עידן העבדות לפי גירסת טרנטינו: לא לפוליטיקה של זהויות והיסטוריציזם

הסרט החדש של הבמאי הידוע קוונטין טרנטינו, "ג'אנגו ללא מעצורים", חוזר לתקופה האכזרית של העבדות – תקופה שהיא הטראומה הקשה של ההיסטוריה האמריקנית. טרנטינו עושה את המהלך ההיסטורי הקולנועי דווקא בעיצומו של עשור ששייך לנשיא ברק אובאמה. אך מדוע לחזור לתקופת העבדות כשיש כבר נשיא שחור, שנבחר לשתי תקופות של נשיאות?

הלילה שבו סנדי פגעה בקריביים

בלילה שבו סופת ההוריקן סנדי פגעה בקריביים, רשת החדשות האמריקנית CNN תיארה כיצד הסופה פגעה בניו ג'רזי, ורק חדי העין הבחינו בשורת הכיתוב שרצה בתחתית המסך ועידכנה בנוגע לכמות ההרוגים באיים. אף אחד מהשדרים באולפן לא ציין זאת.

מדינה פושטת רגל

בשלוש השנים האחרונות עלו מקרי פשיטת הרגל בישראל ב-145%. מאחורי המספרים המחרידים האלה עומדים חיים שלמים שמתפרקים. איך נמנע את המקרה הבא של משה סילמן?

זאת תהיה המלחמה האחרונה

גם נתניהו וגם הפלסטינים דחו את הצעתו של הנשיא האמריקאי לחדש את תהליך השלום במתווה הידוע – שתי מדינות לשני עמים. אולי דווקא הסירוב יוליד דרכים חדשות לסיום הסכסוך.

מאבק בטייקונים

מחקר שפירסם לאחרונה בנק ישראל הראה כי 20 המשפחות החזקות במשק שולטות ב־% 30 מהתוצר הישראלי, וכי יחד עם 20 משפחות נוספות – מדובר בשליטה של 40% מהתוצר. האם זו רק שאלה של צורך בפיקוח מחודש ורגולציה, או שאולי השתנה לגמרי אופי המשטר בישראל.

משמאל לאובמה

צריך להתחיל ולבקר את משטר אובמה, שממשיך לא מעט מהמדיניות הגלובלית של בוש. הורג חפים מפשע באפגניסטן, בפקיסטן (וגם כאן) ואף תומך בפיתרון שתי מדינות שהוא לא מציאותי במזרח התיכון. כך הוא לא מתייחס באופן שוויוני לנרטיב של 48 ולגורל הפליטים. משטרו מניח את נקודת האפס על הזמן של כיבוש השטחים ב-67 ובכך הוא יוצר לנו הסכם [אוטופי] עתידי שיהיההמשך לקרוא "משמאל לאובמה"

עטור מצחו זהב שחור: אובמה, פרדריק דאגלאס, הרנסנס של הארלם, לנגסטון יוז – משנות השישים ועד שנות התשעים בתרבות השחורה באמריקה

הישגי מאבק השחורים מביטול העבדות ועד ההצלחה הפנומנאלית של אובאמה, הסנטור ממדינת אילינוי, לסחוף המונים, שייכת לא רק למשחק הפוליטי, אלא בהחלט ניתן לשייכה לשינוי בתרבות והערכים האמריקאיים. הייתה זו הספרות האפריקאית-אמריקאית שנטלה תפקיד בתרבות האמריקאית מימי העבדות ועד ימינו ובכל שלב ושלב היא השתנתה יחסית לשאלות הפוליטיות הבוערות בזמנה. הספרות נעה במתח שבין התנגדות לתיוג ושלילה של השחורים והאנושיות שלהם, לבין אפשרות לדמיין את ארה"ב כשחורה, כחלק מהמלחמה על הייצוג והדימוי בתוך התרבות. שהרי התרבות כולה הייתה כפופה לערכים ודימויים לבנים שלא יכלו לקבל מסגרות ותכנים על בסיס רב גזעי, רב אתני ורב לאומי אחר. הספרות האפריקאית-אמריקאית לא רק הביאה וייצגה את הקולות של קהילתה, אלא היא דחפה את אמריקה להתחיל לחשוב בצורה רב-תרבותית שמאפשרת שוני, הבדל ודמיון רב-גזעי ובתוך כחלק מיחסים מורכבים היא הביאה את אותה אפשרות של נציג שחור שיוכל לרוץ לנשיאות ארה"ב.