פרס ברנר, או: מעשה במטוס חסר כנפיים: לקראת ערב המחווה לאהרון אלמוג

הזהויות הנזילוֹת של אהרון אלמוג

אלמוג אינו כותב שיר מזרחי, במובן המקובל של ההפרדה בין מזרח ומערב. הוא הופך את נתן זך לתימני וצוחק על כך, שירו "פרס ברנר" הוא דוגמא לכך

התמונה מתוך: לקסיקון ספרות "פרס ברנר, או: מעשה במטוס חסר כנפיים" (מתוך "רקויאם לזונה, אהרון אלמוג/שירים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשמ"ד, עמודים 17-18)

פרס ברנר, או: מעשה במטוס חסר כנפיים

לו היו אומרים לי שאזכה בפרס, לא הייתי מאמין

לו היו אומרים לי שכבר זכיתי בו, גם כן לא הייתי מאמין

וכי פתי אני שאאמין לכל דבר?

זוהי על כך פנים חכמה של נתן זך

השועל החייכני הזה שהצליח להתחמק מכל הפרסים

שפרסו

לו היה תימני היה בודאי נתן זח

ואז הייתי אומר עליו: לא איש כזַח יפול בפח

אך הוא אשכנזי וכל הענין הזה של מזרח ומערב הוא נואל ביסודו

ובכן הלכתי לקבל את הפרס בחליפה שלא ראתה אור

השמש מזה 20 שנה

20 שנה התביישה בשבילי בארון

הברשתיה מן הטחב ניערתיה מן האבק, החלה לחייך.

לנהג מונית אמרתי בקצרה: קפלן 6, כמי שיש לו דרך בנהגי מוניות

ידעתי שאם אתחיל לדבֵּר לא אצא ממנו

הנהג הסתכל בי

נוסע לחתונה, שאל

לא. לקבל פרס.

אה, אתה מהתעשיה האוירית. גם בן דודי לקח פרס קפלן לפני שנה

יש לו ראש. עוד כשהיה קטן המציא דברים. מה המצאת אתה?

מה המצאתי, חשבתי לעצמי

על מטוס בלי כנפיים, שמעת? גֵ'ט קוֹנְקוֹרְדַנְטִיבִי. המצאה שלי

(תושיה של משורר אסוציאטיבי)

מרוב תדהמה כמעט עלה על אי תנועה. במקום להביט קדימה הסתכל

לאחור

בכדי לראות במו עיניו את ממציא המטוס חסר הכנפיים

בְּנֵס הגעתי לשָם שלֵם

בְּנֵס קיבלתי את הפרס

**

רשמו ביומנים: ערב לכבוד היוצר אהרון אלמוג
רשמו ביומנים: ערב לכבוד היוצר אהרון אלמוג

אלמוג רטוב, ללא ים

השיר "פרס ברנר, או: מעשה במטוס חסר כנפיים" של אהרון אלמוג מבטא יותר מכל את ההברידיות, דהיינו באופן שבו שתי זהויות – או יותר – שאינן מתיישבות בדמיון התרבותי זו עם זו, דרות בכפיפה אחת בתוך גוף אחד: לאומי, חברתי, קהילתי, משפחתי או פרטי. אלמוג שובר בקומיות מופגנת ומצחיקה את הניגודים ומראה כיצד הם יכולים להתיישב בתוך השירה.

קראו עוד:

אלמוג מתחיל בכך שהוא לא מאמין לקול החיצוני שיבשר על זכייתו. כלומר הוא אינו רואה את עצמו מתיישב בתוך רשימת זוכי פרס ברנר. מדוע הוא אינו יכול להיות כחלק מהרשימה ההגמונית, ובכן אולי בגלל הזרות שפרס זה עומד אל מול היוצרים התימנים האחרים. דווקא היוצרים האשכנזים כמו זך, המוזכר בשיר מנסים להתחמק מהפרס ואילו הוא הולך לקחת אותו. היוצרים ההגמונים יכולים בפריבלגיה שלהם להתחמק מקבלת הפרס. ואילו הוא רוצה להיות שייך, מתאווה להתקבל ומבקש להיות חלק מהיוקרה של שדה השירה בפרט והתרבות בכלל בישראל. הוא צוחק על זך, שלו הוא היה תימני שמו היה 'זח' כלומר ככזה שגם ממשיך לנוע כמו אותו זך שמתחמק מפרסים, אך גם כאחד שסר מעט הצידה, כלומר כדומה לאלמוג שנמצא בצד. אך אלמוג אינו כותב שיר מזרחי, במובן של ההפרדה בין מזרח ומערב ואף מעיד על כך בשיר. ההפך. הוא הופך את זך לתימני וצוחק על כך, כלומר הוא מראה כיצד הזהויות המנוגדות הינן נזילות.

אלמוג אינו מאמין שהוא חלק מרשימת הזוכים. אך הזכייה שלו שוברת את הפנטזיה המדומיינת על איך צריכה להיראות התרבות ואת מי היא כוללת. לכן הוא הולך לארון הבגדים ושולף חליפה שהתייבשה עשרים שנה (זכרו, השיר נכתב ב-1984, כלומר אנו מדברים על 1964 – השנה שבה נרכשה החליפה). עשרות השנים מרמזים גם על ההיסטוריה האישית של אהרון אלמוג והתבגרותו, אך גם על עשרות השנים של אפלייה שהתרחשו לפני המהפך ההיסטורי של 77. הוא מנקה את החליפה והולך גם לקבל את הפרס באופן אישי, באופן אתני וגם לועג לכל התהליך. כי הוא נראה כמו חתן, וכך מזהה אותו נהג המונית. כלומר שוב חוזרת הקומיוּת, שהרי מסתיימת תמיד בחתונה לפי אריסטו.

נהג המונית הוא הנציג הממשי, שגם הוא ממוטט את שאלת הזהויות הבינאריות בין מזרח ומערב. הוא זה שחושב שאלמוג בכלל הולך לזכות בפרס ברנר, כמו דודו שזכה בפרס קפלן בתעשיה האווירית. כלומר הפרסים שייכים לא לתרבות, כי אם לעולם התעשייה. אם המעמד המוחלש זוכה בפרסים (בדיחה על רחוב קפלן, שהוא גם פרס קפלן לעובד מצטיין, בהקשר של פרס ברנר, למשורר המצטיין, שוב טעות באמצעי זיהוי על זהות מקובעת). הנהג רואה באלמוג המשורר כתואם לבן דודו ששייך לתעשייה האווירית ולא לעולם הרוח, התרבות והשירה (עוד בדיחה 'תעשייה אווירית' כמיטונומיה של עולם הרוח והשירה). כאן שוב אלמוג לא מוכן לקבל את הניגוד הללו ומחפש מטפורה חדשה.

"מטוס ללא כנפיים" ובבדיחות דעת על השפה הלועזית המתיימרת "ג'ט קונקורדנטיבי" – הינה המטפורה החדשה שהשירה מקנה למשורר בכדי להתמודד עם מציאות של ניגודים. אלמוג לא מבטל את הניסיון והידע של הטקסונומיה – תהליך המיון והזיהוי – של נהג המונית. הוא מכניס את עצמו למשפחת הנהג ולתעשייה האווירית, אך יוצר את עצמו במרחב זה באופן חדש ויצירתי. הוא ממציא מטוס ללא כנפיים. "זהו גֵ'ט קוֹנְקוֹרְדַנְטִיבִי". בקונקורדנטיבים, אלמוג מתכוון למותאמים, אותה תכונה בדידה ששני תאומים זהים מכילים. כלומר הוא מכין לעצמו מטוס ללא כנפיים, מטוס שיש בו תכונה אחת ששתי תאומים מכילים (הכנפיים שממריאות, ומטוס מקורקע ללא כנפיים. שני אלו מכילים תכונה דומה אצל אלמוג). באופן רחב יותר, אצל אלמוג אין כזה דבר ניגוד בין משורר או בין מטוס, בין שירה ותעשייה, בין אלמוג התימני, זך האשכנזי, המשורר ונהג המונית, החליפה של החתונה, החליפה של קבלת פרס ברנר והחליפה של החתונה, לכל הניגודים יש תכונה אחת שהופכת אותם לתאומים. מהי התכונה הזאת? התכונה הזאת עושה את חייךָ למסוכנים, ולכן אלמוג בנֵס הגיע שלֵם, בנסיעה משוגעת עם נהג המונית, וקיבל את פרס ברנר. והתכונה הזאת מכילה את יסוד ההמצאה. אלמוג הוא המשורר שעושה שימוש באסוציאטיביות בכדי להוליד לעולם קטגוריה דינמית ונזילה אך ככזאת שלכאורה הינה סטטית, שלא זזה (מטוס ללא כנפיים). קטגוריה גמישה שכזאת לא קיימת בעולם של זהויות קשיחות. היא אינה דרמטית, אלא משלבת הליכה קומית עד הסוף, וערעור על כל המובן מאליו. הקטגוריה הזאת מפריעה לאמצעי הזיהוי שהתקבעו – אלמוג "עף" על התיוג המוטעה של נהג המונית, ובכל זאת מבקש להשתלב בו. ההמצאה של אלמוג לוקחת את הקיים (מטוס) ומקרקעת אותו (ללא כנפיים) אך מעניקה לו גם חיבור לזהות חדשה במציאות של נהג המונית (תכונה תואמת). אותו מטוס שטס בשמיים והפריד בין שמיים וארץ, יישאר על האדמה, אך ייתן את כוח ההמראה שלו, את הדמיון בשבילנו, בתוך השירה, בכדי שנצא מהשיר מחוברים יותר אחד לשני. ורק כך נוכל להתגבר על השוני וההבדל שאמצעי הזיהוי החברתיים מייצרים בתוכינו.

כולם/ן מוזמנים לאירוע לכבוד היצירה של אהרון אלמוג שייערך ב3.1 ביפו


הדברים התפרסמו לראשונה בספרים "הארץ"

סיפור ליום העצמאות | אליענה אלמוג

Know Hope ,At the end of the line, מיצב בבית-לחם, 2007. פורסם ב"הכיוון מזרח 16" וגם ב"בימת העם".


סיימנו את הבגרויות ורצינו לחגוג. הלכנו כמה חבר'ה למטע של המשפחה של אחד מאיתנו. ליד הבית שלו. קנינו שתייה ואוכל, הבאנו מנגל כדי לעשות על האש והבאנו נרגילות.
היינו מאד שמחים והתרגשנו מאד. סיימנו סוף סוף את הלימודים וזה יום מרגש מאד בשבילנו.
חיכינו למסיבה הזאת הרבה זמן.
קנינו הרבה אוכל, הרבה בשר לעשות על האש.
הבאנו טייפ ומוזיקה שאנחנו אוהבים.
כמה זמן אחרי שהתחלנו את המסיבה הגיעו החיילים.
בהתחלה הם הרביצו לנו מכות חזקות.
אחר כך הם הכריחו אותנו לעמוד על הברכיים, על ארבע כמו כלבים.
הם עמדו מאחורינו ודרכו את הנשקים שלהם כאילו הם עומדים לירות בנו. פחדנו נורא. עשינו במכנסיים מרוב פחד שהם ירו בנו.
הם הכריחו אותנו לעמוד על הברכיים עד חמש בבוקר.
הם אכלו לנו את כל האוכל ועישנו את הנרגילות שלנו.
רק בחמש בבוקר הם נתנו לנו ללכת.

התפרסם לראשונה בבלוג של אליענה אלמוג ב-26.4.2009. לקריאה נוספת: שגרה בשטחים, פשוט משעמם, עידן לנדו, 2-5-2009.

תהודות זהות: הדור השלישי כותב מזרחית

בעטיפה: לילך בר-עמי, עבודה מתוך "סדרת הבנות", 2004. העבודה הוצגה בתערוכה "שוברת קיר" לזכרה של ויקי שירן, בחצר הנשית ביפו, אוצרת: שולה קשת.

תהודות זהות

הדור השלישי כותב מזרחית

 

מאת: בעריכת מתי שמואלוף, נפתלי שם-טוב ונירברעם

 

על-פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא קיימים מזרחים צעירים בישראל. כולנו ישראלים. בעוד שאת המהגרים ובניהם מציינים כיוצאי אסיה-אפריקה, הדור הצעיר אוּחד במכבש כור ההיתוך. "לא עברתם את זה?" שואלים ומתכוונים למזרחיות, "ומהי בכלל המזרחיות הזאת?"

שאלה טובה.

מלים רבות נכתבו בשנים האחרונות על-ידי מזרחים בני דור ראשון ושני. באנתולוגיה זו ניתן לראשונה קול לדור השלישי, שמרביתו גדל בפריפריה בשנות השבעים והשמונים.

רבים מהכותבים כתבו טקסטים אישיים, החושפים באומץ סיפורי חיים של הדור הצעיר. בספר הזה התגבש פסיפס אנושי מרתק, שנע בין שכונות הפריפריה בדרום ובצפון, שכונות האריסטוקרטיה בירושלים ומרכזי העצבים של תל אביב. ישראל המרוחקת, הפריפריאלית, עולה מתוך הספר בישירות, בכאב, לעתים בזעם ובקול חכם ומלא תובנות. בין הסיפורים מתערבלים פיסות חיים מלאי מורכבות: ילדה שגדלה בצלו של סיפור אהבה בלתי-אפשרי בין מזרחי לאשכנזייה, וצעיר שמחמיץ שוב את אביו הקרב למותו; נערה שמוותרת על זהותה כדי "להשתייך", וילד שמאמץ עבריין כדמות אב; זמרת שבוחרת במוסיקה הערבית ומשלמת את המחיר, וסופר שמגלה במפתיע את עולמה המורכב של אמו, ועוד.

הכותבים גם יוצאים החוצה: מגלים את קהיר ומרקש, נמלטים לברזיל ולהודו, ובסופו של דבר חוזרים הביתה, להישיר מבט אל השאלות שכל אדם שואל לגבי זהותו, עברו וחייו.

רשימת הכותבים/ות: נעמה גרשי, שמעון אדף, נפתלי שם-טוב, מתי שמואלוף, דיקלה (דורי), סמי ברדוגו, סיגלית בנאי, יונית נעמן, אלמוג בהר, אייל בן משה, איריס ארגמן, יאלי השש, אליענה אלמוג, יחזקאל רחמים, אדמית פרא, דודו בוסי ושבא סלהוב.

 

 טקסטים מתוך הספר שפורסמו ברשת

איזכורים, עיתונות וביקורות וכד':

  1. לבי במזרח, יום רביעי, 27 ביוני 2007, 11:08 מאת: חן רוזנק, מערכת וואלה!
  2. מה בי מזרחי ומה אשכנזי, יעל ישראל, רשימות, 07.07.07.
  3. הפנתרים השחורים: דור שלישי, יונתן גור, מגזין 24 שעות – ידיעות אחרונות, 08.07.2007, עמודים 1-3, 22.
  4. פתאום הומצא דור חדש של מזרחים, השאלון עם סיגלית בנאי, ספרים – הארץ, 11.7.2007.
  5. המסע אל תהודות זהות, מתי שמואלוף, מדור "טרום קריאה", תרבות וספרות – מעריב, 13.7.2007.
  6. על תהודות זהות, יהושע סימון, העיר, 13.11.2007.
  7. אמא שלי ממרוקו, אריאל לוינסון, וואלה – תרבות, 15.7.2007.
  8. ציטוטים, טיימאאוט, תל-אביב, 12-19 ביולי, עמוד 136.
  9. שואה שלנו, מיה סלע, ידיעות תל אביב, 20.7.2007.
  10. מי אני?, נוית בראל, תרבות וספרות – ידיעות אחרונות, 20.7.2007.
  11. הדור השלישי כותב מזרחית (סלהוב), שישי – אדם ברוך, מעריב, 20.7.2007, עמוד 31.
  12. סיגלית בנאי התארחה אצל ענת שרן בתוכנית "מהיום למחר", ערוץ 1, 24.7.2007.
  13. מעורב ישראלי, מרב יודילביץ', אתר ידיעות אחרונות, 26.07.2007.
  14. מיץ קנה סוכר ומלח העלבון, "קרוא וכתוב" מנחם בן, מעריב  – תרבות וספרות / מוסף שבת, עורכת: דנה אלעזר הלוי, 27.7.2007, עמוד 29.
  15. מזרחי זה הכי, אריאנה מלמד, 7 לילות / מוסף שבת – ידיעות אחרונות, 27.7.2007, עמוד 2
  16. הבט אחורה בזעם, סמי דואניאס, ספרים – טיימאאוט, 02.08.2007, עמוד 116.
  17. השקת זהות, שלומית ליר, רשימות, 13.8.2007.
  18. משדר "פופוליטיקה", ערוץ 1, 14.8.2007.
  19. "תהודות זהות" באתר "טקסט".
  20. "בועז מעודה והעוד", שירה אוחיון על "כוכב נולד" ו"תהודות זהות" בפופוליטיקה, העוקץ, 19.8.2007.
  21. ומה לעשות שאצלי הניתוח הצליח ובגדאד שלי מתה, יצחק לאור, תרבות וספרות – הארץ (רשימה ראשונה),  19.8.2007
  22. על מאמרו של אלמוג בהר "חלומות באספניה", מואיז בן-הראש, קדמה, 27.08.2007 (המאמר פורסם גם באתר שלו ב"רשימות").
  23. "נכון שלנו היו היינה ופרויד ואיינשטין" , יצחק לאור, תרבות וספרות הארץ  (רשימה שניה), 31.8.2007
  24. "זהות מזרחית", אריק גלסנר, מקור ראשון, 24.08.2007.
  25. ציטוט מתוך רשימה של נעמה גרשי מופיע ב"חדשים" של מגזין סטימצקי, ספטמבר 2007, עמוד 16.
  26. נעמה גרשי, תכניתו של קובי אריאלי, ערוץ 2, 7.9.2007.
  27. "הומלס מזרחי", עצמון אברהמי, כל הזמן – ירושלים, 7.9.2007, עמוד 100.
  28. הבעיה האשכנזית, שירה אוחיון, קדמה, 7.9.2007.
  29. "התרבות חייבת להיות פוליטית", מתי שמואלוף, דברים מתוך הערב שנערך לספר במאהל מחוסרות הדיור בירושלים, 10.9.2007.
  30. מי נתן לך שפה, מי אמר, "דבר עכשיו"?, שמעון אדף, רשימות, 16.9.2007.
  31. שברי זהות, אלישיב רייכנר באתר "דרומי", 25.9.2007.
  32. ומהי בכלל המזרחיות הזאת? – מחשבות בעקבות "תהודת זהות – הדור השלישי כותב מזרחית", גלעד סרי, רשימות, 29.9.2007.
  33. לפני שאמשיך על מסעודון – תגובה לפוסט של גלעד סרי לוי, אמירה הס, רשימות, 29.9.2007.
  34. שדרגו לדור השלישי, ניר ברעם, "כביש ארבעים – מגזין התרבות של מצפה רמון והסביבה",  גיליון 80, אוקטובר 2007, עמודים 20-23.
  35. הכיוון: מזרח,שבתאי קור, ספרים – אתר "מעריב", 18.10.2007.
  36. משולש מזרחי – תהודות זהות – ברדוגו, בוסי, אדף, דפנה שחורי, 18/10/2007 09:48:51
  37. "המהות ההיברידית המקננת בכולנו", טלי לטוביצקי, ספרים – הארץ, 28.11.2007.
  38. כתבתו של גיא אסל, חדשות ערוץ 1, 30.11.2007.
  39. ביקורת, אבי אליאס, מטרו, 23.12.2007
  40. "מזרחיות – מוצא סתמי או זהות עקרונית?", קציעה עלון, ‫ בקורת על:  שמואלוף, מתי, ברעם, ניר ושם-טוב, נפתלי <עורכים>. תהודות זהות: הדור השלישי כותב מזרחית. תל-אביב, עם עובד, 2007. ‬  משעני, דרור. בכל העניין המזרחי יש איזה אבסורד. תל-אביב: עם עובד, 2007. ‬  בתוך ‬   ‫ הד החינוך , 82(1): 108-109, 2007. ‬
  41. רבקה ירון, תהודות זהות: הדור השלישי כותב מזרחית (רשימת ביקורת) אימגו, 28-10-2008
  42. יומנם של היהודים-הערבים בישראלנאאל אלתוחי, "akhbarelyom"., מצרים, אפריל, 2009.
  43. I like burekas in the morning, מאת נפתלי שם טוב, תורגם לערבית לבלוג הספרותי של נאאל אלתוחי, 18.4.2009.
  44. ניסים קלדרון מזכיר את הרשימה של אלמוג בהר, "מושך את המזרחים בלשון", 2010, , ספרים YNET.
  45. נוית בראל מזכירה את הרשימה של אלמוג בהר, ""לא לפחד לומָר: יש לי עָבָר", מקור ראשון, 22-1-2010
  46. How Hebrew teaches us something about    ourselves, Nael Altouki, 26.11.2015

אירועים