ה"אחר" וספרי ההיסטוריה בבתי-הספר הממלכתיים

החינוך הממלכתי הישראלי אינו כולל את נקודת המבט של ה"אחר". ספרי ההיסטוריה למשל לא יכולים עדיין להילמד מנקודת מבט אחרת. הסיפור המקובל הינו ציוני-אשכנזי-יהודי,אליטיסטי המספר כיצד התהוותה המדינה מהעליה הראשונה ועד ימינו. ישנן עוד גירסאות לסיפור ההיסטוריה הציונית-אשכנזית-יהודית. ישנה ההיסטוריה המזרחית, וגם ישנה ההיסטוריה הפלסטינית, ישנה הההיסטוריה הפמיניסטית, ישנה הההיסטוריה ההומוסקאלית/לסבית, ישנה ההיסטוריה ה"עממית" ישנה ה"היסטוריה של האדם היחיד" ועוד כמה וכמה היסטוריות שנדחקו הצידה.

ברוכים הבאים אל המובן מאליו: ביקור בתערוכה "בושה" במרכז לאמנות דיגיטלית בחולון

התערוכה "בושה", שהוצגה במקור במרכז לאמנות דיגיטלית בחולון, נפתחה בגלריה העירונית של תמרה ב-27 בינואר. המעבר של התערוכה, שאצר חנא פרח, אינו התקה פיזית בלבד. זו התקה למרחב-זמן אחר, שממקם את היצירות בהקשר אחר ושופך עליהן אור חדש. חולון, העיר הכל-ישראלית, סמל המעמד הבינוני היהודי, אינה היישוב הערבי תמרה. משטר הבושה שאנו הישראלים היהודים חיים תחתיו מעצם היותנו עם כובש אינו רלבנטי בתמרה.

"אני לא רוצה לייבא אמנות חיצונית": ראיון עם אחמד כנעאן וביקור בגלריה בתמרה

אחמד כנעאן ואני ישבנו בחיפה, בוואדי-ניסאנס. הוא בדיוק ביקר בתערוכת קרמיקה פיסולית של עאבד עאבדי. ישבנו בבוסתן מחוץ לגלריה, מתחת כנסיית סנט-לוקס. מסביבנו היו עצי תפוזים, ולפנינו כוסות יין מלאות למחצה. כל-כך הרבה פעמים עברתי ליד הגלריה הזאת, ומעולם לא הייתי בה.

איפה אתם לא רואים אתכם: על היעדר ייצוג מזרחי בספרות הישראלית

מדי שנה מעניקים קרן ראש הממשלה ומשרד החינוך מענק יצירה לספרות ע"ש לוי אשכול, המאפשר לזוכים להתפנות לכתיבה ויצירה. השבוע פורסמו שוב 14 הזוכים בתחרות. אפשר היה לשאול האם התרבות בישראל צריכה להיות כפופה לתחרות או שראוי לערב אלמנטים אחרים של הכרעה, כמו הגרלה למשל, או מדוע רק יוצרים ספרותיים יכולים לבחור יוצרים ספרותיים ואיפה מקומו של הציבור הרחב בבחירה זו. אך הדיון שלנו הוא אחר.

הקאסטה התחתונה

  המאבק המזרחי נגד הדיכוי הכלכלי, התרבותי והפוליטי של המזרחים בישראל לא מסוגל להשמיע את קולו בשל המאבק הפלשתיני, והוא מתועל לשדות זרים. הבעיה של המזרחים בישראל היא שהם כלואים בין שני כוחות שמייצגים סכסוך שהחל עוד לפני שהם "הועלו" לישראל. המזרחים, שחיו בקהילות הערביות/מוסלמיות במשך של יותר מ-1,000 שנה, לא רצו בסכסוך האשכנזי-פלסטיני. איןהמשך לקרוא "הקאסטה התחתונה"

