משורר בין יבשתי: על התקבלות האסופה שלי

בפעם הראשונה אני משיק אסופה גם בגרמניה וגם בישראל [12.12בקפה שפירא]. אני רוצה לכתוב קצת על ההתקבלות של האסופה בישראל, קנדה וגרמניה. המשך קריאת הפוסט "משורר בין יבשתי: על התקבלות האסופה שלי"

שי אריה מזרחי, בלעה אותך מפלצת: מילים לזכרו של המשורר והפעיל החברתי, במלאת שבע שנים למותו

לפני מספר שנים ביקרתי בהלווייתך שי בקרית שאול. אני נזכר איך היה לי קשה לראות אם שקוברת את בנה. היום אני יושב בעיר אחרת, ביבשת אחרת, במצב זוגי אחר לגמרי, עדיין כותב שירה בעברית ומביט אליך שי. הקלישאה אומרת שאנחנו מביטים אחורה אל המתים. אבל האמת היא שהמתים הולכים איתנו לכל הדרך ומביטים בנו בכל צעד. לא מעט פעמים אני שואל את עצמי מה היה קורה לו היית עומד מול הלחץ של השדים שלך להשתיק את קולך לנצח. אין אדם שלא התעורר לפחות פעם אחת בבוקר וחשב, בשביל מה אני חי? וברגעים קשים יותר: למה אני לא גומר עם זה וזהו.  המילים התפרסמו לראשונה בהעוקץ

כך הפכה ברלין ל"בירת הגולה הערבית"

 

בברלין – אומר הסוציולוג הערבי אמרו עלי – הגולים הערבים גילו שהם לא צריכים להסתכל מאחורי גבם בפחד. זה המקור לרנסאנס האינטלקטואלי והאמנותי הערבי בה. ראיון עם אינלקטואל שמאמין שהאביב הערבי עוד לא נגמר למאמר המלא.

המשך קריאת הפוסט "כך הפכה ברלין ל"בירת הגולה הערבית""

החזרתי את הכיפה לכיס

בית הכנסת בהאלה. גרמניה Allexkoch [CC BY-SA 4.0]

על הפיגוע בבית הכנסת בהאלה שמעתי כשעדיין הייתי במהלך הצום של יום הכיפורים בסביבות השעה 17:00 שעון ברלין. הטלפון והמחשב שלי היו סגורים, בדיוק נכנסתי לבית הכנסת וחיכיתי לתפילה שהייתה אמורה להתחיל באותן דקות. התיישבתי עם בחורה גרמניה שבאה להתפלל איתנו והיא סיפרה לי את החדשה, שבאותו רגע פרטיה היו קטועים ולא ברורים. החדשות היו מעציבות ומפחידות. ידעתי שבטלפון שלי מחכות הודעות מיקיריי וקרוביי שבטח דואגים לי ולמשפחתי. בחוץ, בבית הכנסת של פרנקלאופר, עמדו מכוניות המשטרה עם תגבור. המשך קריאת הפוסט "החזרתי את הכיפה לכיס"

למי שייכת התרבות העברית

רגע לפני שנכנסת שנה חדשה, שמח להודיע שגג – כתב עת לספרות פרסם את החלק השלישי בטרילוגיית המאמרים שלי בנושא המיקום של היהודי באירופה: "למי שייכת התרבות העברית-גרמנית-ערבית". עורך כתב העת חיים נגיד הקדיש את פתח הדבר לדיון בשאלת הימצאותם של יהודים מחוץ לישראל, לכן צירפתי גם את הדברים. במרץ שנה הבאה נחגוג את ספר המאמרים שלי והמאמר הזה יסיים אותו. במאמר דנתי בין השאר בספרות של ד"ר עמיר אשל, בנדיקט וולס, ד"ר יאן קינה, לאה גולדברג, ולדימיר ז'בוטינסקי, הספר "ארכיאולוגיה של העתיד" בעריכת לינה ברוך וגדעון טיקוצקי ועוד.

המשך קריאת הפוסט "למי שייכת התרבות העברית"

היהודי-הערבי האחרון: על שני ספרים של שמעון בלס

עם מותו של שמעון בלס, אני מפרסם מחדש את שני מאמרי הביקורת על שני ספריו האחרונים. יהיה זכרו ברוך

מתי שמואלוף

בגוף ראשון רבים – בעקבות האוטוביוגרפיה של שמעון בלס

688857

הבחירה של שמעון בלס לפרסם אוטוביוגרפיה די מפתיעה. אמנם יצירתו הספרותית נגעה בכתיבת זיכרונות, אך לרוב הציג עמדה השוללת את האפשרות לכתוב אוטוביוגרפיה. מאמר חדש של מתי שמואלוף ויובל עיברי – על הספר האוטוביוגרפי של הסופר היהודי-ערבי שמעון בלס

View original post 2,240 מילים נוספות

נבחרת המזרח התיכונית רב מגדרית משחקת בברלין

ופתאום היא מגיעה מולי. בועטת חזק. הכדור נכנס לי בין הרגליים. גוללל. למאמר המלא. המשך קריאת הפוסט "נבחרת המזרח התיכונית רב מגדרית משחקת בברלין"