זובידה ונוריאלי, שכחתם שהעיר הלבנה היתה פעם שחורה?

מנשייה. צלם: קורט ברמר
1934

אי אפשר לדבר על המזרחים בתל אביב ובישראל בכלל ועל דחיקתם, בלי להזכיר את הפרויקט האכזרי של הנכבה 

 הני זובידה ובני נוריאלי כותבים את הנרטיב של הג'נטריפיקציה כפי שהיא מתרחשת בתל אביב, להפיכתה לעיר לבנה. אלא שבבסיס המאמר שלהם נמצאת הסכמה עם הרעיון, שכדי להפוך את תל אביב ללבנה יש להתעלם מהנרטיב הפלסטיני.

אמנם השניים מזכירים את הדילול של תושבי יפו, אך החלוקה של תל אביב ליהודית ויפו לערבית היא כמובן המצאה של הנרטיב הציוני. על פי פרויקט "זוכרות", המנגיש את הנכבה לקוראי העברית, העיר תל אביב התפתחה במרחב שהיו בו יישובים ערביים. ביפו ושכונותיה בדרום, אבל היו גם כפרים קטנים יותר‏ במזרח ובצפון העיר כפי שהיא מוכרת כיום.

בהכללה אפשר לקבוע, שהיישובים הערביים של תל אביב ותושביהם נמחקו מהמפות, מהשלטים ומהמרחב עצמו — לחלוטין.‏ השמות אבו כביר, מנשייה, סומייל, שייח מוניס וסלמה נותרו בשפה המדוברת, אבל הידע עליהם הוא מינימלי ומודחק.

‏זובידה ונוריאלי אינם מזכירים את השורשים הקדומים של הפיכת תל אביב ללבנה. הם בוודאי יודעים על כך, אך הרעיון של הנרטיב החדש בשנים האחרונות הוא אתני. כלומר, הדיבור על "המזרחים" הוא לפני הדיבור על "האדם הלבן". הנרטיב הוא לבקש את חלקם בחלוקת השלל של הרכוש הפלסטיני השדוד.

במאמר נכתב: "בימי מפא"י, טיהור אתני של אזורי המרכז נעשה בכפייה. זה היה קל. לא נשאלו שאלות, היו משאיות, העמיסו עליהן את המהגרים ממדינות ערב ויישבו אותם באזורי תת־פיתוח במדבר ובגבולות. המטרה היתה להרחיקם מהמרכז האשכנזי הלבן, להפוך אותם ל'חיל מילואים תעשייתי' של ברוני האדמות מהקיבוצים ולהשתמש בהם כמחסום אנושי מפני חזרת הפליטים הפלסטינים". 

לכאורה, המזרחים הרדיקליים, בדמות זובידה ונוריאלי, זוכרים את התושבים המקוריים שסולקו מישראל. אך כשקוראים את המאמר רואים שאין זה כך. לא רק שהם אינם מדברים על הזכויות של הפליטים הפלסטינים על האדמות שהמזרחים הובאו אליהן בכפייה, אלא שהכפייה שמורה כנראה רק למזרחים שנכפה עליהם לשבת באזורי הגבול. הפליטים הפלסטינים מוזכרים במאמר רק כדי לבקש מממשלות הימין את החלק בעוגת השלל, ולא כדי לחלק את העוגה בחלוקה צודקת והוגנת.

זכות השיבה היא ליהודים בלבד, ומי שידברו על זכות שיבה לפלסטינים הם רק ארגוני החברה הפלסטינית, ולא אקדמאים מזרחים הרוצים להתקבל בחברה היהודית. תל אביב לא נולדה לבנה, אלא שחורה. זובידה ונוריאלי משתמשים בנרטיב הפלסטיני כבסוג של צל כדי להדגיש את הזכויות של המזרחים ושל כל מי שנדחקו החוצה מהפרויקט הלבן של העיר הלבנה. אני מסכים אִתם בעניין הדחיקה אל מחוץ לפרויקט הלבן, אך אני מבקש לראות את הצדק בראייה רחבה יותר. אי אפשר לדבר על המזרחים בתל אביב ובישראל בכלל ועל דחיקתם, בלי להזכיר את הפרויקט האכזרי של הנכבה — שנהרסה בו הוויית הפלסטינים, על מאות הכפרים, הערים והתרבות שלהם. הניינטיז, ולמה הוא נראה ככה?

הדברים התפרסמו בדעות "הארץ".

פורסם על ידי Mati Shemoelof

Mati Shemoelof was born in 1972 in Haifa. He is a poet, editor, and writer. He graduated with honors from the University of Haifa where he studies Film and History. He has published seven poetry books so far. The last of these was published in Germany in 2019 in a bilingual edition "Baghdad | Haifa | Berlin", published by Aphorismha Verlag [Berlin]. His first article book “An eruption from the east: Re visiting the emergence of the Mizrahi artistic explosion and it's imprint on the Israeli cultural narrative 2006-2019“ was published on “Iton 77” publishers in Israel (2020).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: