זכות השיבה לאימפריה האוסטרו-הונגרית

לפני כמעט עשור, קראתי שיר נפלא של איתמר הנדלמן-סמית על געגוע לא פתור לאימפריה של "אוסטרו-הונגריה". נזכרתי בשיר הזה לא פעם וחיפשתיו, עד שהתחברתי לאיתמר והוא ושלח לי את הצילום [מתוך הספר "כמו הכלבים האלה שמתים מצער כשהבעלים שלהם נוסעים לחופשת סוף שבוע״, הוצאת "מעריב", 2002]. הנה כמה דברים שכתבתי לכבודו.

חשוב לי כמזרחי ביקורתי, להזכיר שיש מקומות של השקה בין מזרחיות לאשכנזיות, שבהם הגעגועים הלא פתורים אל המרחב של המשרק והמגרב, משיקים בשפתי כיסופים, מרגליות לנהיות הנשמה אחר המקומות מהן הגיעו הורינו. בשירהזה אלו הם הגעגועים לאימפריה האוסטרו-הונגרית, ולממלכות אחרות שעזבו אותנו ומציצות אלינו מתוך חורבותיהן, בשפות שרק משוררות ומשוררים יכולים להכיר.

לא במקרה השיר מתחיל במקום, שוק הכרמל, נזרק לתוך בלייד ראנר, יורד למעדניה רוסית ועולה בחזרה לאימפריה אוסטרו הונגרית ויורד חזרה אל תהומות הלב. בלייד ראנר משמש כאן תיזכורת שמצד אחד ספרות יוצרת מקום שהוא ממשי, אבל בדיוני, כמו הספר הנפלא של פיליפ ק' דיק "בלייד ראנר". ומצד שני ספרות יכולה גם לדמיין את העתיד לבוא מתוך הממשי. כלומר מתוך שוק הכרמל אפשר להפליג לאוסטרוהונגריה, כמו שרק ילדים וילדות יכולים לצאת למסעות לעולמות רחוקים מתוך הסלון, עם צעצוע אחד. כך גם משוררים, הם גם מדמיינים עולמות שלא קיימים, גם סוללים דרכים לעתיד, שהם באותו הזמן גם דרכים לעבר, ולהווה. כי אוסטרוהונגריה שייכת גם לישראל, כמו שאר המקומות מהם הגיעו מהגרים לישראל. והנה אנחנו מדברים בינינו ושנינו חיים כרגע מחוץ לישראל, וחושבים איך כל השירים שכתבנו כמו השיר על אוסטרו הונגריה הוא גם איזה כביש שהתפתח אצלנו למקומות שלא דמיינו שנגור בתוכם.

יובל עיברי כתב לאחרונה כי "אנו נמצאים בפרשת דרכים. לצד קריסת הגבולות הלאומיים הריבוניים אנו עדים להתפוררות מורשת החלוקה האימפריאלית שהנחילו לאזור המעצמות האירופאיות אחרי מלחמת העולם הראשונה, החל מהסכם סייקס־פיקו המפורסם ועד היווצרות מדינות הלאום." [הארץ ספרים] דווקא מעניין אותי לחזור למורשת האימפריאלית כפי שרק ספרות או שירה יכולים לחשוב מחדש, בכדי להבין אולי דרך אחרת לחשיבה על מקומינו היום.

בשיר הזה החזרה ממורד שוק הכרמל, דרך העתידנות של פיליפ ק' דיק, אל תוך המרחב האימפריאלי של הגעגוע מבטאת גם אולי שבירת גבולות לאומיים, לשוניים, תרבותיים וחזרה למרחב שאיפשר רב לאומיות, רב לשוניות וריבוי תרבותיות וכד'.


אודות Mati Shemoelof

משורר, עורך וסופר. A Writer
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s