על אבטלה ושירה | יובל גלעד

אבטלה היא מצב קשה, הקיום כולו מהונדס לעשייה ועוד עשייה, היתרבות ופריון בכל מקום, נפנוף בהצלחות, גברים בג'יפים נשים מאופרות. שירה היא מצב של התבוננות בהוויה, של אי עשייה פרקטית. היא נכתבת משך דקות, אבל שיר טוב דורש מהמשורר להיות, לחיות הוויה. אבטלה קשה לכולם, אבל גברים הם יצורים שנולדים מעוטי חמלה, באופן כללי, יחסית לנשים. הדברים אולי לא נשמעים פמניסטיים, אבל זה המצב המולד.

המרד המזרחי הראשון: ואדי סאליב עולה על הכרמל

53 שנה למרד המזרחי הראשון – מרד ואדי סאליב, תוכנית מיוחדת "חיים של אחרים עם ערן סבאג" הוקדשה לנושא עם קולות מהעבר, מוזיקה ושיחה. ואדי סאליב הוביל לפנתרים השחורים שייצרו היסטוריה דמוקרטית, מלמטה. בזכות ואדי סאליב, דרך הפנתרים הגיע המהפך של 77. הקשיבו ותהנו.

שתזדיין ההנהלה: מנהלי ויטה פרי הגליל סגרו בסופ"ש את המפעל, מבלי לספר לעובדים. מצבם של עובדי פרי הגליל העומדים בפני פיטורים, הוא מצבה של הפריפריה כולה

– –

המחאה עלולה להרוס את השוק – וזה לא בהכרח רע

החרמות, הלחץ על הטייקונים והירידה בצריכה מתחילים להשפיע לרעה על המשק הישראלי. בקרוב יגיעו ההפסדים, סגירות הסניפים והפיטורים ההמוניים. אבל דווקא כאן טמונה ההזדמנות לבנות מחדש חברה עסקית אחרת, הוגנת וקשובה לאזרחים

פרק מתוך הספר: "נשים בישראל 2006: בין תיאוריה למציאות"

2.4.1 מבוא
בעת כתיבת פרק זה התחוור לנו עד כמה רחוקה הדרך עד הטמעתה של חשיבה מגדרית הן במחקר ובלימוד האקדמי והן בתכנון ויישום של מדיניות ציבורית בתחומי הכלכלה והתעסוקה. לימודי "מגדר" התפתחו באופן מסורתי ממדעי הרוח (תרבות, פילוסופיה) ונראה כי שילובם בעשורים האחרונים בלימודי החברה – סוציולוגיה, מדע המדינה, יחסים בינלאומיים ועוד – פסח על המחלקות לכלכלה. "מגדר" ו"מעמד" נתפסים, עדיין, כשתי קטגוריות מחקריות נפרדות. במצב זה יכולתנו לבצע ניתוח נאמן למציאות לוקה בחסר, שכן מגדר הוא, בין השאר, תופעה כלכלית וזהות שמשתמע ממנה מצב כלכלי.[2] בפרק זה נתמקד בהשפעה של המגדר על ההסתברות לחיים בעוני.
אמנם עוני אינו תופעה מגדרית בעיקרה, שכן הסיכויים לחיים בעוני בישראל מושפעים בראש ובראשונה ממידת הדתיות וממוצא אתני, אך הסיכויים מושפעים גם ממאפיינים מגדריים. רוב משקי הבית החד-הוריים מנוהלים על ידי נשים, ושליש מהם שרויים בעוני. מלבד זאת גם אם העוני אינו מגדרי במובהק, הרי המגדר הוא מעמדי ובכל אחת מהאוכלוסיות בישראל סיכוייהן של נשים להימצא בעוני גדולים יותר (לוח 1), והאפשרויות העומדות לפניהן ליציאה ממנו מוגבלות יותר.