תערוכה לכבוד חמישים לתנועת הפנתרים השחורים

לשון רבים | Tongue of Many | صيغة الجمع


שמח לבשר על שיר חדש שיוצג כחלק מתערוכה לכבוד הפנתרים השחורים בגלריה החדשה במוסררה

טקסטים ושירה: אסף דבורי,לואיז כהן, שלומית ליר, ריינר מריה רילקה, מתי שמואלוף

אמניות.ים: זהר אלעזר, ניב גפני,חן כהן, מרים נאה, ניר פינחס-קליינמן ורד צין-קליינמן, יפית ראובני

אוצרת: טלי בן-נון

התערוכה "לשון רבים" , שנרקמה והתהוותה עם קבוצת אמניות ואמנים בוגרי בית הספר מוסררה, מבקשת להתבונן במתח השפתי, הגופני, התרבותי, הפוליטי והאסתטי ולבחון אותו בין הדי הרעש, השתיקה וההשתקה. העבודות, שנוצרו במיוחד עבורה, מנסות ללכת בעקבות הקול המושתק, המודחק, הכלוא בגוף, הקול השר או המדבר.

וכך כתבה יפעת ראובן על התערוכה בכל העיר ירושלים:

ב-1971, על רקע פערים חברתיים וכלכליים, בין יוצאי אשכנז לבין יוצאי ספרד – בני הדור הראשון והשני של עולי יהדות ספרד, אליהם הצטרפו תומכים מיהדות אשכנז, הכניסו לסדר היום של המדינה את המאבק למען השוויון ונגד האפליה. צעירי שכונת מוסררה בירושלים של שנות ה-70 ייסדו את תנועת "הפנתרים השחורים", הם אימצו את שם התנועה שפעלה בארה"ב למען שוויון זכויות של השחורים. בין החברים הבולטים היו ראובן אברג'יל, סעדיה מרציאנו, צ'רלי ביטון, דוד חזקיה, כוכבי שמש, אלי אביכזר, רוני הורביץ, מאיר לוי, יעקב אברג'יל, אליעזר אברג'יל, קוקו דרעי, ג'קי דיין ועוד ועוד. הצעירים והצעירות רתמו את הציבור הרחב במדינה, למרות התעלמות הממשלה, שבראשה עמדה ראש הממשלה גולדה מאיר, שאף כפי שיוחס לה, כינתה את המוחים: "הם לא נחמדים". הצעירים זעקו את מחאתם בעיקר בשל אפליה בוטה במקומות העבודה על רקע עדתי ובשל היעדר שוויון מחפיר בין תנאי מחייתם של עולי ספרד לבין תנאי מחייתם של עולי אשכנז. פרוטוקולים של ישיבות הממשלה, שכבר נחשפו, מוכיחים ומציפים את המדיניות הגזענית של הממשלה בשנים הראשונות של המדינה – עולי ארצות המזרח שוכנו בעיקר בפריפריות בדרום ובצפון, ואילו עולים מאירופה שוכנו באזור המרכז.

כך או כך, 50 שנה חלפו מאז אותן מחאות והפגנות, ונדמה כי על אף שהפערים הצטמצמו במינון זה או אחר, הפצע הזה עדיין מדמם בחברה הישראלית, ואף הפך לקלף משחק פוליטי בידי נבחרי ציבור.

סיפור התנועה זוכה כעת לסדרת תערוכות ב"מוסררה – בית הספר לאמנות ולחברה על שם נגר בירושלים", ממש לא רחוק מהמקום שבו צמחה המחאה.

אני אקריא את השיר הבא. אז לכו לבקר את השיר. כי אני לא יכול להגיע לישראל.

פורסם על ידי מתי שמואלוף

מתי שמואלוף, הינו משורר, סופר ועורך. פרסם עד כה עשרה ספרים ביניהם: שבעה ספרי שירה, ספר מאמרים, קובץ סיפורים ועוד. בשנת 2019, ראתה אור בגרמניה אסופה דו לשונית משיריו "בגדד | חיפה | ברלין" בהוצאת אפוריסמא ורלג. בשנת 2021 פרסם את הרומן הראשון שלו "הפרס" בהוצאת פרדס. שיריו וסיפורים תורגמו ופורסמו באסופות, כתבי-עת ואנתולוגיות בכל רחבי העולם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: