אנל'א מאמין שאני כותב את זה: פרידה מקפה תמר

020-1_h1-680x382כתבתי כמה מילים לכתבה: "תוגת הבוהמה: הלקוחות הקבועים סופדים לקפה תמר. התמונות של רבין וקניוק יוסרו מהקירות, הבוהמיינים האחרונים יעתיקו את הפרלמנטים למקומות אחרים והגברת המסובכת תיאלץ למצוא בית קפה חדש לכתוב בו את הסרט הקצר שלה. לאחר 74 שנה קפה תמר המיתולוגי סוגר את שעריו. רוני סומק, דודו בוסי, אביה בן דוד ומתי שמואלוף מספידים."

יש משהו בקפה, עמוס לביא הלך ראשון ואחריו, תוך חודשים ספורים, נפטרו גיורא לשם,, מנחם מזרחי ומנחם שיזף. עכשיו גדל בקפה תמר דור צעיר, שנותן כבוד לחברה של פעם, ונחוש להתגבר על הקארמה הרעה, יואב בורוביץ', עכבר העיר , גיליון 54.

הנה הטקסט המלא ששלחתי לעיתון:

אני לא מוכן להספיד את המקום. אבל תל אביב לא תהיה אותו המקום בלי שרה שטרן, שרוחה הצעירה מפתיעה את כל באי המקום, גם אם הורגלו בחוש הההומור החד, ואהבתה ללקוחותיה הקרובים. אני כותב על סגירתו, אבל משהו מתמרד ביד הכותבת שלא מוכנה לכתוב בזמן עבר. מקווה שעדיין יימצא פתרון.
קפה תמר בשבילי הוא בית, גם כשאני כרגע מתגורר רחוק מהבית. קשה לי להאמין שהוא נסגר. הכרתי אותו בזכות ערן סבאג, ודודו בוסי, חבריי שיושבים באופן קבוע במקום. ביום שישי הייתי מצטרף קבוע לשולחן של המשורר רוני סומק, אושיית התרבות אביה בן דוד והצייר שחר סריג ואחרים. לקראת חמש, חבורת השח הייתה מגיעה ומבקשת מכולם להפסיק לעשן ולעשות רעש, ובלילה הייתה מגיעה שעת הקראחאנה. ובשאר השבוע קפה תמר היה בשבילי כמו משפחה שנייה, למשפחתי שבחיפה.
הצלמת שלומית כרמלי שתיעדה באינסוף תמונות נהדרות את המקום הצליחה לתפוס את האנטי-בית הקפה שלו. את כל הניצוצות זוהר של הלילה והבוקר, של החצר האחורית שבהם סנדקי המקום היו יושבים, של האהבה בין הלקוחות. אני ממליץ להכנס לפייסבוק של הקפה ולהביט בקהילה המיוחדת.

 

צפו: חגיגות היומולדת של שרה שטרן, כפי שצולמו על ידי בעז פסטרנק



אסור לסגור את קפה תמר, וגם אם ייסגר, הזכרון יישאר חי וקיים. לשמוע עוד בדיחה של שרה שטרן, שראתה כל כך הרבה ועדיין מחייכת, ומחבקת את אכרם (בעל המסעדה ליד – עם החומוס המצויין) שמגיע לעוד שיחה קטנה עם המאמא של האיזור.

חדשות השבת – סופה של תקופה: קפה תמר נסגר

***

הנחיתי ערב מיוחד עם רובי נמדר, זוכה ספיר ובקרוב אעלה את הסרטונים והתמונות מהאירוע המיוחד שאיחד גלויות ישראלים מניו יורק ומברלין.

***

שמח שספרי האחרון "מקלחת של חושך, וסיפורים נוספים" נכלל במאמר אקדמי על אפוקליפסה בברלין, כיצד כתיבה במרחב הגרמני עוסקת באשמה דרך מחשבות על חורבן (Das Unbehagen in der Diaspora). המאמר הוא של החוקרת יעל אלמוג, ובקרוב יתפרסם גם באנגלית ואולי בעברית.

שתהיה שבת שלום

אודות Mati Shemoelof

משורר, עורך וסופר. A Writer
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s