התבכיינות אשכנזית: ביקורת על ספרה של מרב רוזנטל-מרמורשטיין "הנדון: אשכנזים"

טיין המסיר את המסכה של "הישראליות" התקנית הכללית ותופס אותה באופן פרטיקולרי כזהות אשכנזית, ובנוסף שמחים על רצונה לנסח באופן חיובי זהות אשכנזית שמעוניינת בדיאלוג עם קבוצות אחרות. ללא ספק עמדתה של הכותבת ביחס לזהות אשכנזית הושפעה מהשיח המזרחי המבוסס על פוליטיקה של זהויות אך שוב היא לא מעניקה לשיח המזרחי את הבכורה על ראשוניותו בפתיחת הדיון הפוליטי בזהויות בישראל. תפיסתה של הכותבת, בניגוד לפוליטיקת הזהויות, היא של זהות מהותנית וסגורה (אסניציאלית) ולכן רוזנטל-מרמורשטיין רואה את האשכנזיות והתפתחותה רק בגבולות הציונות האירופאית. הסתגרות בגבולות אלו לא מאפשרים לה לדמיין זהות אחרת, למשל זהות אשכנזית-מזרח-תיכונית. לצערנו במקום לנסח זהות אשכנזית חיובית מעבר לגבולות הלאומיות, בחרה מרב רוזנטל-מרמורשטיין לנגח לבעוט ולשלול את הזהות המזרחית החדשה ודובריה.

החלום כחטא: על "מחזיר החלומות" ספרו של ניר ברעם

בספרו השלישי "מחזיר החלומות" מצליח ניר ברעם לשלב בין נקודות-מבט סוציולוגיות, היסטוריות ואנתרופולוגיות יחד עם שפה בין-דורית ספרותית חדשה. שפה זו דחתה את הריאליזם הספרותי השולט במחוזות הקאנון לטובת עלילה פנטסטית מרה.

ההגירה אתמול, היום ומחר: על "לוסנה" ספרו של מואיז בן הראש

ישנם סופרים מעטים שמצליחים לשלב אמירה רדיקלית ולא מתפשרת, עםפואטיות בשֵלה ולדלג בין שפה מודרנית עבה לשפה פוסט-מודרנית רזה. הספר ‘לוסנה' שלמשה בן הראש, הוא קודם הצלחה של המשורר והסופר, לצאת מצבת הספרות הישראלית קרי האשכנזיות, מבלי לאבד את האותנטיות.

קובץ שירה – דבר עיתון פועלי-ישראל

קובץ שירה – שפורסם בעיתון היסטורי "דבר עיתון פועלי-ישראל" בתאריך 12.06.2005

הגבר המיזרחי בקולנוע הישראלי: התבוננות בשלושה סרטים

הקולנוע הישראלי יוצר ומכונן את הגבר המזרחי בישראל. הוא מציב את הגבר המזרחי במשבצת המשרתת את בניית ושימור המיתוסים ההגמוניים של החברה בישראל. הגבר המזרחי קודם כל מוצב אל מול הגבר האשכנזי. הגבר האשכנזי הוא חלק ממחנה השמאל "הנאור". הגבר המזרחי יכונן כחלק מה"ימין" הפרימיטיבי ("הכלה הסורית"). בדרך כלל תפקיד השמאל האשכנזי יהיה להושיט יד לשלום לדמות הגבר הפלסטיני ואילו דמות הגבר המזרחי יהיה זה שיפריע למהלך השלום. [i] כך המציאות הקולנועית והדרך בה אנו מכוננים את דמות הגבר המזרחי תשפיע בעצם על המציאות בה המזרחים מודרים משיח השלום החיצוני עם הפלסטינים ושאר מדינות ערב ואת הדיבידנדים לשיח זה יקבל הגבר האשכנזי. לעיתים הגבר המזרחי יהיה נוכח והגבר האשכנזי יהיה "שקוף" משום שהוא חלק מקטגורית "הלובן" שלא זקוקה להנכחה בתרבות הישראלית, בעוד שהיא גוזרת קופונים על זכויות היתר שלה (למשל בסרט "ג'יימס בארץ הקודש").

בין לבין – מיפוי טריטוריה מזרחית-ישראלית: על "קילומטר ויומיים לפני השקיעה" ספרו של שמעון אדף

לפני מספר חודשים שהיתי בערב מיוחד, אשר נערך בתיאטרון "עינבל" (טריטוריה תרבותית מרתקת לכשעצמה, משום עמידתה על מתן במה לתרבות המזרחית הישראלית על שלל ייצוגיה ומופעיה) לצאת הופעת הספר "קילומטר ויומיים לפני השקיעה" של שמעון אדף. בבחירת המוזמנים של הערב, מופו טריטוריות מרכזיות בספר החדש: הסופרת יהודית רותם דיברה על המשמעות הדתית יהודית של שמות דמויות הרומאן; המשוררת והמסאית שבא סלהוב דיברה על המשמעות הקיומית של החיים בתל אביב, כמשל אקזסצינאליסטי לחיים במדינת ישראל של שנות האלפיים; הסופר והעורך ניר ברעם דיבר על התנועה בין מחוזות הזיכרון שנעה בין מרכז לבין פריפריה. לטעמי בלטה בחסרונה בערב אמירה בסיסית, על היות רומאן זה, קול מרכזי למציאות של הדור השלישי המזרחי בישראל.