ברליניזציה של השירה העברית החדשה

השיר "המילים על העזיבה" מופיע בתחילת החלק השני של ספר שיריו החמישי של המשורר מתי שמואלוף (יליד 1972, חיפה, מתגורר כיום בברלין, גרמניה), "פרֵדה בברלין" (2014, בוקסילה, ספר דיגיטלי, עריכה: יובל גלעד; שירי הספר לא מנוקדים להוציא מקומות מסויימים לצורך הבהרה). זה שיר מיפוי שמשלב בתוכו מספר מפות אוטוביוגרפיות: מפה ארס-פואטית (השיר העומד ליפול); מפה גיאוגרפית (חיפוש החיים החדשים בברלין); מפה של שפה (מעבר לדיבור באנגלית שבורה); אפילו מפה של לאום (סגירת הטלפון היהודי) וכן גם מפה משפחתית-אינטימית (הפרדה מן האם [במרכז החלק הראשון של הספר עומדת הפרדה מאהובה]; מהספרים; החברים; האהבות; האותיות). כל אחת מהמפות הללו ניתנות להרחבה ומחשבה אודותן (למשל: האם השיר נופל כ"נפולת של נמושות" או למשל מה ההבדל בין אנגלית שבורה לבין אנגלית רצוצה ומדוע נבחר דווקא השורש ש.ב.ר לתיאור השפה המתווכת בין היהודי מישראל לבין המקומיים מגרמניה) אולם המשורר מסתפק בתיאור מינימליסטי של כל אחת מהן (לכן השיר נקרא "המילים על העזיבה"). יש כאן טון מינורי נלווה לצעד שנתפס כדרמטי – מעבר לארץ אחרת ועוד גרמניה (כאן מהדהד שוב הטלפון היהודי שנסגר) – וזו בחירה מאוד אמיצה מצדו של המשורר לנהוג כך. הוא כמו מנפה את המלודרמטיות האפשרית ומותיר את הדברים יבשים, קטלוגיים, כמעט אפילו אובייקטיביים. כמובן שהם לא.

מסע הפיוט המסתורי: קריאה בחמישה פיוטים יהודיים מהמזרח

קריאה שלי בחמישה פיוטים יהודיים מהמזרח.

איך אפשר לקרוא את זה: מקבץ ביקורות על הספרים של אלי אליהו, ססר פרננדס גרסיה, הגר ינאי, תומר גרדי, יצהר ורדי ודורי מנור

ביקורת על שישה ספרים במסגרת שבוע הספר: אלי אליהו, ססר פרננדס גרסיה, הגר ינאי, תומר גרדי, יצהר ורדי ודורי מנור שפורסמו לראשונה בבלוג של הסופר והעורך רן יגיל ב-NRG

מדוע מעמד הפועלים מצביע לימין

בימים שבהם השמאל הישראלי מגלה את גבולותיו ביחס לשאלות של זהות ולא מצליח לצמוח ולהוות אלטרנטיבה חזקה להפלת משטר נהנתניהו. אייל קליין המליץ בעבורי לקרוא כתבה יפה שעוסקת מדוע אמריקאים ממעמד נמוך מצביעים לימין הרפובליקני. החלטתי לתרגם חלק מהמסקנות שלה (בתרגום חופשי, אשמח להערות) בכדי לעורר אותנו לחשוב מחדש ואולי להתכונן ולהכין את דמותו של השמאל לקראת אתגרי המאה עשרים ואחת.

בית השקעות גדול יתרום אלף שקל לקשת המזרחית על כל שערה שחורה בחזה של יגאל רמבם

היי שלום, זה מתי, ואני לא תומך בהתיישבות העובדת

לא סומכים על המדינה, כן סומכים על אפל?

כולנו נרעשנו מדליפת מרשם האוכלוסין, חוששים מהמאגר הביומטרי ומפחדים שהפרטים האישיים שלהם ידלפו מידי המדינה לגורמים זרים. אז למה אנחנו שמחים להעלות את המידע הכי אישי לענן של אפל?