האונס של פרספונה. cc: flicker by rjhuttondfwc The Rape of Proserpina (ca.1750) The Doccia Factory Gaspero Bruschi (ca. 1701 – 1780) The Rape of Proserpina (ca. 175) New York, Metropolitan Museum of Art

בסוף הסרט "אור" של קרן ידעיה נכנסת אור (דאנה איבגי) לתוך מסיבת גברברים צעירים. הם רוקדים לתוך שיכחה, ואינם יודעים שהנערה שנשכרה לשמש לסיפוק שירותיהם המיניים נלחמת על חיי אימה ועתידה. העובדת הסוציאלית, השכנים, החבר, העבודה, המורה – כולם ויתרו עליה. וגם הגברברים שניגשים לטקס החניכה השוביניסטי, המנצל, הפושע שוכחים להביט באור, שלא בכדי נקראת כך.

הכניסה של הגיבורה למסיבה קורעת את את הבטן, ואנו יודעים שהיא לא תחזור לקדמותה אחרי הניצול הקבוצתי. אבל בחיינו יש רגעים של החלטה, בהם אסור לנו לפעול באופן אוטומטי. אנחנו יכולים לשנות את כללי המשחק הנורא. כולנו למדנו עד כמה המאצ'ואיזם הישראלי חלול ואפל, באחד מהפשעים הקשים שפורסמו ברבים – במהלך מסיבת הרווקים שלו, מאבטח הרמטכ"ל לשעבר ארז אפרתי נעצר בחשד…