

"נשבע לך, שהמצב הולך להיות גרוע יותר, תשאלי את איסלאם."

"איזה איסלאם?"

"הוא היה פה אני נשבע לך." אני מחפש אותו לשווא.

אני מתעורר מהחלום לצד הממי שלי מאחורי הכנסיה של סקליצר שטראסה בקרויצברג. מזיעים מהחדר הסגור. כל הלילה הייתה מסיבה בחוץ וסגרנו את החלונות שהרעש לא ייכנס. אני פותח את החלון, כולי דומע ומודה לאלוהים שזה היה רק סיוט. הממי שלי מתעוררת. החלום היה אמיתי, עד כי החיים נדמו לשקר וכזב, ולא ההפך. אני מחפש להאשים את המשקאות ששתינו; את החרדות המתעצמות שלי עם התקרבות היציאה לאור של ספר הסיפורים הראשון שלי. זאת פעם ראשונה שאני עובר משירה לפרוזה, ועבדתי עליו חמש שנים שלמות.

"מה קרה, מתוק שלי?" היא שואלת.

"אל תשאלי איזה סיוט."

"אז אתה רוצה להתחתן איתי רק בגלל הניירות?" היא מחזירה לי בחצי חיוך לאור ירח.

"לא בדיוק."

"זאת לא הפעם הראשונה שאתה לא מצליח לישון, לאחרונה."

אני שותק.

"אני מוכנה להתחתן, אם זה יעצור את הסיוטים שלך."

"את בטוחה?"

"לא. האם אתה בטוח?"

"מפחד פחד מוות."

"ממני?"
"לא. מהעתיד לבוא."

היא מחבקת אותי ובזרועותיה אני מרגיש מוגן עד אין קץ.

ספר ספורי הראשון "מקלחת של חושך, וסיפורים נוספים ראה אור השנה בהוצאת זמורה ביתן


טורים נוספים: מצרים בין קרויצברג ונויקלן | העיתון העברי שמלמד אותנו על המהגרים החדשים בברלין | להיות ברלינאי-ישראלימה קורה כשפתאום התרבות הקיבוצניקית נוחתת עלי בגרמניה | ופתאום הבנתי שאני, השחור, רוצה להיות לבן. שייסה | המשורר מתי שמואלוף בהפגנה נגד המשורר מתי שמואלוף | איך הפכתי אנטישמי בעל כורחי | מדוע המכתב של מח"ט גבעתי לא עוזב אותי | הבליץ-קריג הספרותי מברלין יגיע בקרוב לפתח דלתכםטילים לא נופלים על ברליןמה זה להיות סופר ישראלי בברלין | ספר שירים דיגיטלי: פרידה בברלין | הנה אני יושב עם שני פליטים ממשהד | מלאך יהודי בשמי ברלין החשוכה: רשימות של גולה עיראקי | מברלין באהבת מלאך: רשימה ראשונה של בן מהגרותישראלי בברלין ליאיר לפיד: "יש שואה כלכלית"סוכות, גלות וברלין | כואב לנסוע, כואב יותר להישאר

טורים נוספים: מצרים בין קרויצברג ונויקלן | אלוהים אדירים, זה היה רק סיוט: מעלילות ישראלי בברליןהעיתון העברי שמלמד אותנו על המהגרים החדשים בברלין | להיות ברלינאי-ישראלימה קורה כשפתאום התרבות הקיבוצניקית נוחתת עלי בגרמניה | ופתאום הבנתי שאני, השחור, רוצה להיות לבן. שייסה | המשורר מתי שמואלוף בהפגנה נגד המשורר מתי שמואלוף | איך הפכתי אנטישמי בעל כורחי | מדוע המכתב של מח"ט גבעתי לא עוזב אותי | הבליץ-קריג הספרותי מברלין יגיע בקרוב לפתח דלתכםטילים לא נופלים על ברליןמה זה להיות סופר ישראלי בברלין | ספר שירים דיגיטלי: פרידה בברלין | הנה אני יושב עם שני פליטים ממשהד | מלאך יהודי בשמי ברלין החשוכה: רשימות של גולה עיראקי | מברלין באהבת מלאך: רשימה ראשונה של בן מהגרותישראלי בברלין ליאיר לפיד: "יש שואה כלכלית"סוכות, גלות וברלין | כואב לנסוע, כואב יותר להישאר

תמונה מתוך הסרט "יהודי מצרים" Jews of Egypt

תמונה מתוך הסרט "יהודי מצרים"
Jews of Egypt

גם הטור שפורסם אתמול ב"הארץ" ואני ממליץ לקרוא גם את הדברים של אייל שגיא ביזאווי על סרט.. והנה גם גלריה של תמונות מהאירוע

B0sxLdOCQAAb4wc

והנה תגובה מקסימה בתרבות וספרות לטור שלי על המקף בין הישראלי לברלינאי

המקף המחוק
הישראלי־ברלינאי הממוקף, שאותו מעלה מתי שמואלוף לדפוס על דפי ״תרבות וספרות״ (10.10), הוא כמובן גלגול בן המאה ה-21 למורשת יהודית ממוקפת עשירה. היה זה מחברו של ״נהריים״, היהודי־מקף־גרמני פרנץ רוזנצווייג, שבמכתב מ-1924 לפילוסוף אויגן רוזנשטוק נתן משנה תוקף לזהות הממוקפת של היהודי־גרמני באירופה, בלשונו ״יהדות המקף״ (Bindestrichjudentum).

רוזנצוויג עצמו כתב רבות על חשיבותה של הגלות היהודית והתווכח לא מעט על כך עם הציוני בן־דורו, גרשם שלום. המקף שעליו דיבר רוזנצווייג ושאותו גילמו בני דורו של גרשם שלום – הציונים והלא־ציונים – נמחק מן הדפוס ברגע שנהפך היהודי־גרמני ל״יקה״ לאחר התיישבותו בארץ ישראל. זאת בדומה אולי ליהודי־ערבי, יהודי־עיראקי, יהודי־מצרי ועוד זהויות היברדיות לרוב, שמסיבות תרבותיות ופוליטיות (אחרות) המקף שלהן גם כן הוגלה (או הושב) למחוזות העבר ונשכח בתוך הסבך של ה״מזרחי״.
רוזנצווייג, יש לזכור, התעסק רבות בכתביו של יהודי ממוקף מתקופה מוקדמת הרבה יותר: היהודי־אנדלוסי יהודה הלוי שאת שירתו תירגם וביאר ושאותה יש לשייך למורשת ממוקפת הרחבה של אל־אנדלוס הימי־ביניימית.

שחזורו של המקף על דפי עיתון זה מפנה אותנו גם לסופר היהודי־גרמני־צ'כי, פרנץ קפקא. במכתב מפורסם מ-1921 תוהה קפקא על שלוש האי־אפשרויות המלוות את הכתיבה של הסופר היהודי־גרמני: האי־אפשרות לא לכתוב, האי־אפשרות לכתוב בגרמנית, האי־האפשרות לכתוב אחרת, וכמעט אי־אפשרות רביעית: האי־אפשרות לכתוב. מסיבה זאת, ממשיך קפקא במכתבו, היתה הספרות היהודית־גרמנית מכל ההיבטים ספרות בלתי־אפשרית, ספרות צוענית שחטפה את התינוק הגרמני מעריסתו ואירגנה אותו בחופזה בדרך זו או אחרת, כי ״מישהו הרי חייב לרקוד על החבל״.

החוקרת ברברה האן (Hahn) ביקשה להשוות את החבל מעל התהום למקף היהודי־גרמני ולאי־אפשרויות המפורסמות של קפקא: ראשית, בלתי־אפשרי להחליף את המקף ברווח או להזיזו. בלתי־אפשרי לעשות זאת בגרמנית מכיוון שהגרמנית היא תמיד כבר ״צד״ אחד במערכת יחסים מתוחה זו והיא ונטועה בגדה השנייה, הבלתי מושגת. מצד שני, בלתי־אפשרי להתעלם משפה זו ולהשתמש בשפה אחרת בלבד, מכיוון שלמעשה אי אפשר למצוא את השפה הגרמנית רק בצד אחד או אחר של אותו מקף. השפה הגרמנית היגרה מעל המקף, מעל הרווח ושוכנת גם בצדו השני. אבל שפה זו לא מאפשרת את ו' החיבור: לא יהודי וגרמני, גם לא יהודי ובו־זמנית גרמני. רק המתח. תהום ומעליו מקף, או אולי חבל.

אחד מאושיות הספרות העברית המתחדשת, חיים נחמן ביאליק, שגם זהותו הממוקפת הושכחה במידה רבה מן המרחב הציבורי, השתמש בדימוי היפיפה של המשוררים המדלגים על גלידי קרח: רק הם, כך כתב במסה ״גילוי וכיסוי בלשון״ (1915), בעלי תעוזה וכשרון מספיקים כדי שלא להיבהל מן התהום המהבהבת, כדי שלא לרדד את השפה לפרגוד המגן על ההדיוט ממה שחבוי מעבר למחוזות השפה. המשוררים הם־הם מי שישחזרו את המקף ויהלכו על החבל.
לינה ברוך

* ההמלצה של שי גולדן על ספרי מגיעה אל אביב הורביץ במאקו.

סיפורים:

* הייתי קבורה כשנפגשנו

* הפרעת אכילה שפעם הכרתי

* שאריות מהספר המקולל

* נצטרך מכונות אחרות בכדי לעצור את הזמן

* בכל רעל יש יותר מדי קסם

שבת שלום

אודות Mati Shemoelof

משורר, עורך וסופר. A Writer
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s