הזיכרון הקדוש של דיקלה

לפני שבע שנים הייתי בין העורכים של "תהודות זהות: הדור השלישי כותב מזרחית". קבענו שישנו דור מזרחי שנולד בשנות השבעים והשמונים ואף הבאנו את מיטב היוצרים להשתתף בו. מאוד שמחתי שהיוצרת דיקלה הסכימה לכתוב לנו על המקום ממנו היא באה. וכשראיתי את השיח המתעורר שבע שנים אחרי סביב השירה שלה, לא יכולתי להתאפק. ביקשתי את אישורה ואת אישור עם עובד ואני שמח להביא בפניכם/ן את אחד הטקסטים הכי עמוקים ומרגשים שקראתי.

אודה לשיתופים בכל הרשתות!

יש לי ים של כוח וב.מ.ו שחורה

על הממשלה לדחות הוצאות בזבזניות, מפוארות שמוכיחות שהפער בין רמת החיים של בכירי מדינת ישראל רחוק בשנות אור מעניי העם. הכרונולוגיה של האירועים בימים האחרונים צריכה לאותת אותות אזהרה לממשלה הזחוחה: משה סילמן הצית את עצמו, אחרי שנואש ממצבו הכלכלי, ואל מול אטימות הרשויות; אזרח שומר חוק ממודיעין, פרסם סטטוס שאינו מתכוון לבצע שירות מילואים במדינה שלא יודעת להגן על אזרחיה; אדם איים להצית את עצמו בחנות של חברת אורנג' בשל חוב שהצטבר לחברה. אך מנעו ממנו את הדבר; אם חד הורית הציתה מעמד ניירות בסניף ביטוח לאומי באילת לאחר שקצבתה לא נכנסה בזמן שילדיה רעבים. עכשיו הזמן להקשיב לצעקה ולא להסתובב במכוניות מנקרות עיניים