לאן נעלמו המזרחים במפלגות השמאל?

את הבחירות הקרובות נזכור בגלל ההדרה הפוליטית של מפלגות השמאל. מצד אחד נמצא את האשכנזים של מרצ, ומצד שני את הערבים-ישראלים של חד"ש. חבל רק שאף אחת מהמפלגות לא חשבה למצוא מקום ריאלי ברשימה לאחיי ואחיותיי המזרחים והמזרחיות

מפלגות השמאל, חד"ש ומרצ בחרו את המנהיגים אך ללא מזרחים. בהיעדר ייצוג למיליוני אזרחים, המפלגות מאיינות ומרוקנות את הקטגוריות, המושגים והמבנים של השמאל, השוויון והצדק החברתי.

השבוע נפל דבר, מפלגות השמאל שקיבלו את תו התקן של המפלגות החברתיות ביותר, הראו את הפנים המכוערות ביותר של הפוליטיקה הישראלית. האשכנזיות כאות קין חברתי, שהדירה מזרחים בעשורים שלמים מהקמת המדינה ועד המהפך של 77 חוזרת לשלוט. ראשית מפלגת חד"ש בחרה, ח"כ ברכה ינהיג, חברי הכנסת חנא סוויד ודב חנין במקומות השני והשלישי, ודחתה הצעה לשריון נשים. במקום הרביעי מוקם ח"כ ד"ר עפו אגבארייה ולמקום החמישי נבחרה ד"ר נבילה אספניולי. את המקום השישי "תפס" איימן עודה, מזכיר חד"ש. יעל בן יפת, מנכלית "הקשת הדמוקרטית המזרחית" ולשעבר נציגת מועצת העיר ת"א מטעם "עיר לכולנו" מזרחית מוּדעת לא הצליחה להיכלל במקום ריאלי.

גם במרצ לא נבחר מזרחי במקום ריאלי (בהנחה ששישה מנדטים זה המקסימום שתוכל לקבל, לפי רוב הסקרים). מלבד יו"ר המפלגה זהבה גלאון, אשר משוריינת במקום הראשון, נבחר ח"כ אילן גילאון למקום השני, וח"כ ניצן הורוביץ במקום השלישי. במקום הרביעי זכתה יו"ר הנהלת מרצ מיכל רוזין. במקום החמישי נציג המגזר הערבי רו"ח עיסאוי פריג' ובמקום השישי חברת מועצת העיר ת"א תמר זנדברג.

הסופר ניר ברעם כתב בפרופיל הפייסבוק שלו: "אין לשמאל-מרכז בישראל שום קואליציה של קהילות שונות, אין רוסים אין מזרחים, אין צעירים, יש רק אותם מגזרים מוכרים ומצטמקים שתמיד היו: אשכנזים, ותיקים, קיבוצים (מזכיר לכם מפלגה מסוימת בארה"ב שהפסידה עכשיו בבחירות?). אז אומרים לנו שזה חשוב שיש מרצ והם העבירו חוקים – זו שפת הקהילה המסתגרת, המתגוננת המתעקשת לא להשתנות, וזה לא מוביל לשום מקום".

פחד ותיעוב

המתרגמת אורלי נוי אף הוסיפה את האספקט של האכזבה של אותן מפלגות שמאל, כשאינן זוכות לאהדה מקרב המזרחים: "האחת (מרצ) בוחרת להתבזות בסיסמאות בחירות מטופשות המסבירות לנו בהתנשאות איפה הלב, אבל לא מסבירות איפה לעזאזל המזרחים ברשימה, והשניה (חד"ש) מדברת גבוהה גבוהה על שינוי ומהפכהאבל יוצאת מגדרה כדי לשמר סדרים ישנים שכתמיד, לא כוללים את המזרחים."

אז את שנת 2012 נזכור כשנה של הדרה פוליטית. ההדרה לא קשורה למוצא. מצד אחד נמצא את האשכנזים של מרצ, ומצד שני את הערבים-ישראלים של חד"ש. מצד אחד נמצא את האידיאולוגיה הירוקה ובעד זכויות של הומואים ולסביות מצד מרצ, ומצד שני נמצא את הסוציאל-דמוקרטים, קומיניסטים ופרו-פלסטינים של חד"ש.

איך נוכל להסביר לילדים שלנו שכל אלו שהתהדרו ברצון לשינוי ולייצר שמאל חדש, פעלו באותם פרקטיקות של מפא"י. מהן הסיבות לדחייה ותיעוב של המזרחים. האם הם רוצים שנשב בימין ונשנא את הערביוּת שלנו, האם הם רוצים שנצעק מוות לערבים, האם רוצים להתנשא מעלינו ולומר: "תראו את הדפוקים האלו, שוב הצביעו לביבי, שדפק אותם". לי אין את תשובה, אולי אתם תדעו יותר ממני. בינתיים, את ההצבעה שלי הם איבדו, למרות הפעילות החשובה שלהם בכנסת.

הדעה התפרסמה לראשונה בבלוג שלי במאקו

*

"ראש הממשלה לא יהיה גיי, הוא רק יחשוב עלי לפני לפני ואחרי"Museum Sammlung Brandhorst  Bruce Nauman - "Mean Clown Welcome," 1985.| By JasonParis  | cc: flickr
"ראש הממשלה לא יהיה גיי, הוא רק יחשוב עלי לפני ואחרי" || Museum Sammlung Brandhorst Bruce Nauman – "Mean Clown Welcome," 1985.| By JasonParis | cc: flickr

ובנושא אחר, הנה שיר ודברים שפירסמתי לכבוד עליית הבלוג של חנות הספרים העצמאית "אינדיבוק". יוזמה של רעי לאיגוד המשוררים – היוצר רון דהאן.

אֵין עַצְמָאוּת בַּגַּן  

רֹאש הַמֶּמְשָׁלָה לֹא יִהְיֶה גֵּי
הוּא רַק יַחֲלוֹם עַלַי לִפְנֵי וְאַחֲרֵי
וְאִם הוּא כְּבָר יֵצֵא מֵהָאָרוֹן
וְהַכְּנֶסֶת תִּכֵּנֵס לַגַּן
אָז תִּהְיֶה בְּעָיָה שֶׁהֲרֵי אוֹכֵל בַּתַּחַת
לֹא בּוֹחֵל בִּיהוּדִים.

אֲנִי מְבַקֵּשׁ לְהִתְחַתֵּן בַּכְּנֶסֶת עִם רֹאש הַמֶּמְשָלָה,
אֲבָל אֵין עַצְמָאוּת לְאוֹכְלִים
כָּמוֹנִי וּבְעֶצֶם
לְרֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה גַּם אֵין עַצְמָאוּת
בִּלְעַדַי.

השיר הנ"ל היה אמור להתפרסם בקובץ שנקרא "אוצרות של זעם" אך נגנז. ותמיד חשוב להיזכר בשירים שנכחדו. אני מביא אותו בשל ההיעדר של שאלת המיניות במגילת העצמאות. היכן הזכויות של אלו שבחרו במיניות אחרת, בין אם היא קשיחה או נזילה (למשל בי סקסואלים). כרגע בארה"ב יש מאבק על ההכרה בחתונה של הומואים ולסביות, ורואים כיצד הדמוקרטיה שלהם מתחדשת. גם בישראל אם יום אחד תהיה חוקה, עלינו להגדיר מחדש את המיניות הישראלית כרב-מינית, ככזאת שכוללת אינסוף אפשרויות מיניות ולא מבצרת בניאו-שמרנות כשהעולם כולו רוחש ומשתנה

הטובים לפשע

מפקד חיל האוויר, האלוף דן חלוץ, התראיין למוסף סוף השבוע. המפקד היה איש כריזמטי וקל להתחבב על כל רואיו, והצטיין במענה לשון זריז ובכישרון לטבוע מטבעות לשון. "מה אתה חש," שאל אותו המראיין, "כשאתה מטיל פצצה של טונה על שכונה צפופה?" "מה אני מרגיש?" גיחך המפקד. "כלום. רק דפיקה קלה בכנף, וזה עובר." ובעיניים שחורות המהבהבות בהומור עליז השלים את התשובה, "אני ישן בשקט בלילה." (דפיקה קטנה במצפון, במחשבה שנייה)
מפקד חיל האוויר, האלוף דן חלוץ, התראיין למוסף סוף השבוע. המפקד היה איש כריזמטי וקל להתחבב על כל רואיו, והצטיין במענה לשון זריז ובכישרון לטבוע מטבעות לשון. "מה אתה חש," שאל אותו המראיין, "כשאתה מטיל פצצה של טונה על שכונה צפופה?" "מה אני מרגיש?" גיחך המפקד. "כלום. רק דפיקה קלה בכנף, וזה עובר." ובעיניים שחורות המהבהבות בהומור עליז השלים את התשובה, "אני ישן בשקט בלילה." (דפיקה קטנה במצפון)

בוטלג שמואלופי מתוך "אוצרות של זעם" שלא נכנס לבסוף לתוך "למה אני לא כותב שירי אהבה ישראליים".

המשך קריאת הפוסט "הטובים לפשע"

סוכות רעבות

בוטלג שמואלופי מתוך "אוצרות של זעם" שלא נכנס לבסוף לתוך "למה אני לא כותב שירי אהבה ישראליים". שבוע טוב.

המשך קריאת הפוסט "סוכות רעבות"

שירים מתוך "אוצרות של זעם": מִתּוֹךְ מְחִילוֹת הָאֲנִי | מָתַי נִתְנַשֵּׁק כְּזָרִים בֵּין הֲרֵי הַשּׁוּף, שְׁדֵרוֹת, דהאיישה וְקִרְיַת שְׁמוֹנָה? | רָצָה עִם הָעַרְבִים | אַפְטֵר שׁוֹק | יֵשׁ לָנוּ אֹסֶף שֶׁל מַצִּתִּים | אפריקה | אֲנִי שׂוֹנֵא אֶת הַצְּעִירִים הָאֵלּוּ | יֵשׁ לִי זְמָן פָּנוּי לִהְיוֹת עָסוּק | אֵין עַצְמָאוּת בַּגַּן | דִּבַּרְנוּ עַל הַצַּלַּחוֹת שֶׁבַּכִּיּוֹר שֶׁלֹּא נִשְׁטְפוּ וְהֵחֵלוּ הַמִּלִּים לְקַבֵּל חַיִים מֵאִתָּנוּ | הַסִּפְרוּת הִיא שׁוּק זַיִן | באשכנזית סמבוסק

השירים מתוך ספר בכתובים – "אוצרות של זעם", התפרסמו בגיליון 36 של אופקים חדשים, עורכת: איריס הרפז, מאי 2007. המשך קריאת הפוסט "שירים מתוך "אוצרות של זעם": מִתּוֹךְ מְחִילוֹת הָאֲנִי | מָתַי נִתְנַשֵּׁק כְּזָרִים בֵּין הֲרֵי הַשּׁוּף, שְׁדֵרוֹת, דהאיישה וְקִרְיַת שְׁמוֹנָה? | רָצָה עִם הָעַרְבִים | אַפְטֵר שׁוֹק | יֵשׁ לָנוּ אֹסֶף שֶׁל מַצִּתִּים | אפריקה | אֲנִי שׂוֹנֵא אֶת הַצְּעִירִים הָאֵלּוּ | יֵשׁ לִי זְמָן פָּנוּי לִהְיוֹת עָסוּק | אֵין עַצְמָאוּת בַּגַּן | דִּבַּרְנוּ עַל הַצַּלַּחוֹת שֶׁבַּכִּיּוֹר שֶׁלֹּא נִשְׁטְפוּ וְהֵחֵלוּ הַמִּלִּים לְקַבֵּל חַיִים מֵאִתָּנוּ | הַסִּפְרוּת הִיא שׁוּק זַיִן | באשכנזית סמבוסק"

בזמן הישענות (שיר)

*השיר נכתב במיוחד לכבוד ערב-השירה "לגנוב גבולות בבהונות שקטים" של כתב-העת "הכיוון מזרח" שאירח את המשורר ארז ביטון, כחלק ממדרש קשת. 15.12.2006. השיר יכלל ב"ה בקובץ השירה "אוצרות של זעם" שאני מתעתד להוציא לאור במהלך השנה הבאה, בתמיכת קרן רבינוביץ לעידוד ספרות ואמנות בתל אביב.

בזמן הישענות

לארז ביטון

משמח לפגוש צעקה כלכך שקטה

לגעת בזוג עיניים השייכות לנו

כי זו הדרך היחידה שמאפשרת לי

לדרוך על גופות ולדעת