אודות

צילום: כפיר חרבי.

צילום: כפיר חרבי.

בס"ד | المطلوب الثاني | שלום לכולם/ן | ברוכים/ות הבאים/ות | مرحبة | Welcome

אני חושב שזה היה אי שם בגיל 16 כתבתי שירים שחיים חברי מהקיבוץ היה מלחין וחלמתי להוציא ספר שירים. המסע אליו יצאתי היה קשה והתארך אל תוך הלילה. אני זוכר את הערב הראשון שהקראתי, כיצד רעדתי מפחד, וישבתי עוד יוצרים צעירים מול ההורים שלנו, שהם היו הקהל היחיד שהגיע. בספר הראשון הוצאתי ספר שירה ללא השקה, או ביקורות, ללא קהילה או חשיבות עצמית. אני זוכר כיצד זכיתי במענק מקרן רבינוביץ במכתב רטוב, שנפל לתיבת הדואר שלי ברחוב דרך יפו, פינת אלנבי ולא האמנתי שאיזו ועדה אלמונית ראתה את השירים שלי כראויים לפרס.

היום אני גאה לספר כי סוף סוף הודפס ספרי הראשון"מקלחת של חושך, וסיפורים נוספים" שנערך על ידי פרופ' יגאל שוורץ ותמר ביאליק בהוצאת זמורה ביתן. אני מתרגש ביותר – לרכישת הספר בצומת ספרים.

miklachat new photo

פרסמתי עד כה חמישה ספרי שירה:

"מגמד הצלקות" (הוצאת חלונות/גוונים, 2001); "אושר מוצק". ספר גנוז שעלה והפך מקוון (ניתן להורדה); "שירה בין חזז לבין שמואלוף" (הוצאת ירון גולן, 2006). מקוון (ניתן להורדה); "למה אני לא כותב שירי אהבה ישראליים" (הוצאת נהר ספרים, 2010). התפרסם גם בגירסת ICAST – ספר קולי, שבו הקראתי את השירים; "האסון מתחיל בארוחת עסקים" (הוצאת נהר ספרים, 2013). זכה למענק יצירה מאקו"ם ומקרן רבינוביץ' לאמנויות בתל אביב. השיר הפותח מהספר מוביל את אסופת שירי 1 במאי ב"תרבות וספרות" – עיתון "הארץ" | התפרסם גם בגירסה דיגיטלית | גירסא קולית לספר (ICAST) "פרֵידה בברלין" (הוצאת בוקסילה, עורך: יובל גלעד, 2014)

שיריי תורגמו לשפות שונות ביניהן יידיש, יפניתאנגלית, גרמנית (בשנת 2012 הוזמנתי לסדנת תרגום שירה בברלין) וערבית (בלבנון, ומצרים וכאן, אסופה נגד הכיבוש ועוד).

צילום: תומר חרבי. לא ניתן לשימוש מסחרי.

צילום: תומר חרבי.

בין השאר השתתפתי בעריכת הספרים והאסופות הללו:

אדומה: אנתולוגיה לשירה מעמדית, (הוצאת אתגר, מעין והכיוון מזרח, 2007); תהודות זהות: הדור השלישי כותב מזרחית, (הוצאת עם עובד, 2007); לצאת! אסופה נגד המלחמה בעזה, (גרילה תרבות, סדק, מארב, מעין, דקה ואתגר, 2009); אל תגידו בגת: הנכבה הפלסטינית בשירה העברית 1948-1958/ אסופת שירים, (הוצאת פרדס, זוכרות ופרהסיה 2010); אסופת שירי גרילה תרבות, (דקה: כתב העת לשירה, גיליון 6, קיץ 2010); שירה מפרקת חומה, (הוצאת גרילה תרבות וכתב-העת "מעין" 2010); לא נעזוב, we won't leave, (הוצאת אקטיבסטילס | סולידריות שייח ג'ארח, 2010); אנרגיות טובות, (הוצאת תיאטרון מעין, גרילה תרבות, 2011, מהדורה שלישית); שירון המהפכה: שירת האוהלים (הוצאת מעין, דקה, גרילה תרבות, ערב רב, אתגר,2011, מהדורה שנייה); לרוחב, גיליון 1, כתב עת של גרילה תרבות, קיץ 2012, מקוון (ניתן להורדה); עבודת גילוי, גיליון 1, הוצאת גרילה תרבות, קיץ. 2012 (ניתן להורדה);

ערכתי את כתב-העת "הכיוון מזרח" (2006-2008). ייסדתי וערכתי את פינת השירה "באסטה" באתר "העוקץ" (נכון לדצמבר 2013 העברתי את העריכה לידי עדי קיסר), חבר מערכת כתב-העת "מעין", וכתב העת לקולנוע "מערבון". כתבתי, הפקתי ושיחקתי בהצגה "מה נולד מטקס יום הזיכרון" (2003). שיחקתי בהפקת "אנרגיות טובות" שעלתה בשנת 2011. בין מקימי "גרילה תרבות", שמאחדת בין יצירה תרבותית לבין מאבקים חברתיים. מיוזמי "רוח ג'דידה " ומייסדי איגוד המשוררים. השתתפתי בחצי הראשונה של ערס פואטיקה ובאסופות שלהם.

