פרק ראשון מהרומאן שלי פורסם ב"הדיאלוג העברי-גרמני: מחקרים על מפגש וחילופי הדברים בין התרבויות"

תודה ענקית מכל הלב השמואלופי שלי – רייצ'ל זליג על התרגום של הפרק הראשון של הרומאן שלי בתוך האסופה החשובה "הדיאלוג העברי-גרמני: מחקרים על מפגש וחילופי הדברים בין התרבויות" בעריכתך ובעריכת אמיר אשל, בהוצאה האקדמית המכובדת של דה גרויטר.

על הספר:

לא הרבה כותבים זוכים לראות עוד בחייהם את התקבלות היצירה שלהם תוך השיח האקדמי. אך אני זכיתי. אני זוכר שנסעתי לאוניברסיטה העברית לכנס "הדיאלוג העברי-גרמני בעידן של הרב-לשוני" ושמעתי חלק מהמאמרים שבספר מוצגים ומזכירים את העולם שהכרתי מקרוב. התופעה של התחדשות עברית בברלין, נתפסה בעדשת המצלמה של האקדמיה.

בחלק הראשון של המאמר הפותח של האסופה "לפתוח את הדיאלוג" אתם מזכירים את "גרמנית שבורה" של תומר גרדי ואת ההצלחה שהספר זכה לו, חלק מהתרבות של קבלת המהגרים ושבירת התרבות המונוליתית הגרמנית. המהגרים הטורקים הם שהתחילו לשבור את הגרמנית, אך מה שעשה גרדי הוא מעשה חסר תקדים. היות והוא לא מתגורר מחוץ לישראל, אלא רק התגורר בנעוריו כמה שנים באוסטריה. הוא כותב בשפה שאינה שפתו. וכך הוא כותב "שפת אימי, אינה שפת אימי. שפת אימי אינה שפת אימה. שפת האם של אימה אינה שפת האם שלה, וכדומה. וכדומה וכדומה…" ואכן מה שהספר של גרדי עשה, עם הגעתו לפרס בכמן היוקרתי, הוא הערה לתרבויות הלאומיות, שנבנות על הקשר בין שפה ואיזור גיאוגרפי, שהשפה לא שייכת לאזור הגיאוגרפי. היהודים כמו גרדי יכולים לחזור ולכתוב בשפה שלא שלהם, שאולי הייתה שלהם לפני שנים רבות, כמו גם מהגרים אחרים. הם יכולים לכתוב בגרמנית, מבלי לגור בגרמניה, או להחזיק בזיכרון משותף לתרבות הגרמנית.

הספר של גרדי השפיע עלי מאוד, ובעקבותיו כתבתי את השיר "איש שרייבה היבראיש" שכתוב בגרמנית שבורה, עם אנגלית, ערבית בעברית. והשיר הזה זכה כבר להתייחסויות שונות של מבקרים ב"הארץ" ו"מקור ראשון" אך דווקא לזליג ואשל יש את ההקשרים הרחבים לקרוא את הדיאלוג העברי-גרמני. מהתרגום של מנדלסון לתנ"ך, האב של ההשכלה המודרנית במאה השמונה העשרה, שהתרגום שלו לתנ"ך [1780-1783]  נכתב בגרמנית גבוהה, אבל גם נכתב באותיות עבריות לקוראים של הציבורי היהודי הרחב. ועוד כותבים שנעו בין העברית והגרמנית, קפקא במכתב המפורסם לאביו, או בנאום של מרטין בובר לקונגרס השפה העברית ברלין של 1909. בובר גם יתרגם את התנ"ך לגרמנית ביחד עם פרנץ רוזנצווייג: "לצערי, אני חייב לדבר על העברית בשפה זרה, משום שאני לא מסוגל לחשוב בשפה העברית, ואני לא רוצה לתרגם את מחשבותיי, שהם עכשיו בשפה אחרת…".

בתחילת המאה העשרים הביעו את הפליאה שלהם מהתעוררות של העברית, כמעין של היהודים, כותבים בעברית וביידיש, הופשעו מהתרבות והספרות הגרמנית. כותבים כמו ברדיצ'בסקי, ביאליק, עגנון, אברהם בן יצחק לאה גולדברג, כתבו ופרסו לא רק בערים דוברות גרמנית, אלא גם בעירם.

אסופת המאמרים שבתוכה התארח הפרק הראשון מהרומאן שלי, מגלמת את הגוף החדש של שיח הנסוב על "עברית דיאספורית" – מושג שבא לחגוג את תנועה הבין תרבותית והפלורליזם הלשוני ודחייה של הגדרה מונוליתית של עברית ישראלית, על מנת להחזיר את רובדי המחשבה והזיכרון האירופאים וגם לעושר התרבות המזרחית שנדחקה לשוליים בישראל.

באותה חלק של המאמר הפותח שדנים זליג ואשל, בשירי "איש שרייבה היבראיש", יש גם דיון על השירה של אלמוג בהר, שלא מדברת גרמנית, אבל מתחבר לשפות של הורי הוריו, על ידי לקיחת שורות של משולם, צלאן ואחרים שהתרגמו לעברית, בכדי לבקר את העברית הישראלית, שהדיכאה מורות יהודיות רחבות.

הספר מומלץ מאוד. אני שמח שהמאמר של טל חבר חיבובסקי שפותח את כתב העת מכאן ואילך, תורגם לאנגלית ויושב באותה סקציה לצד המאמר שלי. הפעילות של טל חבר חיבובסקי העבירה אותי פוליטיזציה במחשבה והשפיעה מאוד, כשכתבתי את הטור שלי בתרבות וספרות הארץ, "ישראלי בברלין". בתוך כך, מוזכרת גם הפעילות של פואטיק חאפלה, אותה תנועת שירה שהקמתי ביחד עם ברק מויאל.  בספר ישנם מאמרים של אביגיל גילמן על התרגום ליהודה הלוי, מאיה ברזילי על השירה העברית-גרמנית של אברהם בן יצחק, נעמה רוקם על המעבדה של דן פגיס, רייצ'ל זליג על טוביה רובנר, גידעון טיקוצסקי, על לאה גולדברג, סטפני מהרר על ספרי הוצאת שוקן, גלילי שחר ועוד רבים אחרים.

אודות Mati Shemoelof

משורר, עורך וסופר. A Writer
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s