כשנה לפני שעזבתי, המשוררת תהל פרוש, לקחה אותנו לפרויקט מרתק, מקורי ומיוחד. היא קיבלה אישור מנתב"ג והסתובבנו יום שלם, יוצרים, יוצרות, משוררים, משוררות, וכתבנו ויצרנו יצירות. אז עוד לא ידעתי שאסע לשהות מחוץ לטריטוריה בה נולדתי. השיר שיצא הוא סוג של התגלות, אני חי בתוך הכתיבה, בין ערים שונות, בין שכונות, בין אהבות, בין משפחות, אני חי במשפחת האותיות, וכלתי, היא השפה שלי!
שביל אמת בתוך אותיות התזוזה
כרוז בקול אשה רוקד עם אורות ניאון,
אתה נע בחשכת המילה
אין דרך לוותר על הבדידות,
גם אתה עובר בידוק ומוסר מזוודה
אתה נוסע ללא נסיעה
אתה שדה ללא תעופה
אתה טס בקריעה לקריאה
על מטוסי האותיות
ונוחת ישר בתוך מדינת השירה.
