מאחורי תוכניות הגרעין חיים שני עמים עניים שאינם אויבים

Dr. Strangelove

המאמר התפרסם לראשונה ב"שיחה מקומית"

הדיון הציבורי על נאום נתניהו בארה"ב מקבל את ההנחה שאיראן לא זכאית לנשק גרעיני וישראל כן. הדרך האחרת היא תמיכה בפירוז של כל המזרח התיכון, וברית מדוכאים בין אזרחי איראן וישראל

לנסיעה של נתניהו לארה"ב, לכאורה בכדי לעמוד מול סכנת הגרעין האיראני, יש זווית נסתרת שלא מדברים עליה בתקשורת הישראלית.

השיח כולו מתעסק בשאלה האם יש לאיראנים יכולות גרעיניות או אין להם. בתמונה הזאת לא ממש עוסקים בישראל עצמה, או בהתגרענות של המזרח התיכון כולו. אך דווקא לקראת הבחירות הקרובות חשוב להזכיר את המחיר המטורף שמשלמים אזרחי ישראל (שרבע מתוכם כבר מתחת לקו העוני) על הבחירה הישראלית להיות מעצמה גרעינית, על פי מקורות זרים. לפי מקורות זרים לישראל יש טילי יריחו, נשק טקטי, צוללות עם ראשי נפץ גרעיניים וטייסות F-16 חמושות, וכן מאות פצצות גרעין שעוברות פיתוחים על פיתוחים.

האם הנשק הגרעיני מגן על ישראל? האם ההשקעה בו ראויה? הנושאים האלו לא נידונים. מותר רק למנוע מהיריב נשק דומה. זאת הנחת היסוד. לפי המערב זה בסדר שליהודים יהיה נשק גרעיני, ללא פיקוח, ללא הגבלה וללא שום בחינה של שאלות סביבתיות (נסו למשל לשאול מהי הסכנה בלהחזיק כור גרעיני ישן כמו זה שיש בדימונה? האם הכור מסרטן את עובדיו ואת אלו המתגוררים בסמוך אליו? איפה ישראל קוברת את הפסולת הגרעינית שלה מדי שנה?).

לפי המערב לישראל מותר להחזיק בגרעין בגלל השואה, אך האיראנים מסוכנים בשל ההצהרות של מנהיגם הקודם שקרא להשמיד את ישראל. וכאן? מימין ועד שמאל מאמצים את הנחות היסוד האלה.

המערב מעודד את ישראל להתחמש בנשק גרעיני, גרמניה מוכרת לישראל צוללות גרעיניות, ארה"ב מוכרת את המטוסים. אך האם הגרמנים והאמריקאים מודעים לכך שתעשיית הנשק הישראלית, והגנרלים ששולטים בפוליטיקה, בעצם מרעיבים את תושביהם, בזמן שהם מתעשרים? האם יש בכלל איזה שיקול חברתי לכל השאלה של מכירת נשק כל כך מסוכן למדינת עולם שלישי כמו ישראל? מדוע השיחה על הימצאותו של נשק גרעיני במזרח התיכון אינה שווה בין ישראל ובין איראן?

גם העם האיראני סובל בגלל התשוקה של מנהיגיו לנשק יום הדין, למרות שברור שהמחירים החברתיים אדירים. העם האיראני ניסה בכל כוחו למרוד כחלוץ לפני האביב הערבי, אך לא הצליח. וזה בדיוק המסר ששלח הפעיל החברתי ברק כהן לעם האיראני באמצעות הפייסבוק ובעזרת יהודי ממוצא איראני שדיבר אל האיראנים בשפתם (לחצו על התמונה של ברק כהן ומתרגמו וצפו בקליפ):

נתניהו יוצא לארה"ב להפחיד את העולם עם הגרעין האיראני. אנחנו רוצים להגיד לכל העם האיראני, שבניגוד לראש הממשלה שלא מייצג אותנו, האנשים שנמצאים פה בארץ, לא נמצאים בסכסוך עם העם האיראני. לנו יש שלטון דפוק, שמשתמש במלחמות בכדי לפגוע לנו בחירות, בשוויון, ביכולת לחיות בכבוד. אנחנו יודעים שגם השלטון שלכם דפוק, ומשתמש באותם הכלים בכדי לפגוע באפשרות שלכם לחיות בכבוד.

זה לא סכסוך בינינו, בין העם היהודי לבין העם האיראני. זה רק שתי צורות שלטון דיקטטוריות שמתעללות בנו ובכם בכדי להמשיך את השליטה שלהם. עכשיו חג פורים אצלנו היהודים, ויש גם יהודים באיראן, ואנו רוצים לברך שבעזרת השם, שהוא אחד, כמו שבפורים התהפך המזל, כך גם יתהפך המזל, ואנחנו נתגבר על הדיקטטורה כאן, ואתם על הדיקטטורה שם, ובעזרת השם נוכל לבקר באיראן ואתם אותנו פה ויישברו החומות!

דווקא המסר של ברק כהן לאיראנים לא מפריד בין יהודים ופרסים (לא צריך לטבוח בהמן הרשע). זה אותו מסר יהודי-ערבי שהעברנו אנחנו בשנת 2011 עם "רוח ג'דידה", המכתב לצעירים בעולם הערבי בימי האביב הערבי. המסר הזה הוא בדיוק ההפך ממה שהממשלה עושה באמצעות הגרעין, הנשק וההתעמרות החברתית. זהו המסר שאנו צריכים לשלוח לוושינגטון, לאיראן ולעולם הערבי. מסר של דמוקרטיה חברתית שדואגת לאזרחים ולא משקיעה את כל מרצה בנשק יום הדין, שרק מחליש ומסכן את תושביה.

מתי שמואלוף הוא סופר ומשורר. השנה ראה אור ספר סיפוריו הראשון, "מקלחת של חושך, וסיפורים נוספים", בהוצאת זמורה ביתן. סיפור מתוכו התפרסם ב"שיחה מקומית".

"קחי אותי הכי רחוק מהשירה העברית"

The cause of my death: too many love songs

Come with me, but don’t give me your hand

On our right there is Beirut

On our left there is Cairo

Behind us -Amman

In front us – Ramallah

And where are we?

And now give me your hand and let’s travel far away from Hebrew poetry.

 

תיבת הפתעות של סיפור קל

Screenshot 2015-03-05 10.34.56

"שעת בוקר מושלג, ואתה מוצא בדירה שלך חדר נוסף שלא הכרת, רחם סודי, כמו בטירות האירופיות עליהן חלמת בילדותך בירכתי המזרח התיכון, כשקראת את כל סיפורי האחים גרים, אסטריד לינדגרן, כריסטיאן אנדרסן ומדרשי האגדה. מה קורה בתוך החדר ההוא? מי גר בו? מה הושאר בו? מה מסתתר מתחת לאבק ובתוך הארגזים הכבדים עם מנעולי המתכת החלודים? האם תוכל למצוא את המנהרה הסודית שתחבר אותך לאהוביך, אלו אשר השארת אלפי קילומטרים דוממים, מוצקים, לא משתנים, כשגלית מאסלת הקודש. המנהרה נגלית בחלום, יש דרך סודית ממחנה הריכוז של התשוקות שלך בקרקוב שבפולין ישר אל תוך קצה קו החוף של שירותי הים התיכון, ובחזרה והיא עוברת אצל אבא של אִינָה, זה שנגעל ממךָ, כמו הוריך הנרתעים מצוֹאַת סיפוריך."

אודות Mati Shemoelof

משורר, עורך וסופר. A Writer
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s