Das Gedicht, das zurückschaut

Das Gedicht, das zurückschaut

 

Ein Gedicht, das immer nur bereut

das meistens weit entfernt ist von dir

das nach vorne blickt und nicht zurück

hinterlässt Botschaften des Unglücks

ignoriert die Existenz tiefer Ängste

erstickt ein tiefes Weinen, und lässt ihn nicht hinaus

sich eingräbt in die trockene schwere Haut und scharfe Nägel wachsen lässt

es nicht schafft, aus dem Zimmer zu gehen

es blickt auf den Schlüssel und rührt keine Hand.

פורסם על ידי מתי שמואלוף

מתי שמואלוף, הינו משורר, סופר ועורך. פרסם עד כה עשרה ספרים ביניהם: שבעה ספרי שירה, ספר מאמרים, קובץ סיפורים ועוד. בשנת 2019, ראתה אור בגרמניה אסופה דו לשונית משיריו "בגדד | חיפה | ברלין" בהוצאת אפוריסמא ורלג. בשנת 2021 פרסם את הרומן הראשון שלו "הפרס" בהוצאת פרדס. שיריו וסיפורים תורגמו ופורסמו באסופות, כתבי-עת ואנתולוגיות בכל רחבי העולם.

4 תגובות בנושא “Das Gedicht, das zurückschaut

  1. תודה. רוני היקר. בקרוב, אני קופץ לבריכה העמוקה שלך. אוכל כל לילה קצת מספר המסות של שמעון אדף, אבל לאחריו מבטיח. חיבוק גדול.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: