ספרים, כתבי עת ואסופות להורדה חינמית באתר שלי

gunpowder_horn_india_louvre_r436

ספרים וכתבי עת להורדה חינמית

סיפורים:

* הייתי קבורה כשנפגשנו  פורסם עם איור מדהים בכתב העת כביש ארבעים

* הפרעת אכילה שפעם הכרתיגם ב"קורא בספרים")

* שאריות מהספר המקולל

* נצטרך מכונות אחרות בכדי לעצור את הזמן

* בכל רעל יש יותר מדי קסם

* לחכות לסיים סיפור בתוך גופה בלתי מזוהה

* פורטונה כבר לא גרה בקומה ה-23

* אני הילד שנרצח בשכונה

אושר מוצק

אחרי הספר הראשון שלי "מגמד הצלקות" הסתובבתי חסר מנוחה וכתבתי ללא הפסקה. אני חושב שאספתי עוד איזה חמישה קבצי שירה, לפני שזכיתי בשנת 2006 במענק מקרן תרבות חיפה והוצאתי את "בין שמואלוף לבין חזז". בכל מקרה מצאתי לא מזמן את אחד הקבצים, שהיה מנוקד וחשבתי למה לא, גם ככה שירה בלתי אפשרית להוצאה לאור בימינו, אז לפחות שיעלה לאינטרנט.

אמנם, ספר השירה הרביעי שלי "האסון מתחיל בארוחת עסקים" כבר נמצא ב"נהר ספרים" ויראה אור השנה או שנה הבאה. אך בין לבין חשבתי, שיהיה נחמד לראות שפעם כתבתי בצורה לא חברתית, לא פוליטית ולא מזרחית. לומר שאני גאה בספר הזה, לא ממש. לומר שאני שונא ומתעלם ממנו לגמרי. לא ממש. הוא שם, כחלק מהתפתחות שלי כיוצר ומוגש לקוראי הבלוג במתנה. תרצו תקראו, תפיצו ותוכלו גם למחוק ולהתעלם. את הספר ניקד בזמנו פסח מיילין ז"ל.

 

השירים נכתבו בין 2001 לבין 2003. הם משקפים גם את הפרידה שלי מאבא שלי וגם סוג של חניכה והתבגרות לתוך עולם חדש של בדידות בתל-אביב. חלקו נכתב בשהותי באמסטרדם. יש בו גם סוג של מסע תיאולוגי, קריאה בכתובים והתכתבות עם מה שפגשתי ברחוב המלוכלך.

טוב, די עם כל הבולשיט. תקראו, תגיבו, אני סיימתי את תפקידי!

אושר מוצק. להורדה

שני שירים חדשים ומאמר עקרוני ליום השירה הבינלאומי

עם רז'ידי בהפגנה בתל אביב של האתיופים המאוחדים. צילום: ערן סבאג
עם רז'ידי בהפגנה בתל אביב של האתיופים המאוחדים. צילום: ערן סבאג

רני יגיל: "בחרתי לחגוג את יום השירה הבינלאומי, 29 בפברואר, בקול קורא של המשורר מתי שמואלוף (1972) למען שיפור מעמד השירה בקרב הקוראים והטבת מצב המשוררות והמשוררים כאן בארץ. שמואלוף, שועל ותיק של מאבקים חברתיים, פעיל עתה עם חברים נוספים באיגוד המשוררים הצובר כוח. אחת לחודש אשתדל להביא משוררת או משורר פעילים באיגוד, אשר יאמרו כאן את דברם, יספרו מעט על פועלם ויביעו את דעתם באשר למצב השירה בישראל. לצד הרשימה הקצרה אפרסם כמה שירים של המשוררת או המשורר הכותבים. הפעם, שניים של שמואלוף: השיר המסיים והשיר הפותח בספרו החדש המתעתד לראות אור."

*

סרטון הקראת השיר- ״פינו את התקווה״ בערב ״בית כנסת: מבית מדרש התנגדות אנתולוגיה לשירה״ ביום השירה הבינלאומי – חפשו את השירון שערכה ללי ציפי מיכאלי.

פינו את התקווה, יאללה אודרוב ילדים – לרחוב
פינו את התקווה, ואנחנו משלמים את החוב

פינו את התקווה כדי שתהיה ריאה ירוקה
פינו את התקווה, ואין רפואה כשאבא חולה והקופה ריקה

פינו את התקווה וגם את הבושה, פינו בדרך כל מה שנקרה
פינו את התקווה וראש העיר אמר: "קומוניסטים, טפילים" ושב לבנות עוד מגדל יוקרה

פינו את התקווה, ורק לפודל הלבן יש מלונה
פינו את התקווה, וזרקו אותנו מהקור לצינה

פינו את התקווה, עוד אונייה שוקעת בדם
פינו את התקווה, הקפטן חוגג ומחורר את סירות ההצלה שבים

פינו את התקווה, קר בחוץ יותר מבשנה שעברה
פינו את התקווה, ושיר מבטיחה לנרקומן שלא יחזור למעברה

פינו את התקווה, בשקרים, בסמים ובכזבים להמונים
פינו את התקווה, בפנטזיות על גאולה ובמציאות של עינויים

פינו את התקווה, באיומים, במעצרים ובלי תגים
פינוי את התקווה, וקשה להבין את אלה החוגגים

פינו את התקווה, אני פוקח את עיניי
פינו את התקווה, נִקבו את שיריי

פינו את התקווה, האכילו את כיניי
פינו את התקווה, העיפו את מלאכיי

פינו את התקווה, אבל אתם עייפים ולא רוצים עוד לכאוב
פינו את התקווה, ויאללה אודרוב לרחוב

פינו את התקווה, אבל האמת ממאנת להתפנות
פינו את התקווה, אך אי אפשר לפנות תקוות

פינו את התקווה, אבל התקווה אותנו לא עזבה

אושר מוצק: ספר שירה גנוז

Happiness By 4nitsirk cc: flickr
Happiness By 4nitsirk cc: flickr

אחרי הספר הראשון שלי "מגמד הצלקות" הסתובבתי חסר מנוחה וכתבתי ללא הפסקה. אני חושב שאספתי עוד איזה חמישה קבצי שירה, לפני שזכיתי בשנת 2006 במענק מקרן תרבות חיפה והוצאתי את "בין שמואלוף לבין חזז". בכל מקרה מצאתי לא מזמן את אחד הקבצים, שהיה מנוקד וחשבתי למה לא, גם ככה שירה בלתי אפשרית להוצאה לאור בימינו, אז לפחות שיעלה לאינטרנט.

אמנם, ספר השירה הרביעי שלי "האסון מתחיל בארוחת עסקים" כבר נמצא ב"נהר ספרים" ויראה אור השנה או שנה הבאה. אך בין לבין חשבתי, שיהיה נחמד לראות שפעם כתבתי בצורה לא חברתית, לא פוליטית ולא מזרחית. לומר שאני גאה בספר הזה, לא ממש. לומר שאני שונא ומתעלם ממנו לגמרי. לא ממש. הוא שם, כחלק מהתפתחות שלי כיוצר ומוגש לקוראי הבלוג במתנה. תרצו תקראו, תפיצו ותוכלו גם למחוק ולהתעלם. את הספר ניקד בזמנו פסח מיילין ז"ל.

השירים נכתבו בין 2001 לבין 2003. הם משקפים גם את הפרידה שלי מאבא שלי וגם סוג של חניכה והתבגרות לתוך עולם חדש של בדידות בתל-אביב. חלקו נכתב בשהותי באמסטרדם. יש בו גם סוג של מסע תיאולוגי, קריאה בכתובים והתכתבות עם מה שפגשתי ברחוב המלוכלך.

טוב, די עם כל הבולשיט. תקראו, תגיבו, אני סיימתי את תפקידי. לחצו כאן להורדה חינמית או לצפייה בטכנולוגיה יפה של ISSUE

אֲבִי מִי הִיא? הַטַּל שֶׁל הַבֹּקֶר הַסְּפֶּצִיפִי הַזֶּה הִפְרִיעַ לִי לִישֹׁן!

העלמה והעורב
העלמה והעורב, חן שיש, 2007

אֲנִי מוֹחֵק בַּמַּחַק הֲכִי לָבָן,

וְאַתְּ קַעֲקוּעַ צִבְעוֹנִי שֶׁלֹּא נִמְחָק.

אֲנִי מְגָרֵד בְּסַכִּין שֶׁל צַיָּדִים אֶת כָּל הַצַּלָּקוֹת שֶׁלָּךְ,

וְהֵן מִסְתַּתְּרוֹת לְרֶגַע בֵּין הַצְּלָלִים, שֶׁנּוֹפְלִים עַל רַגְלַי.

וּבַבֹּקֶר אֲנִי רָץ הֲמוֹן סִבּוּבִים מִסָּבִיב לַשְּׁכוּנָה הַזֹּאת שֶׁנִּקְרֵאת עוֹרִי,

אַךְ הַדֹּפֶק שֶׁלָּךְ עֲדַיִן דּוֹפֵק בְּתוֹכִי.

אֲנִי מֵסִיר אֶת בְּגָדַי, מִתְקַלֵּחַ שָׁעוֹת בְּשָֹפוֹת מְשֻׁנּוֹת,

וְאַתְּ לִכְלוּךְ נָקִי, שֶׁחַי לְלֹא שֵׁם, אוֹ זְמַן, מִתַּחַת לְעוֹרִי.

אֲנִי בּוֹרֵחַ מִטֶּבַע הָעִיר,

אַךְ אֲפִלּו נִתּוּחַ לֹא מוֹצִיא תַּ'פְּלָטִינוֹת שֶׁלָּךְ, עָמֹק מִתּוֹךְ עַצְמוּת הִמָּצְאוּתִי.

אֲנִי מְדַבֵּר עִם הַפְּסִיכוֹלוֹג עַל הַכְּאֵב הַנַּפְשִׁי,

וְאַחַר כָּךְ אֲנִי מְגַלֶּה שֶׁאַתְּ דִּבַּרְתְּ בִּמְקוֹמִי.

אֲנִי הוֹלֵךְ לִישֹׁן בְּתִקְוָה, שֶׁאַתְּ לֹא תִּתְעוֹרְרִי לְיָדִי,

אֲבָל בְּמַרְאֵה הַחֲלוֹם, אַתְּ מִתְעוֹרֶרֶת בְּתוֹךְ דְּמוּתִי.

אֲנִי מִתְפַּלֵּל בַּלַּיְלָה שֶׁלֹּא נִגְמָר לְעוֹלָם,

וּכְשֶׁאֲנִי נִגְאָל לְרֶגַע קָט וְדַל

אֲנִי רוֹאֶה שֶׁאַתְּ נוֹשֵֹאת אֶת לַפִּיד הַגְּאֻלָּה לָךְ וְלִי.

אֲבָל גַּם כְּשֶׁזִּכְרוֹנִי מְמַלֵּא אֶת תּוֹךְ סוֹדֵךְ,

אֲבָל גַּם כְּשֶׁאֲפֵלַת לֵילוֹתַי שָׁרָה לָךְ עָמֹק בְּתוֹךְ שִֹפְתוֹת אָזְנַיִך,

אֲבָל גַּם כְּשֶׁאַתְּ מִזְדַּהָה עִם שִׁיר הַכְּאֵב שֶׁנִּכְתַּב דֶּרֶךְ סַכִּין עֵטִי

אֶל דַּפֵּי לִבֵּךְ, עֲדַיִן

אֵין לָךְ שׁוּם מָקוֹם בְּתוֹכֵךְ שֶׁשָּׁמוּר בִּמְיֻחָד בִּשְׁבִילִי.