בסופו של דבר, בנט ונתניהו די אוהבים את הגלות

מקור התמונה: ויקיפדיה. בנט: המכללה האקדמית ספיר, CC0, via Wikimedia Commons נתניהו: Ron Przysucha / U.S. Department of State from United States

הדיווח לפיו שני מנהיגי הימין ניהלו את הדיונים על הרכבת הממשלה באנגלית אמור להפתיע. הרי לכאורה הם מתנגדים לקיום יהודי מחוץ ישראל. החיבה שלהם לאנגלית, שפה שהיא חלק מזהותם, מלמדת שהמציאות יותר מורכבת. הרשימה התפרסמה לראשונה בשיחה מקומית.

לפי פרסומים שונים בכלי התקשורת ביניהם חרדים 10, ראש מפלגת הימין החדש מר נפתלי בנט ורוה"מ הממשלה מר בנימין תניהו דיברו באנגלית בפגישתם בבלפור, על עתיד בניית הממשלה הבאה. לכאורה עובדה חסרת עניין לרובנו, שהרי פחות חשוב לנו באיזה שפה דיברו, אלא בתוכן הפגישה והאם נתניהו יצליח להרכיב ממשלה או לא.

אך אני דווקא כן רוצה להתעכב על העובדה שראש ממשלה ימני מכהן וראש מפלגה ימנית רדיקלית דברו באנגלית ביניהם.

על פניו, נתניהו ובנט מתנגדים לקיום יהודי בתפוצות.

בשנת 2015, נתניהו התבלבל בין כובעו כראש ממשלת ישראל ובין כובעו המדומיין כמנהיג העל של העם היהודי באשר הוא, וקרא ליהודי צרפת להגר למדינת ישראל בעקבות שני פיגועים, שאחד מהם בכלל לא היה נגד מטרה יהודית. בנוסף, נתניהו צירף את המפלגה הכהניסטית "הציונות הדתית" לקואליציה העתידית ואף דחף אותה לפני כן בבחירות, בין השאר על ידי שימוש בבנו אבנר.

ומה אומרים בציונות הדתית על קיום יהודי מחוץ לישראל? ובכן, בזמנו בצלאל סמוטריץ׳ (יושב ראש מפלגת האיחוד הלאומי – תקומה שהפכה למפלגת הציונות הדתית) התראיין לכאן ב' ביום שבו עמד להציג בכנסת את ההצעה לבטל את סעיף הנכד בחוק השבות – הסעיף שמאפשר ללא-יהודים להגר לישראל אם יש להם סבא או סבתא יהודים. כדי להסביר את הצורך בתיקון, סמוטריץ' טען שהוא מעוניין ״לסגור את הפירצה שמביאה ארצה מאות אלפי מי שאינם יהודים, שלמרבה הצער גם לא מתגיירים״, לדבריו, ״הגלות הארוכה והארורה״ היא שהביאה בין היתר לנישואי תערובת רבים בקרב יהדות התפוצות. ״צריך להבין, היהדות היא בסופו של דבר גם דת […] תראו מה קורה באירופה וארצות הברית: אנחנו מגיעים ל-70% של נישואי תערובת והתבוללות".

נפתלי בנט, ראש מפלגת הימין החדש אף אמר, לפי אתר הכנסת, "(ש)מה שמאיים עלינו זאת התבוללות בארצות הברית ובמזרח אירופה. ככל שיורדים בגיל רואים ירידה בקשר של הצעירים היהודים בגולה לישראל. זה מדיר שינה מעייני".

אמריקה שבלב

כשאנו מביטים לעומק בזהותם של בנט ונתניהו, אפשר לראות את המקום המרכזי שתופסת הזהות הדיאספורית דווקא, ולא הזהות הציונית. בוא נתחיל עם בנט. הוריו הם יהודים אמריקאיים שעלו ארצה מסן פרנסיסקו. כשאנגלית היא בעצם שפת אם בשביל בנט. הוא שהה שנים שלמות מחוץ לישראל, הן בנעוריו, בהיותו בכיתה ב' עברה המשפחה שוב לניו ג'רזי, למשך שנתיים, בעקבות עבודת האב וכשהיה בן עשר חזרה המשפחה לחיפה. בנט עבר עם רעייתו מבית אריה למנהטן שבארצות הברית, כיהן כמנכ"ל סאיוטה החל מ-2001 עד מכירתה ב-2005.

גם נתניהו קשור עבותות לקהילה הדיאספורית היהודית. בסוף שנות ה-50 תחילת ה-60 חייתה משפחת נתניהו לסירוגין בישראל ובארצות הברית. משפחתו עברה לארצות הברית באופן קבוע למשך השנים 1963–1969 בעקבות עבודתו של אביו. המשפחה גרה בצ'לטנהם, פרוור של פילדלפיה שבפנסילבניה ונתניהו למד שם בבית הספר התיכון המקומי והיה פעיל במועדון הדיבייט. חזר להילחם במלחמת יום הכיפורים. ושוב חזר לארה"ב לאחר שחרורו מצה"ל, חזר נתניהו לארצות הברית, שם למד לתארים גבוהים. רק בשנת 1977 חזר ארצה.

מעל עשר שנים שלמות חי בארה"ב כך שהשפה האנגלית הייתה שגורה בפיו, כמעט כמו שפת אם, איתה הוא למד באוניברסיטאות ואף כיהן כשגריר ישראל באו"ם. הדעה חלוקה על מדוע בנציון נתניהו, אביו של בנימין לא השתלב באקדמיה הישראלית ומצא את עצמו דווקא באוניברסיטת קורנל האמריקאית, אך הבוז לאליטות הישראליות לא בכדי נמצא אצל בנו עד היום.

הזהות הדיאספורית של נתניהו ובנט בכלל והמיקום של השפה האנגלית, אצל אחד כשפת אם, והשני כשפת נעוריו והתבגרותו, מהווים משקל נגד הדעות שהשניים משמיעים עד היום. הם מדברים ביניהם באנגלית על בניית הממשלה ועתיד המדינה הציונית היהודית, תחת כנפי הימין הרדיקלי.

בתוך תוכם, ואולי גם בהמשך לזהות האודיסאית האוקראינית/רוסית הדיאספורית של ז'בוטינסקי (שבנציון נתניהו היה מזכירו), הם בכלל יהודים דיאספוריים שאוהבים אהבת אמת את השפה האנגלית, שהינה שפה אינטימית. בתוך הניגודים אלו חיה גם מדינת ישראל, שמנהיגיה יוצאים לילות כימים נגד התבוללות, אך המרכיב הדיאספורי המרכזי של השפה האנגלית נמצא בתוך המנהיגים המרכזיים והרדיקליים ביותר מהצד הימני של המפה הפוליטי. אז אולי התבוללות זה לא דבר כל כך רע, כשאתה אוהב שפה אחרת, ויש לך דווקא שני מולדות, שני שורשים, שתי שפות, שתי בתים, שתי יבשות. או כמו שאמר המשורר היהודי גרמני אריה לודוויג שטראוס כפי שציטטתי אותו בספר השירה הדו לשוני שלי "בגדד | חיפה | ברלין": "אֵי הַשָּׂפָה בָּהּ אַבִּיעַ אֶת כָּל אֲשֶׁר בִּי? \ שְׁתֵּי שָׁפוֹתַי הֵן זוּג שְׂפָתָיו שֶׁל לִבִּי".

פורסם על ידי מתי שמואלוף

מתי שמואלוף, הינו משורר, סופר ועורך. פרסם עד כה עשרה ספרים ביניהם: שבעה ספרי שירה, ספר מאמרים, קובץ סיפורים ועוד. בשנת 2019, ראתה אור בגרמניה אסופה דו לשונית משיריו "בגדד | חיפה | ברלין" בהוצאת אפוריסמא ורלג. בשנת 2021 פרסם את הרומן הראשון שלו "הפרס" בהוצאת פרדס. שיריו וסיפורים תורגמו ופורסמו באסופות, כתבי-עת ואנתולוגיות בכל רחבי העולם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: