דיוניסוס ראסטה


שיר חדש מתפרסם באתר סלונט.

 

| עם התגים , , , | כתיבת תגובה

"אפשר ללכת לחנות של מילים" [שיר]

| עם התגים , , , | כתיבת תגובה

לוח שירה ברחוב מסדה בשירה ערבית ועברית

לוח שירה הוא יוזמה חדשה בשכונת הדר, שמקדישה קטע קיר ברחוב מסדה לשירה בעברית ובערבית. פעם בכמה שבועות מודבק על הקיר הירוק (עם לכה מבריקה) שיר מתורגם מעברית לערבית או ההפך. השירים עוסקים בחיי היום יום, ברחוב, בקהילה ובמקומיות, בחיפה, במשפחה ובשמחה. עוברי אורח עוצרים וקוראים, ולפעמים גם כותבים שירים משל עצמם. אם יש לכם שיר בשתי השפות, אתם יכולים לשלוח לרז'ידי, היא תדביק. להמשיך לקרוא

| עם התגים , , | כתיבת תגובה

על הסרט "Malfunkshun The Andrew Wood Story": אנדרו ווד, נביא הג'ראנג'

אנדרו ווד היה הנביא, החלוץ של הגראנג'. הוא השפיע על כל הסצינה של סיאטל. רגע אחרי שהשיג חוזה תקליטים והקליט אלבום עם הנגנים שיקימו את פרל ג'אם, הוא מת מאובר דוס.

זהו סרט מצויין לדעתי. כי הוא מדבר על קריסת משפחה של מעמד בינוני, ועל איך הם נאחזים בבנם המוכשר פסיכולוגית, מתעלמים מהדרך בה הכה את ארוסתו, והתמכר לסמים. רק ההצלחה הייתה בראש שלהם. ובכלל, איך זוכרים את המוזיקה, ובכן כריס קורנל, שמופיע בסרט ומזכיר לנו כמה קצרים חיינו ובכלל. קורנל הקדיש את האלבום של Temple Of The Dog, לאנדי ווד. כלומר מתוך החרא של המוות המוקדם הזה נוצרה גם מוזיקה נפלאה, מתוך הקינה נוצרה אמנות. קורנל חבר לחברי Mother Love Bone לייצר אלבום מקסים.

מעניין גם שבאותו זמן שווד מקבל חוזה, גם קורנל מקבל חוזה להקלטה ובאותו זמן שניהם שותפים לאותה דירה [ועל הכסף הזה, הוא כותב את הלהיט, Hunger Strike שבו עם שר עם אדי וודר,]. קורנל מתגלה לנו גם כאדם חסר תחרותיות, שאחרי מותו הטרגי של ווד, הוא הלך ועודד את הקמת פרל ג'ם ועזר לאדי וודר שהגיע מסן דייגו להתאקלם בסיאטל.

מה שמעניין שווד היה עסוק בגלאם, בקוויריות, בחיפוש אחר זהות חדשה, של מוזיקת שנות השבעים עם שנות התשעים, אך נאלץ לשיר באלבום שכולו רוק. החיפוש הזה שלו, גרם לו גם לעזוב להקת פיוזן שהקים עם אחיו ורק אחרי מותו זכו להוציא את האלבום. ווד, בחור נמוך, צ'אבי, שבקול שלו אפשר לשמוע שבירות מסוימת, שהיא לא גברית, ומעניינת מאוד, מבחינת המוזיקה שתבוא אחריו. התחלתי בכך שהוא היה החלוץ של הגראנג' אך לדעתי, הוא גם אפשרות מורכבת יותר מהמרד של הגראנג' כי היה בו גם משהו שונה מאלו שיבואו אחריו.

סרט מומלץ

| עם התגים , , , , , , | כתיבת תגובה

שיר שמרקיד שלדים

כתבתי את השיר "שיר שמרקיד שלדים: דיוניסוס רסטה" לזכרו של חברי הטוב עמית שני. לשימחתי נמצאה לשיר במה בעיתון "הארץ". השיר היה אמור להכנס לספר, אך בסוף הכנסנו שירים אחרים לזכרו של עמית. ובכל זאת אני רוצה להודות לאלון בר, שעזר לי בעריכה, וייבדל לחיים ארוכים. להמשיך לקרוא

| עם התגים , , , , | כתיבת תגובה

לרכב על כוכב שביט: כמה מילים על הדוקומנטרי החדש על התקופה הצעירה של אלביס Elvis Presley: The Searcher

הדוקומנטרי החדש של אלביס, עושה לו צדק. מגלה לנו שכוכב הפופ הגדול בעולם, היה בעצם אלכימאי. הוא לקח את המוזיקה הלבנה ששמע בדרום, מהקאנטרי, בלו גראס, היליבילי, חיבר אותה לגוספל, תחילת הרוקנרול, והכי חשוב הבלוז ששמע בכנסיות של השחורים. הוא בעצם נעמד מול קהל לבן, וגם שחור ולא ויתר על החיבור הבין גזעי המוזיקאלי בין השניים. להמשיך לקרוא

| עם התגים , | כתיבת תגובה

שלוש קריאות אפשריות בשיר "למה אני לא כותב שירי אהבה ישראליים"

 

16422276_1390760917635653_761323530953123079_o

הדברים התפרסמו לראשונה בבלוג של ד"ר שלמה הרציג.

למה אני לא כותב שירי אהבה ישראליים[2] להמשיך לקרוא

| כתיבת תגובה