"בבדוק" The Babadook (2014)הוא בהחלט אחד מסרטי האימה הטובים של העשור

"בבדוק"  The Babadook (2014)הוא בהחלט אחד מסרטי האימה הטובים של העשור. גם זוכה פרס האוסקר, ויליאם פרידקין, שיצר את "מגרש השדים" (1973) חושב שזה סרט האימה הכי טוב שהוא ראה אי פעם. "בבדוק" מפרק את העצמות וגורם לך להתפזר כאבק מתחת לרהיטים מרוב פחד. הסרט האוסטרלי שבויים ונכתב על ידי ג'ניפר קנט מכיל את כל המרכיבים הדרושים לסרט אימה, אך לא מתמסר לאף אחד מהם. הסיפור פשוט, אלמנה ובנה, החיים בפרברים הלבנים, באוסטרליה, נרדפים על ידי מפלצת שמופיעה מתוך ספר, שמתגלגל בצורה מיסתורית לבית. למפלצת המסתורית קוראים בבאבדוק.

ג'ניפר קנט מציינת את אומץ הלב של לארס פון טרייר, שעזר לה ליצור את הסרט. היא שלחה לפון טרייר, אימייל שבו ביקשה לבוא לראות את הדרך בה הוא עובד. בדיוק הוא עבד על דוגוויל, והוא אמר לה שהיא יכולה לבוא ליום אחד. אך היא הגיעה ונשארה הרבה יותר, ואף סייעה על הסט.

קנט קיבלה את הרעיון מחברה שלה שהיא אם חד הורית, ויצרה ב-2005 סרט קצר בשם "מפלצת" (Monster) ומשם יצאה למסע להרחיב אותו לסרט אֵימה. היא מתארת את האכזבה שלה מסרטי אימה סטנדרטים. אך רואה בסרטי אֵימה כקולנוע טהור. היא לא אהבה את הרעיון שהדמויות צריכות להיות נאהבות על ידי הקהל כמו בקולנוע האמריקאי ולכן יצרה דמות פרוטגוניסטית, שמנסה לגונן על הילד שלה. בדרך כלל בסרטי אימה, אנו רואים משפחה אמריקאית שהמבנה הגרעיני שלה מאויים על כוחות חיצוניים. ובסרט הזה אנו דואגים למבנה דווקא של אם חד הורית שמנסה להגן על בנה בכל מחיר.

בימים אלה קנט מעבדת את הסרט לתוך ספר.

The-Babadook-Poster

מכאן והלאה יתחילו ספויילרים, ולכן כדאי פשוט לראות את הסרט קודם, לקריאה מלאה של הפוסט

הסרט כולו מבוסס על רגשות אימה. הסיפור שהאם מאבדת את בעלה, באותו יום, שהוא לוקח אותה לבית החולים. רגשות האימה הללו, גורמים להופעת המפלצת. המפלצת היא בעצם אי היכולת של האם, לקבל את אובדן בעלה, אל מול הופעת בנה, שאינו מהווה תחליף מלא. הבן הוא זה, כמו ב"חוש השישי" זה שרואה את המפלצת לפני שהיא מופיעה גם בתוך האם. הפתרונות הקלים יותר של סטיבן קינג, למשל ב"בית קברות לחיות" שבו האם הופכת דמונית, או הפתרון שבו צריך להחליף בית כמו ב"פולטרגייסט" לא עובדים כאן. האם נשארת בבית, עם בנה, למרות שכל יום שעובר הופך יותר אפל. האם הופכת שטנית והורגת את הכלב, שזה אחד השיאים בסרט.

הטראומה בסרט היא אובדן הבעל, וההחלפה שלו בבן שבדיוק נולד. מקורה האטימולוגי של המילה "טראומה" במילה היוונית (τρᾶυμα) שפירושה פצע .(ברפואה, ייעודה של מחלקת הטראומה גלום במיידיות הטיפול הנדרש עבור החולים). אחד המאפיינים המרכזיים של הטראומה הוא החביון (latency) או ההשתהות (belatedness) שלה, כלומר, אי-יכולתו של קורבן הטראומה לתפוש את החוויה הטראומטית ולהטמיעה בזמן התרחשותה. זאת הסיבה שמגיע אלינו "בבדוק". היא הגילום של החווית הטראומטית. ולפיכך כשהוא מגיע הוא הופך את האם לדמונית, ולא את הילד.

Screenshot 2014-12-06 17.11.04

לפיכך האירוע הטראומטי ממשיך לרדוף את הקורבן ולחזור בחלומותיו או בשגרת היומיום שלו. פרויד עושה שימוש ב"חוויה הטראומטית" בניסוחים הראשוניים שלו את יסודות הפסיכואנליזה: "תפקידו של המטפל אזי הוא לעזור לחולה לשקם בזיכרונו את החוויה המקורית ('החוויה הטראומטית'), ואז צפוי הסימפטום, המשמש כתחליף, להיעלם. אלא שתהליך שיקום זה אינו פשוט כלל מאחר שאותם הכוחות, שפעלו להשכיח את החוויה או את הזיכרון המכאיב מלכתחילה, ממשיכים לעמוד על המשמר ולסכל כל ניסיון להעלות בחזרה למודע את התוכן הדחוי. לכן בגלל פעילותם של 'מנגנוני התנגדות' (resistance) אלה, אין המטפל יכול לבקש בפשטות מהחולה: 'נא ספר לי בדיוק מה ואיך זה קרה', אלא, כמו בלש מומחה, חייב הוא להפעיל שיטות עקיפות שונות, כדי לשקם את חלקי האינפורמציה שנעלמו מזיכרונו." לפרויקט הפסיכואנליזה יש, אם כן, הן משמעות תיאולוגית של וידוי והן משמעות פרשנית של תפירה והבניה מחדש של הטקסט תוך כדי פרימתו. אך הסרט לא מנסה לפתור את הבעיה על ידי העלמת השד של בבדוק. אין גם מעבר אל הנצרות, בכדי לפתור את הבעיה הפסיכולוגית, לא צריך מקל עץ בכדי להרוג את דרקולה, לא צריך ספר תפילות או מים קדושים.

המעבר החד מן התפישה המודרניסטית של הקִדמה אל התפישה הפוסטמודרניסטית, המבקרת את הנרטיב ואת האפשרות לגאולה, מצויה בתשובתו של הפילוסוף הסלובני, סלבוי ז'יז'ק, לפרויד. ז'יז'ק הופך את תכלית הפסיכואנליזה רק כדי להחליף את וידוי הטקסט בהבנייה מחדש של הקשרו: "המטרה האולטימטיבית של הפסיכואנליזה אינה עשיית שלום באמצעות הווידוי של הטראומה, אלא קבלת העובדה שחיינו כוללים גרעין טראומטי מבלי יכולת תיקון. יש בנו משהו שאינו יכול להשתחרר לעולם." וזאת הסיבה שפתרון חידת הסרט לא כוללת חיסול של בבדוק, אלא שהיא מאפשרת לאם ולבנה לחיות לצד הטראומה הסודית והגנוזה (יצירת קונטקסט לחידה). היא מבינה את בבדוק, ונותנת לו מקום בחייה, מבלי שהוא יפגע בה, ובלי שהיא תפגע בו. הפתרון הזה מאוד פמיניסטי, כי הוא כולל הרג אדיפלי שמקים לתחיה את הבן, שחייב להרוג את האב.

 

סיפורים מתוך ספרי החדש "מקלחת של חושך, וסיפורים נוספים":

* הייתי קבורה כשנפגשנו  פורסם עם איור מדהים בכתב העת כביש ארבעים

* הפרעת אכילה שפעם הכרתי

* שאריות מהספר המקולל

* נצטרך מכונות אחרות בכדי לעצור את הזמן

* בכל רעל יש יותר מדי קסם

* לחכות לסיים סיפור בתוך גופה בלתי מזוהה

* פורטונה כבר לא גרה בקומה ה-23

 

אודות Mati Shemoelof

משורר, עורך וסופר. A Writer
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s