אתר של אתניות דתית שולית: ביקורת על ספרו של נעם קצב

ספרו הראשון של הסופר הצעיר נעם קצב מנסה באופן מודע לעמוד בטריטוריה הדתית האתנית הישראלית ולמפות אותה. המיפוי הינו חלק מניסיון ערכי להתייחס למאבקי התרבות באתנוקרטיה הישראלית. אני מתעכב על שאלת האתניות, לא משום שהסופר הוא בנו של הנשיא משה קצב, או משום שהוא מייצג של הדור השלישי המזרחי. אני עושה זאת, דווקא משום השתלשלות העלילה המובאת לנו בסיפור. במבנה המעשים אנו מתוודעים לקורות יצחק, גיבור הרומאן, אשר עוקב אחרי סיפור חייהם של יצחקל'ה ורחל שמסמלים כוחות מיטונימיים מנוגדים שנאבקים על נפשו הספקנית. מחד הופיעה המיסטיקה הדתית, הפגאנית, חסרת המעצורים, שנעה בין קוטב הטירוף, לבין קוטב ההארה, שיוצגה על ידי יחצקל'ה (בן העשירים האשכנזי), ומאידך הופיע העולם החילוני, של רחל (עובדת הניקיון המזרחית-גרמנית), שנע בין הערכים הרוחניים והפיזיים הנכללים בתוך אהבת אמת, לבין הערכים הניהיליסטיים של עולם ללא גבולות.

התבכיינות אשכנזית: ביקורת על ספרה של מרב רוזנטל-מרמורשטיין "הנדון: אשכנזים"

טיין המסיר את המסכה של "הישראליות" התקנית הכללית ותופס אותה באופן פרטיקולרי כזהות אשכנזית, ובנוסף שמחים על רצונה לנסח באופן חיובי זהות אשכנזית שמעוניינת בדיאלוג עם קבוצות אחרות. ללא ספק עמדתה של הכותבת ביחס לזהות אשכנזית הושפעה מהשיח המזרחי המבוסס על פוליטיקה של זהויות אך שוב היא לא מעניקה לשיח המזרחי את הבכורה על ראשוניותו בפתיחת הדיון הפוליטי בזהויות בישראל. תפיסתה של הכותבת, בניגוד לפוליטיקת הזהויות, היא של זהות מהותנית וסגורה (אסניציאלית) ולכן רוזנטל-מרמורשטיין רואה את האשכנזיות והתפתחותה רק בגבולות הציונות האירופאית. הסתגרות בגבולות אלו לא מאפשרים לה לדמיין זהות אחרת, למשל זהות אשכנזית-מזרח-תיכונית. לצערנו במקום לנסח זהות אשכנזית חיובית מעבר לגבולות הלאומיות, בחרה מרב רוזנטל-מרמורשטיין לנגח לבעוט ולשלול את הזהות המזרחית החדשה ודובריה.

החלום כחטא: על "מחזיר החלומות" ספרו של ניר ברעם

בספרו השלישי "מחזיר החלומות" מצליח ניר ברעם לשלב בין נקודות-מבט סוציולוגיות, היסטוריות ואנתרופולוגיות יחד עם שפה בין-דורית ספרותית חדשה. שפה זו דחתה את הריאליזם הספרותי השולט במחוזות הקאנון לטובת עלילה פנטסטית מרה.

ההגירה אתמול, היום ומחר: על "לוסנה" ספרו של מואיז בן הראש

ישנם סופרים מעטים שמצליחים לשלב אמירה רדיקלית ולא מתפשרת, עםפואטיות בשֵלה ולדלג בין שפה מודרנית עבה לשפה פוסט-מודרנית רזה. הספר ‘לוסנה' שלמשה בן הראש, הוא קודם הצלחה של המשורר והסופר, לצאת מצבת הספרות הישראלית קרי האשכנזיות, מבלי לאבד את האותנטיות.

קובץ שירה – דבר עיתון פועלי-ישראל: "קריעה", "תמיד היה מזרחי", "רכבת הספקות בפלסטין", "נוסע ברכבת מלאה ברוחות", "מציאות?", "לשכוח אי אפשר את סארטר", 2005

קובץ שירה – שפורסם בעיתון היסטורי "דבר עיתון פועלי-ישראל" בתאריך 12.06.2005