בין פשיזם לקוסמופוליטיות: קריאה בעבריות-גרמניות של ימינו

10350625_10152852191872138_1994305517165639736_nחדש בבלוג שלי ב"הארץ" : היכן ממוקמת הגרמניות בתוך היצר הישראלי, פרי מערכת החינוך היהודית של מדינת ישראל 2014 והיכן ממוקמת העברית בתוך הגרמניות. אני עצוב ושמח להביא בפניכן שתי אפשרויות ופרשנויות שנפגשות רק בתוך הפוסט הזה בינתיים. אזהרה: פוסט ללא צנזורה.

פאשיזם מול קוסמופוליטיות במחשבה העברית-גרמנית

הפגנת פעילי ימים קיצוני מול בית הנסן. ירושלים. 10.10.2014

היכן ממוקמת הגרמניות בתוך היצר הישראלי, פרי מערכת החינוך היהודית של מדינת ישראל 2014 והיכן ממוקמת העברית בתוך הגרמניות. אני עצוב ושמח להביא בפניכן שתי אפשרויות ופרשנויות שנפגשות רק בתוך הפוסט הזה בינתיים. אזהרה: פוסט ללא צנזורה (נשען על תימלול הקלטות שהתקבלו, בהנחה שאין בהם שום פיברוק).

"בן של דוד המלך.. מה ששמואל הנביא עשה לכם, יבוא יום.. דוד מלך ישראל חי וקייים.. אנחנו נשחט את כל הנאצים. כל מי שהזדיינה עם נאצים ויצא לה ילד נאצי קאפואיסט, קאפואיסט, אפשר לקרוא לילד בשמו. ככה נראה קאפו. אהה, ככה? ניסו לשמור על עצמם, תסתכל עליהם בעיניים.. תסתכל טוב על העיניים שלהם, גרמנים, אתה רואה? אין פה מקום של יהודים, תסתכל, גרמנים, אתה רואה את הגרמני עליו? סתכל על זה, גרמני, אתה רואה? לגמרי גרמני, זה בכלל הנכד של היטלר, תראה אותו, שתי טיפות מים, אותו שפם גם. אותו עמידה, כן, תראה.. ואני מצדיע להיטלר, עשה עבודה טובה, אמנם לא סיים ת'עבודה כמו ש'צריך אבל ת'שמע, הקטע עם הרכבות בן-זונה. יבוא יום אנחנו גם נאמץ"

"שימות הבן שלך ע"י ערבים אמן.. החוצה! כמו שעשו לכם בגזים.. זרע עמלק"

"(אבותיכם) קילפו להם את העור (הנאצים) ועשו מהם סבונים! וגם אנחנו נעשה מכם סבונים!"

הדברים הוקלטו מהפגנת ימין קיצוני ואלים אל מול האירוע שקיים המגזין העצמאי לאמנות, תרבות וחברה "ערב רב" אירוע בבית הנסן בירושלים לכבוד ספרה של ד״ר רותי גינזבורג ״והייתם לנו לעיניים״ (הוצאת רסלינג, 2014) על ההיבטים החזותיים בעבודתם של ארגוני זכויות אדם ישראלים בשטחים הכבושים, ובהשתתפות הכוריאוגרף והרקדן ארקדי זיידס, שסיפר על עבודת המחול שיצר ״ארכיון״ בה הוא משתמש בחומרים מפרוייקט 'חמושים במצלמות' של בצלם. 

ולמה הדברים חשובים, כי בפוסט שלי, אני עומד לדבר על גרמנים דוברי עברית. אבל אני מרגיש שהקפיצה כל כך גדולה מהמציאות. הקפיצה שבין הסרטונים שראיתם, למה שתקראו בחלק השני של הפוסט. המציאות של הימין הרדיקלי, של הקיצוניות האלימה, היא זאת שבתוכה הגרמנים הם רק אפשריים אם הם הצורר הנאצי. ולכן גרמני הוא קללה. ורגע אחד הימין הקיצוני מקלל את פעילי זכויות האדם ככאלו שמשתפים פעולה עם הנאצים. הנאצים במשוואה הזאת הם הערבים, הפלסטינים. אבל מדוע היהודים הקיצוניים עושים השלכה מהנאצים אל הערבים. מדוע המשוואה עומדת על כך שבצד אחד עומדים היהודים ובצד השני עומדים הנאצים וכל מחליפיהם המודרניים.. ומדוע כל מי שמתנגד אליהם הם קפואאים משתפי פעולה ומגיני זכויות אדם של הפלסטינים. וזאת היסטוריה שהולכת עד התנ"ך (משתפי הפעולה הם הבן של דויד שבגד והפלסטינים הם עמלק). והנה אני בכל זאת קופץ לעתיד עם מכונת הזמן שלי, ומדבר בחלק השני של הפוסט על מקום קוסמופוליטי שבו יש מעבר בין התרבויות ויש עוד הרבה אפשרויות בין היהודים לבין הגרמנים.

חשוב תמיד להקשיב לקולות הלא ליברליים הללו, גם אם הם פשיסטיים, בכדי להבין את הרקע שבתוכו מתנהלים המחשבות, והמעשים שלנו. בדרך חזרה מההפגנה של בית הנסן ובהפגנה עצמה הדברים הללו שימשו הצדקה לאלימות סימבולית וממשית. ואני בטוח שהפוסט הזה יקרב אליו גם אלימות. אבל שני החלקים של הפוסט זה שהקשבתם אליו וזה שעוד תקראו בהמשך, הם המאפליה והדרך החוצה ממנה. התרבות שמשכפלת את התשוקה והחטא האריים (היטלר לא סיים את העבודה וצריך גם להשמיד את הקאפו, אך בו בזמן צריך גם להשמיד את הנאצים) אל מול הדרך החוצה, שקשור בהכרה שהתרבות העברית יכולה להיות שייכת לעוד עמים ותרבויות אחרות שייכות לנו ושיש דרך יציאה וכניסה מתוכן ושהדת היהודית לא תישען על ביולוגיה וגזע אלא על תרבות וערכים.

הפחד הגדול של הפאשיזם מאז ומעולם היה מיצורי הכילאיים, אלו שאי אפשר לזהות אותם ולנכס אותם למחנה שלך. כל עוד לא נאמץ את היהדות הלאומנית, ונשמור על היהדות הקוסמופוליטית שהיא חיה בנוח ונמזגת בתוך תרבויות מסביבה, בין אם זה במזרח התיכון או באירופה, נוכל להישמר מפני מהמחשבה שאפשר לטהר את היהדות ולהפוך אותה לפשיסטית.

 גרמנים יפים דוברי עברית יפה

"מה אתה עושה שם? בוא כבר לישון." חברתי הגרמנית קוראת לי מהמיטה בביתי שבברלין..

"אני כותב עוד פוסט לבלוג שלי, תכף בא." אני מחזיר ורוצה כבר להיות איתה.

עכשיו אתם מדמיינים אותה מדברת בגרמנית או אנגלית. אבל לא. היא מדברת איתי בעברית, והגרמנית שלי אילמת. תינוקות גרמנים מדברים יותר טוב ממני, וכבר עברה שנה לבואי לעיר המאוחדת, שנפלה חומותיה לקול צהלולים. לא מעט מחבריי הגרמנים מדברים עברית. ואין דבר יותר יפה מהשפה שלהם. אלו שמדברים פחות טוב, הם חמודים יותר. ואלו שמדברים ממש טוב, מפחידים אותי. מזכירים לי שכל השפה שלי היא מבנה שאפשר לקחת, ולחקות את כל הישראליות שלי ולרוקן אותי ממשמעות. כמו רובוט שאפשר להטעין בו זיכרונות והוא מקבל נשמה משלו. הגרמנים דוברי העברית, מבשרים חלק ישראלי חשוב ביותר, שלא מקבל תשומת לב בתרבות היהודית המתחדשת ברחבי העולם, והם צנועים ובטח שלא יכתבו על כך מניפסט. בשקט בשקט הם מלמדים אותנו גרמנית, ואנו מחזירים ומלמדים אותם בסלנג מעודכן.

איכשהו אף פעם לא שאלתי עצמי את השאלה פשוטה מדוע הגרמנים לומדים עברית. אלו שאני מכיר עשו זאת בין השאר בגלל המחקרים שלהם באקדמיה. אך זה יותר מהמחקר. כי הם כבר חיים עם ישראלים וחושבים בעברית. משהו קורה במנהרות בין ברלין ותל אביב ומתפתחת פה תרבות חדשה שמתחמקת מהזרקורים של התקשורת והתרבות בישראל.

שאלתי את חברתי מדוע היא למדה עברית ועדיין משפרת את השפה בקורסים מתקדמים. היא אמרה לי שחשוב לה להתמקצע בעוד שפה, ושהיא גם קשורה למחקר שלה, אך גם מעבר לכך, בקשר שלה עם ישראלים בישראל ובגרמניה. מעניין לראות את הקשר המתפתח בין השפות, כיצד נוצר סלנג בעברית מגורמנת כמו תודנקה, שזה גם תודה וגם דנקה. אך מצד שני איך העברית נכנסת לתוך החיים של אותם גרמנים שהתמקצעו בעברית. כיצד הם יכולים לעבור בין שפה ושפה וליצור משפט שכולל גם גרמנית וגם עברית בדיוק כמו שאנו עושים מהצד האחר.

במאמר המעניין של נעמן הירשפלד בבלוג של "ארץ האמורי" נדמה כי התרבות העברית החדשה בברלין הינה נגטיב של התרבות הישראלית על כל תחלואיה. אך אני רוצה לטעון אחרת, שדווקא התרבות היהודית המתפתחת בברלין יוצרת מבנים שלא הכרנו בעבר ואין להם יסוד בציונות. איך אפשר לקרוא את הגרמנים דוברי העברית המדברים עם העברים דוברי הגרמנית. ובכן, אחת התשובות לכך יהיו בהקשר של תרבות גלובלית, אך שהיא בו בזמן מקומית. מה שנקרא גלוקאלי. אנו גם זזים במנהרות שבין ברלין ותל אביב וגם קשורים מאוד למקום. זהו אינו קשר שנמצא בואקום. זה קשר אמיתי לרחובות, לאקלים, לנפש ולנשמה היהודית והגרמנית המתאחדות ביחד מעבר לדמיון ההיסטורי והפוליטי כחלק מהתרבות החדשה שכרגע היא בשוליים שהם רחבים ומתרחבים.

אי אפשר לקרוא את התופעה של הגרמנים דוברי העברית מבלי להבין בשואה, אבל אני מרגיש שאין לי מספיק כלים פרשניים שיאפשרו לי להציע תשובות מורכבת לשאלה זאת. שנינו נולדנו בשנות השבעים, ובכל זאת אנחנו מערבבים ביחד את העברית עם הגרמנית.

"אולי פעם טור בגרמנית ויהיו לך יותר קוראים" אומרת לי חברה שלי ועיני כמעט נעצמות.

"הלוואי" אני עונה וממשיך להקליד באלימות על המקלדת המתפוררת.

"אם תרצה אין זאת אגדה" חברה שלי מצטטת את הרצל, שהיה בטח גומר מלדבר איתה עברית וגרמנית בו זמנית.

"כן, אגדה שלי, אני בא" המחשב נסגר והלילה נפתח לחלומות הברלינאים+תלאביביים שלי ושלה.

עוד טורים:

סיפורים

דף הספר בפייסבוק | לרכישת הספר | מהדורה קולית של אייקאסט

אודות Mati Shemoelof

משורר, עורך וסופר. A Writer
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: