אודות

מתי שמואלוף, הינו משורר, סופר, עורך ופעיל חברתי וגם פובליציסט, צייר (2003-2004) וסולן להקת "החיתולים" שתמיד נשארה בחיתולים.

איור, רותם מקרית גת
איור, רותם מקרית גתמתי שמואלוף הוא משורר, עורך וסופר.

נולד בשמים. ינק חלב מהאדמה. ומצא את עצמו בבית חולים רוטשילד, בחיפה בן למשפחה עיראקית-משהדית-חלבית. גדל בשכונת שפרינצק בואכה רמת שאול, כרמל צרפתי, שלא היה בו אפילו צרפתי אחד. למד בבית ספר ליאו בק ואפילו סולק ממנו מספר פעמים. למד לתואר ראשון בתיאטרון והעלה מחזה בשם "מה נולד בטקס יום הזיכרון" בפסטיבל סמאל במה 2003 באוניברסיטת תל אביב, עם שחקנים מנתניה שהכיר בחצי האי סיני. לאחר מכן המשיך ללימודי תואר שני וסיים בהצטיינות בלימודי ההיסטוריה באוניברסיטת חיפה. התזה שלו עסקה במלקולם אקס וספייק לי. כתב שני פרקים בדוקטורט על היוצר יעקב רבינוביץ, אך פרש ממנו ולא סיים אותו. אך הספיק להרצות במכללת מנשר לאמנות, ללמד כתיבה יוצרת מכון רון ורדי למחוננים בראשון לציון ואף להעביר סדנת אמן ביחד עם המשוררת תהל פרוש במכללת שנקר. כיום מלמד סדנאות כתיבה יוצרת באקדמיה על שם יאנוש קורצ'אק ובקורס אונליין לכתיבה יוצרת.  

"אפשרות שלישית לשירה"

הצטרף בשנת 2003 לקשת הדמוקרטית המזרחית, הרים לאוויר את האתר שלה. כשחתם על טפסי ההרשמה הרגיש כאילו הוא מצטרף לאש"ף. לאחר מכן, הפך לפעיל ראשי בעמותה ולדמות מובילה במאבק המזרחי בישראל. בשנת 2007 פרסם את האסופה שהגדירה את הדור השלישי המזרחי בישראל, בהוצאת עם עובד. במשך השנים ערך ערבי שירה, כתב מאמרים, פרסם מאמרי דעה וביקורות שדחפו את הנושא המזרחי והחברתי לשיח הציבורי. לא נח לרגע. לפעמים אפילו נפל מרוב תשישות ולא יצא חודשים מהמיטה. השיא היה כשהצטרף לערבי ערס פואטיקה ואף סייע בהוצאת האסופות של האירוע בהוצאת גרילה תרבות. כתב מאמרים לספר המאמרים הראשון ליצירה של ארז ביטון, ברכה סרי זצ"ל, אמירה הס, מירי בן שמחון ז"ל ועוד. שורה מתוך ספר השירה השני שלו "שירה בין חזז לבין שמואלוף" הפכה לכותרת ספר השירה הראשון שעסק במתודולוגיה של שירה מזרחית "אפשרית שלישית לשירה" שכתבה ד"ר קציעה עלון, בהוצאת הקיבוץ המאוחד. 

פרסם עד כה שבעה ספרי שירה וספר פרוזה אחד. במרץ 2019 ראתה אור אסופה דו-לשונית ראשונה משיריו בהוצאה הגרמנית AphorismaA. יום אחד החליט להגר מיבשת הפואטיקה ליבשת הפרוזה ואכן, הוא עזב את האקדמיה באמצע הדוקטורט רק בכדי לסיים את ספר סיפוריו "מקלחת של חושך וסיפורים נוספים" ראה אור בעריכת תמר ביאליק ופרופ' יגאל שוורץ בהוצאת זמורה ביתן (2014) וזכה לביקורות נלהבות. סיפורים מתוכו תורגמו לשלל שפות בכל רחבי העולם. 

 

הדוקטורט שלא סיים

בשנת 2020 פירסם את ספר המאמרים שלו, "ממזרח יתפרץ הר געש" (הוצאת עיתון 77) כסוג של דוקטורט שלא סיים. הספר זכה במענק קרן רבינוביץ, הועדה האמנותית של מפעל הפיס וקרן קידום היצירה של אקו"ם. על הספר כתב פרופ' אריה קיזל, ראש החוג לחינוך באוניברסיטת חיפה:

"מתי שמואלוף הוא ללא ספק אחד הכותבים החשובים את המזרחיות בעשרים השנים האחרונות. הוא ייסד מסגרות אלטרנטיביות ופורצות-דרך… מקריאת מקבץ מאמריו המאוגדים "ממזרח יתפרץ הר געש" (הוצאת ספרי עיתון 77) ניתן לראות את רוחב היריעה שנוגע בעיקר – במקרה זה – בעשייה התרבותית המזרחית שביקשה לצאת כנגד הציונות, האירופאיות או מה שמזרחים נוהגים לכנות בטעות – האשכנזים והאשכנזיות. זהו רוחב יריעה מרשים. הוא כולל ניתוח בעל ערך אודות שירה (מביטון ועד הס, מבן שמחון ועד סומק), ספרות (ממטלון ועד בלס) עבור דרך קולנוע ואמנות. בחדות הוא מפרק את המטענים הסטריאוטיפים, המגזיעים, המעמדיים של החומרים שבהם הוא מטפל. יש במקבץ הזה כוח פנימי אדיר משום שהוא מוכיח עד כמה שמואלוף הצליח לחצוב, במהלך כל השנים, דרך ייחודית משלו ועם זאת משתמש, ביד אומן, בהמשגות התיאורטיות החשובות של האם הגדולה של הנרטיב המזרחי החדש, אלה שוחט, של התיאורטיקן החשוב ביותר לטעמי של השיח המזרחי יהודה שנהב עם נגיעות של הגות פוסט-קולוניאלית והתאמות נדרשות לשיח התרבותי, אומנותי ושירי. קריאה כל טקסט כשלעצמו מעצים עוד יותר את ההבנה כי לפנינו יכולת ניתוח מרשימה ושל כל הטקסטים ביחד (ולכן היה חשוב לקבצם כעת) לכלל סיכום ברמת פרשנות-על."

 

ערך כתבי עת ואסופות ביניהם "הכיוון מזרח", "לא נעזוב", "לרוחב" ביחד עם אלמוג בהר, נעמה גרשי ותאמר מסאלחה, "תהודות זהות: הדור השלישי כותב מזרחית" ביחד עם ניר ברעם ונפתלי שם טוב בהוצאת עם עובד.

בין מקימי "גרילה תרבות" (2007-2012) תנועה שחיברה בין פעילות חברתית ליצירה אמנותית. בין חותמי מכתב "רוח ג'דידה". בין חברי "מזרחית משותפת". ניהל בעבר את אתר האינטרנט של "הקשת הדמוקרטית המזרחית". ערך את מדור "באסטה" באתר העוקץ. חבר למערכת כתב העת "תחנת נייר". בברלין הקים את פואטיק חאפלה, אנו: יהודים וערבים כותבים בברלין" – עוד על הפרויקטים שבהם עסוק היום.

מה עשה באודסה

בשנת 2003 כתב טור בוואלה, "אקסטרים פוליטי" המשיך לכתוב דעות בואינט, ביקורות ספרים באנ.אר.ג'י. בשנת 2007 הוא הצטרף לעיתון "ישראל היום". הוא כתב במדור דעות מהכיוון השמאלי של המפה הפוליטית, חברתית ואתנית. בהמשך גם החל לכתוב ביקורות ספרים במדור ספרים של העיתון. הפסיק את עבודתו בישראל היום בשנת 2014. כתב טור ב"מדור תרבות וספרות הארץ" "ישראלי בברלין", אך החליט לסיים את כתיבתו ולהעלות את כל הטורים לאתר. בטור האחרון שכתב באודסה סיכם דרך של עשור ספרותי בשוליים הישראליים. כיום כותב טור באנגלית מברלין לאתר האוסטרלי היהודי Plus61J וגם כותב פרילנס באתרי חדשות נוספים.

שיריו וסיפוריו תורגמו למספר שפות ברחבי העולם. בשנת 2018 הוציא ספרון בגרמנית המתאר את הגירת הוריו והגירתו לברלין.  תסכית רדיו פרי עטו עלה לשידור בשנת 2018 ברדיו WDR בגרמניה. 

לאחרונה ראו מסיפוריו בכתבי העת מעבורת, פטל, גרנטה, הכיוון מזרח, גג ועוד. פרסם טרילוגיה של מאמרים על תרבות אירופית, הראשון בהם: "כיצד להסביר על ציד ארנבות לאמן גרמני מת" התפרסם במגזין תוהו. השני: ראיון עם סבסטיאן שירמייסטר על הסופר היהודי האוסטרי משה יעקב בן גבריאל. השלישי מביניהם "למי שייכת התרבות העברית" ראה אור בכתב העת "גג" ועלה למגזין המקוון "אלכסון" המאמר תורגם לשפה האנגלית וגם ראה אור בגרמנית

כרגע הוא עובד על רומאן שייצא לאור בהוצאת פרדס, בעריכת ורד זינגר.  בקרוב ייצא לאור ספרון קטן בגרמנית שיכלול את המאמר הנ"ל ביחד עם מאמרים נוספים ושירים חדשים.

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: