יציאת עבדי פרעה: מחשבות בעקבות פרשת השבוע "בא"

 

הורידו והדפיסו את דף הפרשה בספריה

עבדי פרעה הם דמות מישנית במחזה הגדול. כמו בהמלט עם רוזנקרץ וגילדשטיין, כך גם פה. אני רוצה להגדיל לרגע את הזום עליהם ועל העבדות ועל תרבות הדיכוי שהגיעה לתוככי בני ישראל. עבדי פרעה יכולים להיות אליטה, יכולים להיות משרתים. כי המילה עבד בעברית היא גם מילה של כוח, אך גם מילה של כניעה. אני משרתך הנאמן, או אני העבד שלך. זה שני מובנים אחרים. עבדי פרעה הופכים לשחקנים פעילים כשהם עולים ביחד עם יוסף לקבר יעקב. אך במחזה של יציאת מצרים כוחם עולה ואנו לומדים על שלושה קבוצות: פרעה, עבדי פרעה והעם. בהתחלה הם מתמרדים נגד פעולות פרעה. אחר כך אלוהים גורם להם לאהוב את ישראל. ובסוף הם הופכים לאחד עם פרעה ועם העם, כשהם רואים את בני ישראל עוזבים. ננסה להתחקות אחר הדמויות המעניינות הללו.  מי הם עבדי פרעה? האם הם האליטה? האם הם העם? האם הם אלו שמגשרים בין האליטה לבין העם? מדוע אנו צריכים אותם, כשאלוהים מלכתחילה הקשה את לב פרעה.

עבדי פרעה עולים לקבר יעקב

בהתחלה עולים עבדי פרעה אל קבר יעקב, ביחד עם יוסף בכדי לכבד את הקהילה של בני ישראל. אך מי הם עבדי פרעה? האליטה או העם? או שניהם ביחד?

בראשית נ׳:ז׳: "וַיַּ֥עַל יוֹסֵ֖ף לִקְבֹּ֣ר אֶת־אָבִ֑יו וַיַּֽעֲל֨וּ אִתּ֜וֹ כָּל־עַבְדֵ֤י פַרְעֹה֙ זִקְנֵ֣י בֵית֔וֹ וְכֹ֖ל זִקְנֵ֥י אֶֽרֶץ־מִצְרָֽיִם׃"

אבן עזרא על בראשית נ',ז,א
"(ז) ויעל איתו כל עבדי פרעה. כל אנשי מצרים לבד מיוסף עבדי פרעה יקראו."

ספורנו על בראשית נ,ז,ב
"(ז) זקני ביתו וכל זקני ארץ מצרים. להיות נחשב לחכם בעיני חכמי הדור כאמרו וזקניו יחכם."

  • מי הם עבדי פרעה? המתח שבין להיות עבד, לבין להיות חלק מארמון פרעה. מה אנחנו מרגישים כלפי עבדי פרעה בסיטואציה הספציפית הזאת?

"וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי פַרְעֹה אֵלָיו עַד־מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ שַׁלַּח אֶת־הָאֲנָשִׁים וְיַעַבְדוּ אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם הֲטֶרֶם תֵּדַע כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם׃" [שמות, פרק י', פסוק ז']

"ויצא וגו' ויאמרו עבדי פרעה אליו. אבל לפני משה לא רצו להראות שהיו מפחדים ממנו:ויצא….ויאמרו עבדי פרעה, " (תור הארוך, שמות 10, 7)

 

שאלות: במתח שבין העם לבין מנהיגיו, מדוע המצרים צריכים לסבול את הפגמים של המנהיג שלהם? מה הדעה של העם המצרי על פרעה? האם היו לעם המצרי סיכוי, כשאלוהים מכביד את לב פרעה. למה אין תשובה מהמנהיג? מדוע התנ"ך מביא לנו את התיאור של עבדי פרעה? האם גם המדוכא וגם המדכא סובלים מהדיכוי?

[עבודה בחברותא]

מצרים מהפכה חברתית פנימית

"וַיִּתֵּן יְהוָה אֶת-חֵן הָעָם, בְּעֵינֵי מִצְרָיִם; גַּם הָאִישׁ מֹשֶׁה, גָּדוֹל מְאֹד בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּעֵינֵי עַבְדֵי-פַרְעֹה, וּבְעֵינֵי הָעָם." [שמות, פרק יא', פסוק ג']

הטור הארוך כותב: ויתן ה' את חן העם בעיני מצרים. אע"פ שלקו בשבילם לא הוסיפו בהם שנאה אלא אדרבא אהבום ואמרו שהם הרשעים ועושים להם חמס וראוי הוא שיחונן אותם האלהים אבל אין לפרש ויתן ה' את חן העם על ההשאלה שעתה בשעת ההבטחה לא הי' לו לומר ויתן אלא ואני אתן את חן העם ולמטה בשעת המעשה אומר וה' נתן את חן העם:ויתן ה' את חן העם בעיני מצרים,

גם האיש משה. המביא עליהם המכות:גם האיש משה,

גדול מאוד בעיני עבדי פרעה. אנשי ריביו:גדול מאד בעיני עבדי פרעה.

שאלות: מדוע היה חשוב לאלוהים להפוך את העם המצרי, גם את עצמו, וגם את משה, גם אצל האליטה המצרית שנקראה עבדי פרעה [עבדי השם, עבדי פרעה, או שגם אלו שעבדו את פרעה, בתוך הארמון, נקראו עבדים?] מדוע לא פשוט להקשות את לב המלך המצרי ואז גם העם היה מרגיש זוועה ומשתתף בדיכוי של המלך? מה הסיפור מאחורי הכנסת הדמויות של עבדי פרעה כאן כשחקנים פעילים במחזה? אנו כבר יודעים בעצם שעבדי פרעה היו נגד פרעה, האם המכות שעברו גרמו להם לשנות את דעתם כלפי בני ישראל? מדוע הם חיכו שמשה ייצא, מדוע הם לא אמרו את דעתם מול משה? בזמן המכות עבדי פרעה לא רק שמנסים לשנות את דעתם מול פרעה, אלא גם שרואים את השינוי הרוחני שלהם. הם מעריצים את משה, הם יכולים להשתנות באופן רוחני, גם כשהמכות קשות, ואולי באופן פונקציונאלי ואולי באופן עמוק יותר, הם מניחים את המדוכא ואת מנהיגו במרכז.

[עבודה בחברותא]

ישראל יוצאת מהסיפור ועבדי פרעה שוב הופכים לאחד עם פרעה

"וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם, כִּי בָרַח הָעָם; וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו, אֶל-הָעָם, וַיֹּאמְרוּ מַה-זֹּאת עָשִׂינוּ, כִּי-שִׁלַּחְנוּ אֶת-יִשְׂרָאֵל מֵעָבְדֵנוּ. " [שמות, פרק יד, פסוק ה']

[חברותא]

רגע אחד הם האליטה, רגע אחר הם העבדים שעולים עם יוסף לבכות את יעקב. רגע אחד הם מתמרדים נגד פרעה. רגע אחר אלוהים הופך את לבבם ביחד עם פרעה. ובסוף הם נענשים כמו אדוניהם. גם בכוריהם מתים.

 

ומה אם לישראל היה את תרבות הכוח

יכול להיות שישראל גנבה או לוותה או לקחה זהב וכסף מהמצרים, כמו שהם ניצלו אותם. כלומר ישראל הפכה לאותה תרבות של כוח כמו התרבות שדיכאה אותה. יכול להיות גם שלישראל היו עבדים, כמו שלמצרים היו עבדים, יכול להיות אפילו שהמצרים מכרו את העבדים שלהם לישראל. כל השאלות מגרות אותנו לחשוב על עוד מחשבות בהקשר של עבדות תחת פרעה. ואולי להבין מדוע ברגע לפני קבלת הדיברות הם הקימו את עגל הזהב. זה המקור שלו. ולכן עבדי פרעה הם גם הדמות שעומדת מול פרעה, אך גם רמז שעלינו למצוא את המקום של ההתנגדות הרוחנית מתוך שינוי של עצמנו חיפוש אחר תרבות אחרת, מלבד תרבות הדיכוי.

