שירה אוחיון כותבת על "שירה בין חזז לבין שמואלוף"

ב-14.03.2006 כתבה שירה אוחיון את הדברים הבאים על ספרי "שירה בין חזז לבין שמואלוף"המשך לקרוא "שירה אוחיון כותבת על "שירה בין חזז לבין שמואלוף""

אין זכרון מחוץ לזכרון הלאומי

חיים רמון לפני מספר ימים הכריז ללא בושה כי מפלגת "קדימה"  הינההממשיכה של מפלגת מפא"י ההיסטורית. מלבד הפערים האדירים שמצויים ביני לבין מפלגת "קדימה" הן בערכים והןבחזון, הן בתרבות הפוליטית והן בהתנהלות היומיומית. אני מוצא לנכון להראות שגם בחשיבה ההיסטורית אין לנו דבר משותף. מפלגת מפא"י ההיסטורית הינה מפלגת של "חטאים", היא בודדה את הפלסטינים-הישראלים במשטר של דיכוי וממשל צבאי עד 1966. כבשה את השטחים ויישבה אותם בהתנחלויות תחת הכותרת של "שמאל" ובכך איינה מבנית והיסטורית את הרעיון של "שמאל" מדיני וחברתי בישראל.המשך לקרוא "אין זכרון מחוץ לזכרון הלאומי"

שיריי ברכה סרי: מתוך הספר "קידושין"

מתוך הספר "קידושין"
ט"ו. בכמה דרכים נקנה בעל
         (ביום שובך מחו"ל, בביתך)

בכמה דרכים
נקנה בעל
ובכמה נקנית אישה.
ואני הפעם
קונה לי בעל
בביאה
ושטיפת כלים
וקדיחת התבשיל
ומסירת כביסה למכבסה
וכתיבת שיר
והשקיית עציץ
ופרח שמציץ.
אני קונה לי בעל
בשתיקה שלי ושלו.
שתיקה כהודאה דמיא
שתיקה בלי הודעה.
קונה לי בעל
עם שירי ליד מיטתך.
קונה לי בעל
בקריאת עיתונך.
קונה לי בעל,
בכיבוש זוחל
מתנחל
בקבלה שקטה מצידך
בטלפון של שחרית
בין מיטתי ומיטתך.
קונה לי בעל בשאיבת עישונך.
קונה לי בעל
בהאזנה למוזיקה האהובה עליך.
קונה לי אותך
בסיפור קורותיך
במצוקותיך.
בשתיקותיך.
קונה לי בעל
בבדידותך
בחומות שהיקפת סביבך.
קונה לי בעל
בנהיגתך הזהירה
ואני לצידך.
קונה לי בעל
בבליל השפות שבינינו.
קונה לי בעל חסר שורשים.
ושותלת אותו באדמתי.
קונה לי נער יתום
ועושה אותו אבי משפחתי.
אוספת לי בעל
מן ההפקר.
מרשות הרבים.
מתחומי הביניים,
ממעוף קצוץ.
מיום רצוץ.
קונה לי בעל
בנוכחות לצידו,
בצפייה מן הצד,
בתמיכה לא מודעת.
קונה לי בעל
וקובעת גבולות
שלי ושלו.
סימון הקו הירוק
וסימון שבילו.
נותנת קו אדום
סייג לרשותי ורשותו.
תוחמת לי תחום שבת
וערוב תבשילין
וחשבונות פרטיים.
קובעת הסדרי הגבולות
שבינינו
לפי רצוני ורצונו.
מגינה על חרות של הפרט.
מבקשת הסכמה
ולו רק בהודאה.
לא כופה.
לא אונסת.
לא נכפית
ולא נאנסת.
מראה לו מה זה היות
אישה לאיש
ואחר נסוגה לביתי
וממתינה להזמנה.
(19.4.1988)

ט"ז. בכמה דרכים אישה נקנית

בכמה דרכים
אישה נקנית לאיש?
בכמה דרכים היא נענית?
בהערצה שלו,
בנדיבותו ורוחב ליבו.
בפתיחות של האיש
מול אישתו,
בנאמנותו,
בהקשבה של האיש לאשתו.
בשמיעת  זיקותיה
נזקקותה.
במגעים.
ברוך. באהבה.
בפינוקים.
בהדדיות של אנשים
בני חורין ונכבדים.
בחיזורים.
בהיענות לחיזורים,
בהשתתפות בכאב
ועוד יותר בשמחות
בהישגים.
ביצירה.
בשותפות מועילה.
בקידום מעמד בחברה.
בחלוקת רכוש.
בהגשמת חלומות,
בנשיאה בעול
ושגרה.
בקבלת החברה מסביבה,
באהבת משפחתה,
בכיבוד פרטיותה,
בפתיחות של הלב
לעובר אותה.
בבניה משותפת
של יצירה קדושה.
בבניית משפחה.
בסבלנות.
בהתמדה.
בקידושין.
בביאה.
בנסיעה משותפת
בנשיאה משותפת בעול
משלו ושלה ושלהם.

במחוייבות להמשיך
במקום שהיא נגמרת
ובמקום שהוא נגמר
היא מתחילה.

(19.4.1988)

י"ז. אישה נקנית לאיש

אישה נקנית לאיש
בתפילה
יום-יומית רצופה.
איש נקנה לאישה
בקידוש המקום והזמן
בתפילה
באהבה
בעזרת השגחה נדיבה.
מתוך שפע הבריאה.
ברצון הכרעה עליונה
בברית שבינו ובינה.
ברגע ורגע
של עבודה נכונה.
ביגע ויזע ושמחה
ודמעות ומעות.

(19.4.1988)

מתוך הספר :נורית":
י"ב. רג'ינה בת פרחה אפללו

רגי'נה בת פרחה אפללו ז"ל.
מרחוב שיריזלי מול עינים למשפט
עינים לו ולא יראה. אחרת לא הייתי
פה מזכירה עלובה.
ועוד בחצי משרה.
רג'ינה בת פרחה אפללו ז"ל.
איזה שם עם מלכות והוד ואצילות.
מתאים לשלטים של תרומות בבית הכנסת
סלחה ומזל.
או אולי בגן ירושלמי חרות על ספסל.
בטח היתה פרחה.
כמו ריטה. למשל.
שמנה. גדולה כיאה למלכה מרוקאית
ולא רזה.
כמו עופרה חזה. למשל.
בטח לא גרה ברחוב ישא ברכה.
אפילו לא פרי חדש
בטח שלא ברחוב ייבנה המקדש.
טיילנו ברחוב לבוש מרדכי.
על יד רחוב פינת השולחן
ואין שם גן.
ויש ריח וזבל מושתן.
ואידיש ושטריימלים וגרבים.
ובאמצע מכנס קצר ומעיל ארוך.
ופאות וזקן ועדרי אדם במדים.
וילדים טובים ונחמדים.
28.9.87

(

שירה בין חזז לבין שמואלוף: אבי כמו שטיח פרסי נפרש מתוך שעון סודי בעיני

שירה בין חזז לבין שמואלוף: וזה לא צטוט, זה אות צורב על צוארי

 "שירה בין חזז לבין שמואלוף"  

 
 

שירה בין שמואלוף לבין חזז

0603051

מדברי המבקרים:  "שירתוֹ-זעקתו של מתי שמואלוף, שבשלותה הפיוטית אינה זקוקה לשום הִתנצלות, היא בראש וראשונה נקיטת עמדה נגד ל"פיצול האישיות" של ההווייה שהִננו נתונים בה. הוא מסרב "להיות תרבותי" בחברה גזענית המדכאת עם אחר ומפלה לרעה את אזרחיה שלה, את בני עמה ובני העם השכן.

אין תימה כי חברה שכזאת, המתהדרת לראווה באוניברסאליות התרבותית שלה, מהומרוס עד ביאליק ובפועל סוגדת למרכזי הקניות, צבועה ופסולה בעיניו ויש בה בהתרסתוֹ משהו מאמירתו של מיקובסקי: "היום צריך באגרוף מפורזל לעולם בקודקוד לתקוע" ולא פחות מכך, מן הבחינה האישית האינטימית, משום תשוקתוֹ לזהות עצמית ומשום שהזכרון הוא מוֹתר האדם, אוסף הוא "את אבני החן של הזיכרון שצללו לאִבוד באוקיינוס הבושה", בנסיון לנהל דו-שיח עם אמוֹ, אביו, סבוֹ, סבתוֹ, עם שורשיו שלוֹ, שכן, כאמור, הזכרון הוא מותר האדם." אריה אהרוני – מתרגם ועורך "ספרית הפועלים".

זוכה פרס מאגודה לעידוד המחקר הספרות והאמנות (אח"י) מיסודם של יוצאי עיראק, 2008. עיצוב: עינבל ג'ינו.

שירים מהספר:

השיר "אלוהים לא מרחם על הארסים והפרחות זכה להתפרסם גם באנתולוגיה "בכתב ידם" של פסטיבל המשוררים ה-9 במטולה (2007). וגם ב"105 משוררים בכתב ידם" (2007). השיר גם התפרסם במגזין המקוון: "על צד שמאל", 8.5.2008.

ביקורת/ איזכורים בעקבות הספר:

  1. אשד, אלי. "מלחמת המילים :מתי שמואלוף כמשורר פוליטי". "רשימות", 03.03.2006
  2. רוני סומק. "שירה בין שמואלוף לבין חזז", 08.03.2006.
  3. איריס מזרחי. "זה לא ציטוט זה אות צורב על צוארי" , "קדמה", 12.03.2006
  4. עמרי הרצוג. "עלבון תובע הקשבה", "תרבות וספרות" – "הארץ", 31.03.2006
  5. מואיז בן הראש. "סיפור במרחק של זמן"," אומדיה", 21.06.2006
  6. אלמוג בהר. "מיומנו של 'אקטיביסט שירה': 'אני עובד במס ההכנסה של דפי ההיסטוריה החסרים לי' ", אתר "כתובת: מקום לשירה בלב העיר", גליון 15, יולי 2006.  "עיתון 77", גיליון 315, אוקטובר 2006, עמודים 8-9. סדק:כתב-עת לנכבה שכאן, גיליון 3,ינואר 2008, עמוד  8.
  7. דניאל עוז, הזעם מבקש לכתוב שיר אנאלפביתי, "במה חדשה", 24.09.2006
  8. שושנה ויג, "הדיכוי לא הסתיים", ספרים / תרבות, אנ אפ סי וגם אימגו, 26.12.2007.
  9. שושנה ויג, "חיזו בטטה: סמי ברדוגו – התבוסה של ישראל השנייה", אימגו, 15.1.2008.
  10. השיר "חרושת הישראליות" כחלק מהרצאה על "מהי השירה המזרחית? ", ד"ר יוחאי אופנהיימר, אוניברסיטת חיפה, 3.3.2008.
  11. מה שסימון אמר, עמיחי שלו, 18.11.2008, ספרים YNET
  12. ד"ר קציעה עלון דנה בשירה שעוסקת בשואה ומצטטת מתוך "אל תספרו לי על השואה", הכיוון מזרח 18, ספטמבר 2009.
  13. השיר "אל תספרו לי על השואה" במופע ספוקן "יניקת שירה".
  14. השיר "לשהידים" הופיע בקטלוג "יש אליפות! מאה שנות כדורגל בישראל", מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב, 2012.
  15. עבדות בראס אל שטן – באדמת סיני – 2003 תורגם לערבית בערב ליל הסדר العبودية في راس شيطان
  16. שורה מתוך השיר הראשון בספר הפכה לכותרת של ספר המתודולוגיה על שירה מזרחית, של ד"ר קציעה עלון "אפשרות שלישית לשירה", בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
  17. השיר "אבי המת" התפרסם בידיעות אחרונות. 10.10.18
  18. "וְגַם אִם דַּרְכִּי לְבַגְדָד נֶהֶרְסָה, וְלַמְרוֹת שֶׁאֵינֶנִּי דּוֹבֵר אֶת הַשָּׂפָה…" – סִפּוּר אוֹר יָרֵחַ | ערס פואטיקה
  19. השיר "בערב שירה באשדודית" באסופה "העוני בגבו למצלמה", 2019 

הספר פורסם בהוצאת ירון גולן ובשיתוף עם קרן תרבות חיפה.

זכויות אדם והבעת דעה או "אמנות": על הצתת שוורים כהתנגדות להשתלטות ההון על המרחב הציבורי

http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/6/6e/Ur-painting.jpg/800px-Ur-painting.jpg
שור הבר או בקר בר (שם מדעי: Bos primigenius), מין בסוג פר שנכחד | CC: ויקיפדיה

המשטרה בישראל מדכאת את חופש הביטוי והיצירה ואת הזכות להביע דעה. לפני שבוע הוצת אחד השוורים בתערוכה שהבורסה של תל אביב ארגנה. התערוכה עלתה בדיוק בתקופה שבה מדינת ישראל עומדת על שברים קיומים. העוני והדיכוי החברתי מגיעים לשיאים חדשים. השופטים של בית המשפט העליון מרוקנים את המאבק החברתי ותומכים בבעלי ההון ובמדיניות הדכאנית של המדינה. בהיעדר מרחב ציבורי לדון בבעיות שצומחות אל מול עינינו, מבקשים בעלי ההון לקבוע את דעתם ללא התחשבות ב"אחרים".המשך לקרוא "זכויות אדם והבעת דעה או "אמנות": על הצתת שוורים כהתנגדות להשתלטות ההון על המרחב הציבורי"

לא פרץ, לא קונה: ראיון עם ח"כ שלי יחימוביץ' כפי שפורסם בעיתון "אנשים" בשנת 2006

לא פרץ, לא קונה

צילום איילת וייס
צילום איילת וייס

שלי יחימוביץ' חולה על עמיר פרץ ["מנהיג מלידה"] ורק בגלל הצטרפה ל"העבודה" · היא תוקפת את אהוד אולמרט ["נגוע בשחיתות"] · מודה ש"העבודה" היא מפלגת מיינסטרים · היא לא נגד בעלי הון שרואים בחברה שפויה אינטרס של כולם · היא מאמינה בעיתונות הגונה, אבל לא בעיתונות אובייקטיבית · וחושבת ש"ארץ נהדרת", היא חבורה של יאפים אשכנזים ופחדנים · שלי 2006המשך לקרוא "לא פרץ, לא קונה: ראיון עם ח"כ שלי יחימוביץ' כפי שפורסם בעיתון "אנשים" בשנת 2006"

%d בלוגרים אהבו את זה: