אלוהים לא מרחם על הערסים והפרחות

בפסטיבל שירה בינלאומי בבאזל. מאחורי המלון בו הרצל הצטלם במרפסתו אֱלֹהִים לֹא מְרַחֵם עַל הָאַרְסִים וְהַפְרֵחוֹת אַרְסִים וּפְרֵחוֹת לֹא עוֹבְרִים לְכִתָּה י', בִּשְּׂרָה לְאָזְנַי הַנִּדְהָמוֹת בַּת קוֹל בְּאֶמְצַע אוֹטוֹבּוּס שֶׁהֶחְלִיף אֶת עוֹרוֹ, רַגְלַי הִתְמָרְדוּ, יָדַי נִשְׁטְפוּ בְּחַדּוּת, עֵינַי רָעֲמוּ, לְשׁוֹנִי הִתְמַתְּחָה, יַשְׁבָנִי הָפַךְ מוּצָק הַחוּשׁ השביעי שלי  זיהה סַכָּנַת-שִׁיר. מתוך "שירה בין חזז לבין שמואלוף"המשך לקרוא "אלוהים לא מרחם על הערסים והפרחות"