וְשָׁאֲלָ֨ה אִשָּׁ֤ה מִשְּׁכֶנְתָּהּ֙ וּמִגָּרַ֣ת בֵּיתָ֔הּ כְּלֵי־כֶ֛סֶף וּכְלֵ֥י זָהָ֖ב וּשְׂמָלֹ֑ת וְשַׂמְתֶּ֗ם עַל־בְּנֵיכֶם֙ וְעַל־בְּנֹ֣תֵיכֶ֔ם וְנִצַּלְתֶּ֖ם אֶת־מִצְרָֽיִם׃ (פרק ג )

וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָה֮ אֶל־מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽל־אַהֲרֹן֒ וַיְצַוֵּם֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶל־פַּרְעֹ֖ה מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם לְהוֹצִ֥יא אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֥רֶץ מצרים. (פרק ו, יג )

וראה גם פירוש "משך חכמה":

ויצום אל בני ישראל ואל פרעה כו' להוציא את בנ"י כו' יתכן כי גם אז במצרים היו גדולי האומה אשר היו שרים נכבדים ואפרתים והם היו משעבדים את בני ישראל לעבדים שמכרו המצרים להם ואולי היו המה השלשה שבטים ראובן ושמעון ולוי שהנהיגו שררה במצרים כמו שאיתא במדרש נשא פ' י"ג לוי שלא היה בשעבוד מצרים לכן לא נטל נחלה בארץ, וכן ראובן לא נטל רק בעבר הירדן ושמעון נתקיים עליו אחלקם ביעקב כמוש"פ רמב"ן ומהם היו בני חורין הרבה ושרים אשר היו משעבדים את ישראל הנמכרים להם מהממשלה של פרעה, לכן צוה השי"ת שבני ישראל גם פרעה יוציאו את בני ישראל מהשעבוד ולכן סמך לזה יחוס השלשה שבטים ומסיים הוא אהרן ומשה כו' הוציאו את בני ישראל על צבאותם שיהיו כל משפחה ושבט צבא בפני עצמו ולא ישתעבדו ישראל זה לזה. הם המדברים אל פרעה וכנראה שלזה כיוון הירושלמי ר"ה פ"ג ה"ה ויצום אל בני ישראל מה צוום על פרשת שילוח עבדים [ר"ל שישלחו עבדיהם מישראל ששעבדו תחת ידם כמוש"כ] הה"ד כה אמר כו' אנכי כרתי ברית את אבותיכם ביום הוציאי אותם כו' מקץ שבע שנים תשלחו איש את אחיו העברי וכו' הנאמר בירמיה ל"ג יעו"ש ודו"ק. [משך החכמה, וארא ח']

בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִהְיֶ֤ה יִשְׂרָאֵל֙ שְׁלִ֣ישִׁיָּ֔ה לְמִצְרַ֖יִם וּלְאַשּׁ֑וּר בְּרָכָ֖ה בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃  אֲשֶׁ֧ר בֵּרֲכ֛וֹ יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת לֵאמֹ֑ר בָּר֨וּךְ עַמִּ֜י מִצְרַ֗יִם וּמַעֲשֵׂ֤ה יָדַי֙ אַשּׁ֔וּר וְנַחֲלָתִ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃ (ס) [ישעיהו 19]

 

הדרך בה זיכרון היסטוריוגרפי מתעצב: מבט דו משמעי על השם עבדי פרעה. שהרי עבדי פרעה נזכרים, להראות לנו את הרעיון של דו משמעיות. נזכור שהיינו עבדי לפרעה. נזכור שהיינו עבדי פרעה. שגם עבדי פרעה ניסו לעשות מהפכה במצרים. הם קודם כיבדו את בני ישראל כשעלו עם יוסף לקבר יעקב, אחר כך עמדו מול פרעה, אחר כך החזיקו ממשה כדמות גדולה במצרים, ולבסוף רק שינו את דעתם לגבי העברים. אבל גם העברים עצמם אולי החזיקו עבדים, וגם הם בזמן מסוים קיבלו רשות לנצל את הזהב והכסף של המצרים. כך שהמצב של הדיכוי היה מסובך וגם העבדים וגם המדכאים החזיקו בחלקים בתרבות של הכוח, אך גם חלקים גדולים בתוכם התמרד וחיפש תרבות חדשה. 

" וְאָמַרְתָּ לְבִנְךָ, עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם; וַיֹּצִיאֵנוּ יְהוָה מִמִּצְרַיִם, בְּיָד חֲזָקָה." [דברים פרק ו, פסוק כא']

 

קיראו את המאמר הנפלא של חנה גודינגר, ממדרשת לינדנבאום.

אודות Mati Shemoelof

משורר, עורך וסופר. A Writer
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s