סיימתי תואר ראשון באוניברסיטת תל אביב בחוג לתיאטרון (מגמת כתיבה) (הצגתי מחזה פרי עטי בשנת 2003 כחלק מפסטיבל סמאל-במה באוניברסיטת תל אביב). סיימתי תואר מוסמך (M.A) אוניברסיטת חיפה בחוג להיסטוריה כללית בלימודים אמריקאיים. עבודת התזה שלי נגעה למשמעויות התרבותיות הנובעות מעליית דמותו של מלקולם איקס בסרטו של ספייק לי (1992). בעבר הייתי דוקטורנט בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. מחקרי עסק בראייה ביקורתית של צמיחת אינטלקטואלים לאומיים בתחילת המאה שעברה בארץ-ישראל.

כותב פרילנס בעיתונות. הייתי קבוע בדעות וביקורות ספרותיות בעיתון "ישראל היום", מיום תחילתו בשנת 2007 ועד נסיעתי הזמנית לברלין. תרמתי עשרות פוסטים לבלוג במאקו. תורם טקסטים לקטלוגים של אמנים וכחלק מאוצרות של תערוכות (כתבתי לערוכה של אבי גנור במוזיאון תל אביב 2011). בעבר הרציתי במכללת מנשר לאמנות (הקשר בין לאומיות ותרבות ומבוא לתרבות המערב), לימדתי כתיבה יוצרת בבית ספר קדמה בירושלים והדרכתי סדנאות של כתיבה יוצרת. כתבתי את הטור "ישראלי בברלין" בתרבות וספרות – "הארץ". כיום כותב את הרומאן הראשון שלי ומתגורר בין תל אביב ובין ברלין.

פרוזה:

סיפורים:

* הייתי קבורה כשנפגשנו  פורסם עם איור מדהים בכתב העת כביש ארבעים

* הפרעת אכילה שפעם הכרתיגם ב"קורא בספרים")

* שאריות מהספר המקולל

* נצטרך מכונות אחרות בכדי לעצור את הזמן

* בכל רעל יש יותר מדי קסם

* לחכות לסיים סיפור בתוך גופה בלתי מזוהה

* פורטונה כבר לא גרה בקומה ה-23

* אני הילד שנרצח בשכונה

ההשקה

את ההשקה של "מקלחת של חושך, וסיפורים נוספים" התחלתי לתכנן עוד כשהייתי בברלין. דיברתי עם פרופ' חביבה פדיה, ד"ר קציעה עלון, אלמוג בהר, עדי קיסר, פרופ' יגאל שוורץ ותמר ביאליק. חנות "סיפור פשוט" סייעה לי רבות והעניקה לי תמיכה, ועזרה בכל התהליך. ואכן, הגיעו יותר ממאה איש לאירוע, והחנות היתה מפוצצת ומתח היה באוויר. אני משאיר לסרטונים לדבר בעד עצמם, ואולי הם יעוררו אתכםן לרכוש את הספר עליו עבדתי בחמש שנים האחרונות ושמכיל 31 סיפורים קצרים. העליתי בנפרד פוסט של תמונות מההשקה – לחצו כאן לצפות בהן.

  • עורכת הספר, תמר ביאליק, בדברים פותחים

  • פרופ' יגאל שוורץ, עורך אחראי, מדבר על קפיצה בספרות העברית ונושאים אחרים מתוך הספר

  • פרופ' חביבה פדיה בהרצאה מרתקת על הספר

  • המשוררת ומייסדת "ערס פואטיקה", עדי קיסר מקריאה מתוך הספר

  • ערן סבאג, מתוכנית הרדיו של "חיים של אחרים" בנאום סטנדאפ תוכחה על עזיבתי הזמנית את הארץ

  • ד"ר קציעה עלון על "מקלחת של חושך"

החוקרת ד"ר קציעה עלון בהשקת "מקלחת של חושך וסיפורים נוספים" של מתי שמואלוף, בחנות הספרים "סיפור פשוט" בנווה צדק. קציעה מחברת בין הדברים שכתבתי על היצירה של המשורר ארז ביטון בספר "אנא מן אל מאגרב"  לבין ספר הפרוזה שלי – חיבור מעניין שפוגע בול! 11.9.2014. צולם: יעל ברנט.

