אודות

 

איור, רותם מקרית גת
איור, רותם מקרית גת

 

מתי שמואלוף הוא משורר, עורך וסופר.

נולד בשמים. ינק חלב מהאדמה. ומצא את עצמו בבית חולים רוטשילד, בחיפה בן למשפחה עיראקית-משהדית-חלבית. גדל בשכונת שפרינצק בואכה רמת שאול, כרמל צרפתי, שלא היה בו אפילו צרפתי אחד. למד בבית ספר ליאו בק ואפילו סולק ממנו מספר פעמים. למד לתואר ראשון בתיאטרון והעלה מחזה בשם "מה נולד בטקס יום הזיכרון" בפסטיבל סמאל במה 2003 באוניברסיטת תל אביב, עם שחקנים מנתניה שהכיר בחצי האי סיני. לאחר מכן המשיך ללימודי תואר שני וסיים בהצטיינות בלימודי ההיסטוריה באוניברסיטת חיפה. התזה שלו עסקה במלקולם אקס וספייק לי. כתב שני פרקים בדוקטורט על היוצר יעקב רבינוביץ, אך פרש ממנו ולא סיים אותו. אך הספיק להרצות במכללת מנשר לאמנות, ללמד כתיבה יוצרת מכון רון ורדי למחוננים בראשון לציון ואף להעביר סדנת אמן ביחד עם המשוררת תהל פרוש במכללת שנקר. כיום מלמד סדנאות כתיבה יוצרת באקדמיה על שם יאנוש קורצ'אק ובקורס אונליין לכתיבה יוצרת.

פעילות חברתית, פירסומים וכנסים

הצטרף בשנת 2003 לקשת הדמוקרטית המזרחית, הרים לאוויר את האתר שלה. כשחתם על טפסי ההרשמה הרגיש כאילו הוא מצטרף לאש"ף. לאחר מכן, הפך לפעיל ראשי בעמותה ולדמות מובילה במאבק המזרחי בישראל. בשנת 2007 פרסם את האסופה שהגדירה את הדור השלישי המזרחי בישראל, בהוצאת עם עובד. במשך השנים ערך ערבי שירה, כתב מאמרים, פרסם מאמרי דעה וביקורות שדחפו את הנושא המזרחי והחברתי לשיח הציבורי. לא נח לרגע. לפעמים אפילו נפל מרוב תשישות ולא יצא חודשים מהמיטה. השיא היה כשהצטרף לערבי ערס פואטיקה ואף סייע בהוצאת האסופות של האירוע בהוצאת גרילה תרבות. כתב מאמרים לספר המאמרים הראשון ליצירה של ארז ביטון, ברכה סרי זצ"ל, אמירה הס, מירי בן שמחון ז"ל ועוד. שורה מתוך ספר השירה השני שלו "שירה בין חזז לבין שמואלוף" הפכה לכותרת ספר השירה הראשון שעסק במתודולוגיה של שירה מזרחית "אפשרית שלישית לשירה" שכתבה ד"ר קציעה עלון, בהוצאת הקיבוץ המאוחד. 

פרסם עד כה שבעה ספרי שירה וספר פרוזה אחד. במרץ 2019 ראתה אור אסופה דו-לשונית ראשונה משיריו בהוצאה הגרמנית AphorismaA. יום אחד החליט להגר מיבשת הפואטיקה ליבשת הפרוזה ואכן, הוא עזב את האקדמיה באמצע הדוקטורט רק בכדי לסיים את ספר סיפוריו "מקלחת של חושך וסיפורים נוספים" ראה אור בעריכת תמר ביאליק ופרופ' יגאל שוורץ בהוצאת זמורה ביתן (2014) וזכה להיכלל כספר השנה של האתר "יקום תרבות".  

בשנת 2020 פירסם את ספר המאמרים שלו, "ממזרח יתפרץ הר געש" (הוצאת עיתון 77) כסוג של דוקטורט שלא סיים. הספר זכה במענק קרן רבינוביץ, הועדה האמנותית של מפעל הפיס וקרן קידום היצירה של אקו"ם. על הספר כתב פרופ' אריה קיזל, ראש החוג לחינוך באוניברסיטת חיפה:

"מתי שמואלוף הוא ללא ספק אחד הכותבים החשובים את המזרחיות בעשרים השנים האחרונות. הוא לא רק ייסד מסגרות אלטרנטיביות ופורצות-דרך אלא הוא גם שמר – בתוך ים העסקונה המזרחית – על אותנטיות שיש בה עומק אינטלקטואלי נדיר וגם על רוחב יריעה שמנסה שלא להסתגר בתוך הקורבנות המזרחית שהעשירה את עצמה יותר ויותר עד כי שעממה גם את עצמה למוות. מקריאת מקבץ מאמריו המאוגדים "ממזרח יתפרץ הר געש" (הוצאת ספרי עיתון 77) ניתן לראות את רוחב היריעה שנוגע בעיקר – במקרה זה – בעשייה התרבותית המזרחית שביקשה לצאת כנגד הציונות, האירופאיות או מה שמזרחים נוהגים לכנות בטעות – האשכנזים והאשכנזיות. זהו רוחב יריעה מרשים. הוא כולל ניתוח בעל ערך אודות שירה (מביטון ועד הס, מבן שמחון ועד סומק), ספרות (ממטלון ועד בלס) עבור דרך קולנוע ואמנות. בחדות הוא מפרק את המטענים הסטריאוטיפים, המגזיעים, המעמדיים של החומרים שבהם הוא מטפל. יש במקבץ הזה כוח פנימי אדיר משום שהוא מוכיח עד כמה שמואלוף הצליח לחצוב, במהלך כל השנים, דרך ייחודית משלו שמתרחקת – לדעתי שלא ביודעין – רק מהשיח המאשים של העסקונה המזרחית ועם זאת משתמש, ביד אומן, בהמשגות התיאורטיות החשובות של האם הגדולה של הנרטיב המזרחי החדש, אלה שוחט, של התיאורטיקן החשוב ביותר לטעמי של השיח המזרחי יהודה שנהב עם נגיעות של הגות פוסט-קולוניאלית והתאמות נדרשות לשיח התרבותי, אומנותי ושירי. קריאה כל טקסט כשלעצמו מעצים עוד יותר את ההבנה כי לפנינו יכולת ניתוח מרשימה ושל כל הטקסטים ביחד (ולכן היה חשוב לקבצם כעת) לכלל סיכום ברמת פרשנות-על."

יצירתו נחקרת הן בהקשר המזרחי, העיראקי, החברתי וערבי והן בהקשרה האירופי, היהודי, הברלינאי והגרמני. 

ערך כתבי עת ואסופות ביניהם "הכיוון מזרח", "לא נעזוב", "לרוחב" ביחד עם אלמוג בהר, נעמה גרשי ותאמר מסאלחה, "תהודות זהות: הדור השלישי כותב מזרחית" ביחד עם ניר ברעם ונפתלי שם טוב בהוצאת עם עובד.

 

בשנת 2003 כתב טור בוואלה, "אקסטרים פוליטי" [250 ש"ח לטור] המשיך לכתוב דעות בואינט [בלי תשלום], ביקורות ספרים באנ.אר.ג'י [200 ש"ח לטור]. בשנת 2007 הוא הצטרף לעיתון "ישראל היום" [עבור הדעות שילמו 500 ש"ח ל427 מילים]. הוא כתב במדור דעות מהכיוון השמאלי של המפה הפוליטית, חברתית ואתנית. בהמשך גם החל לכתוב ביקורות ספרים במדור ספרים של העיתון [שקל למילה]. הפסיק את עבודתו בישראל היום בשנת 2014. כתב טור ב"מדור תרבות וספרות הארץ" "ישראלי בברלין" [ללא תשלום], אך החליט לסיים את כתיבתו ולהעלות את כל הטורים לאתר. בטור האחרון שכתב באודסה סיכם דרך של עשור ספרותי בשוליים הישראליים. כיום כותב טור באנגלית מברלין לאתר האוסטרלי היהודי Plus61J [תשלום יפה מכל מה שרשמתי עד כה] וגם כותב פרילנס באתרי חדשות נוספים.

שיריו וסיפוריו תורגמו למספר שפות ברחבי העולם. בשנת 2018 הוציא ספרון בגרמנית המתאר את הגירת הוריו והגירתו לברלין.  תסכית רדיו פרי עטו עלה לשידור בשנת 2018 ברדיו WDR בגרמניה.. בנוסף, מעביר סדנת כתיבה עברית ייחודית הנוגעת שאלות של הגירה ביחד עם הסופר איתמר אורלב.

לאחרונה ראו מסיפוריו בכתבי העת מעבורת, פטל, גרנטה, הכיוון מזרח, גג ועוד. בשנת 2019 פרסם טרילוגיה של מאמרים על תרבות אירופית. הראשון בהם: "כיצד להסביר על ציד ארנבות לאמן גרמני מת" התפרסם במגזין תוהו. השני: ראיון עם סבסטיאן שירמייסטר על הסופר היהודי האוסטרי משה יעקב בן גבריאל. השלישי מביניהם "למי שייכת התרבות העברית" ראה אור בכתב העת "גג" ועלה למגזין המקוון "אלכסון" המאמר תורגם לשפה האנגלית וגם עומד להתפרסם בגרמנית.

כרגע עובד על רומאן וגם אסופת הגירה שיתפרסמו בשנת 2020.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: