להתראות זיקית אהובה

image

בסביבות 1995 עליתי ביחד עם להקת החיתולים לבצע את 'ילד יום חמישי' של דיויד בואי מול קהל של פסטיבל תיאטרון קטן באולם בר חשוך ליד אוניברסיטת תל אביב. רעדתי מפחד. זאת הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שלי כסולן. מאז, האלבום שלנו נגנז אחרי שנתיים של עבודה. אך למדתי דבר אחד ממנו, לא להישאר באותה האמנות ולא לפחד להיות מוזר. התחלתי עם תיאטרון ועברתי למוזיקה, ציור, קפצתי לשירה, אמנות ומשם לספרות. ומי ייתן שרוח הזיקית הפריקית תנשב בכולנו.

אודות Mati Shemoelof

משורר, עורך וסופר. A Writer
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s