 סרטוני השקת "מקלחת של חושך, וסיפורים נוספים" בברלין

ARIEL MOAATI (1)

ARIEL MOAATI (2)

לכל חברותיי וחבריי באשר תהיו. הנה קליפ הסרטונים מההשקה של מקלחת של חושך בברלין. כך כתבתי ביום למחרת:

האמת שפחדתי. אבל הייתה השקה‬ מעולה. באו מעל ארבעים איש. הייתה הרגשה טובה באוויר. והתפתח דיון מרתק על שאלות של גלות ועל אמנות הכתיבה.

היו לי הרבה סיבות לפחד לעשות את ההשקה אתמול. רוב הסופרים שעושים השקות לא חיים בעיר, אלא רק באים מישראל ובכל זאת בזכות הדחיפה של גדי גולדברג, ועזרה של מיכל זמיר הצלחנו לארגן אירוע מקסים. הקהילה הישראלית בברלין, גרמנים דוברי עברית, ועוד אנשים שלא הכרתי הגיעו. גדי הכין את השאלות, שעברו על כל חלק בספר, וגם מצאתי את עצמי מקריא חלקים מתוכו, כפי שלא עשיתי בהשקה בישראל. המוזיקה של ניצן ברנשטיין עם השיר שהלחינה מתוך ספר השירה האחרון בחיי "פרידה בברלין" וגם עם שיר הפרידה שלה בתל אביב, עם הצ'לו שליווה יפה את תל אביב חסרת הים. השאלות מהקהל סבבו סביב אמנות הכתיבה, ואין תענוג יותר גדול לסופר להכניס את הקהל לסודות של יצירת הקסם הזה.

אז תודה על אחד הימים המאושרים בחיי. רותם ניר יצר תמונות שחור לבן ועבד על האופטימיזציה שלהן. וגם בקרוב אעלה סרטונים מתוך ההשקה למען, שתהיו היכן שתהיו, תוכלו להאזין ולצפות. תודה רותם, אתה לב גדול!

אז זאת הפעם ראשונה שערכתי השקה לספר שלי, בעברית, מחוץ לישראל. ספר שהחלק השלישי שלו נכתב בברלין. זאת כחלק מקהילה עברית / ישראלית / דיאספורית שנוצרת ויוצרת בברלין. שיהיה שבוע טוב!

* מקלחת של חושך וסיפורים נוספים באתר ההוצאה

* מקלחת של חושך בפייסבוק



15 תגובות על אודות

  1. איריס אליה כהן הגיב:

    שלום רב,
    בשבוע הבא יוצא לאור ספרי "מכתוב" בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
    הנה דברים שכתב עליו פרופ' חנן חבר

    ּ הרומן "מַכְּתוּבּ", הוא סיפור סוחף של אהבה ובגידה, שחודר באורח נוקב לעולמן של דמויות מורכבות ולא צפויות. זהו רומן מלא חיים ומרגש שנכתב בקפדנות ובדיוק מופלגים. הוא משרטט באורח מופלא את המרחב הישראלי על מתחיו וצבעוניותו האנושית, כמו גם את נופי האדמה והצומח, מבלי לגלוש לרגע לסנטימנטליות. ומעל הכל, מעמיד ייצוגים וירטואוזים של ארוטיקה ואינטימיות שמעטים כמותם מצויים בספרות הישראלית.

    "'כל מה שצריך לקרות קורה. הכל מַכְּתוּבּ' אחסאן אומר בלי להסתכל עלי, זוקר אצבע לשמים."
    הלשון הערבית היא שדוחפת את עירית, גיבורת רומן הביכורים המסעיר הזה, להתאהב באחסאן, והיא שמשקמת ומחזירה לעירית את זהותה, שהלכה לאיבוד בנבכי הישראליות החדשה. כך, מוטל על הלשון הערבית תפקיד מכריע בהתפתחות העלילה, עד שהיא הופכת לגיבורה הלטנטית, ואולי אף האמיתית, של הרומן.

    ביסוד הספר רוחש מתח אתני ולאומי. איריס אליה-כהן חוקרת את המבנים המורכבים של הפוליטיקה האתנית של לשון הספרות העברית. היא פורשת אנליזה מדוקדקת של מפגש התרבויות מזרחי-ערבי-אשכנזי, תוך שהיא מאתרת את התערובת הבלתי פתורה של תשוקה, אלימות ואינטימיות באהבה שחוצה גבולות אתניים ולאומיים.

    איריס אליה כהן, ילידת 1969, נשואה ואם לארבעה, יוצרת רב תחומית, מתגוררת בקריית טבעון.

    והנה טריילר לספר שהפקתי בצורה עצמאית:

    האם אוכל לקבל את המייל שלךואת הכתובת שלך, על מנת לשלוח לך את הספר?

    המון תודות ושבוע נפלא

    איריס אליה כהן.

    אהבתי

  2. בס"ד

    שלום מתי שמואלוף

    לאלבום יום הולדתי ה-60 ציטטו מתוך השיר שלך, באמת ,

    כדי לתאר את גוף העבודות האחרון שייצרתי

    "היום אני מלקט את חרוזי ההסטוריה

    של אבותי

    רחוק מחנויות התכשיטים המקומיות

    ואוסף את אבני החן של הזכרון, שצללו לאבוד

    באוקינוס הבושה".

    התרגשתי לקרוא את הדברים שכתבת

    ב-5 שורות אמרת את מה שניסתי להעביר בתערוכה שלמה "משאקר"

    אומרים שתמונה שווה 1000 מילים במקרה הזה אולי זה ההיפך!

    התחלתי לחפש עליך חומרים באינטרט, מה שקראתי היה מעניין חיפשתי בחנויות הספרים את ספרי השירה שלך,

    מצאתי את האחרון וקניתי , אני בתחילת ההכרות עם השירים, את השני הזמנתי ואת הראשון, מגמד הצלקות, אצטרך לחפש בת"א.

    בימים אלה אציג באוניברסיטת בר אילן בתערוכה קבוצתית וברצוני לבקש את רשותך לצטט את השורות האלה לעבודה שאציג בתערוכה.

    אם יעניין אותך תוכל לראות את העבודות האחרונות באתר שלי http://www.givonshosh.co.il

    תודה , שושנה גבעון

    אהבתי

  3. הנדיב הגיב:

    כמעט לחצתי על הפיי-פל עד שראיתי למה אתה רוצה לייעד את הכסף. אתה באמת מצפה שיתרמו לך בשביל אלכוהול וטבק??
    לא חבל על הבריאות שלך עם כל הסיגריות? או שאתה רוצה למות משורר צעיר.. הסיגריות הורגות את מיטב בנינו המזרחיים.

    אהבתי

  4. אאאא הגיב:

    שלום,
    במקרה נחשפתי לאתר שלך וזו לי פעם ראשונה שאני שומע את שמך.
    אתה מתלונן כי "חג המימונה" לא נעשה חג יותר רחב וציבורי, אלא נשאר מרוקאי, וכמה אשכנזים באים לצפות מהצד/מלמעלה איך ה-natives, חוגגים.
    אני, מתנצל על בורותי, לא מבין מה תכליתו של ה"חג" הזה, חוץ מעוד דרך של התבדלות העדה. האם לא הגיע הזמן לבטלו? האם לא הגיע הזמן לטשטש מנהגים עדתיים כדי שנפסיק סוף סוף להתחשבן חשבונות בין עדתיים ונהיה יותר הומוגניים?
    דעתי כי על מנהיגי העדה לחתור להתמזגות מלאה. כמו שהדור השלישי כבר איננו יודע ערבית. (כמו שהדור השלישי גם לא יודע אידיש) כך יש לטשטש הבדלים ולהעצים את המשותף.
    יום העצמאות, שחל בסמוך למימונה, מתחוור על ידה. כי מרוב חגים לא רואים כלום. בטלו את המימונה והעבירו את המרץ והשימחה ליום העצמאות.
    מספיק לנו החגים הדתיים+לאומיים.

    אהבתי

    • Mati Shemoelof הגיב:

      נדמה לי שהגבת במקום הלא נכון. תעביר את תגובתך לפוסט האחרון על המימונה של נהוראי שיטרית – שהוא, לידיעתך, אדם אחר ממפעיל הבלוג. שבוע טוב

      אהבתי

  5. דייט הגיב:

    שלום, למה את לא כותב ספר נגד הקאסאמים על שדרות?

    אהבתי

  6. korzac הגיב:

    בתגובה מאוחרת..
    גיליוטינה היא אפקטיבית אם באמת היא עורפת ראשים. נדמה לי שלא נערף אף ראש
    אפילו לא ווירטואלי, עובדה מחיר הקוטג" שוב עלה.
    הדיון במוזאון תל אביב..
    נו מה אפשר להגיד? למעשה הדיון הוא תמונת מראה של חוסר המעש של הטוענים
    נגד המוזאון, תקימו מרחבים אלטרנתיביים לתצוגה.. היכן היזמים האמיצים?
    מינשרים הם דבר יפה. אבל מה לעשות הם שייכים לא פעם לתחום הספרות הבידיונית.

    אהבתי

  7. Mati Shemoelof הגיב:

    תודה קורזאק

    אהבתי

  8. קיפי הגיב:

    מה שווה הפיצ'ר משמאל של הציוצים אם חשבון הטוויטר נעול לצפיה? פליז תפתח אותו, מצ'עמם..

    אהבתי

  9. Mati Shemoelof הגיב:

    על מה אתה מדבר קיפי?

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s