רוני סומק, אמירה הס ועמיר לב כותבים בעקבות "עברית מחוץ לאיבריה המתוקים"

בזמנו חשבתי להוציא את הספר החדש, דרך הדסטארט. אבל דברים בסוף הסתדרו מעצמם. יחד עם זאת שלחתי את הספר לכמה יוצרים שאני מעריך ולקבל את רשמיהם מהספר: המשוררת אמירה הס, המשורר רוני סומק והיוצר עמיר לב.

"כתיבת בכי ללא עיניים, קריאת בכי ללא עיניים"

קריאה בספר של אמירה הס "כמו בכי שאין לו עינים להיבכות" מתכוננת סביב מודוס של קינה[1] מעגלית ולה מופעים פואטיים רבים. העורכת ניצה דרורי ניסתה לתת סימנים ואותות בתוך קינת הספר לפי שעריו.

שירתה של אמירה הס נותנת לנו עיניים [מאמר]

לקראת השקת ספר שיריה החדש של המשוררת אמירה הס וספר מאמרים חדש על יצירתה, אני חוזר ומתבונן ביצירתה, שמעניקה לנו עיניים לבכות איתן שירתה של אמירה הס נותנת לנו עיניים קריאה בספר של אמירה הס, "כמו בכי שאין לו עיניים להיבכות", מתכוננת סביב מודוס של קינה מעגלית ולה מופעים פואטיים רבים. העורכת ניצה דרורי בכל זאתהמשך לקרוא "שירתה של אמירה הס נותנת לנו עיניים [מאמר]"

"פרוזה שאינה תלויה בגחמות השוק"

הגעתי להשתולל קצת בפלסטינא. ורותח בלב

הזמנה לברית מילה!

אתמול בפעם הראשונה אחזתי בו. דידפדתי בין דפיו. בדקתי כיצד הפכו הסיפורים בראשי לסיפורים מודפסים. ספר שליווה אותי במשך 5 שנים שלמות ויותר. חלומות, סיוטים, ביעותים, פנטזיות וקפיצת ראש אל תוך השפה. והוא כל כך שלי עכשיו וכל כך שלכם/ן. אני מאוד מרוצה מהעבודה של הוצאת זמורה ביתן, והעורכת תמר ביאליק והעורך האחראי פרופ' יגאל שוורץ. ועכשיו מתכבד להזמין:

יוסף עוזר בשיחה עם יחזקאל קדמי

יוסף עוזר בשיחה עם יחזקאל קדמי

המעברה הנושמת: על שירתה של אמירה הס

המעברה של אמירה הס נושמת. המעברה היא לא רק אותם אוהלים שבהם שוכנו הורינו בהגירתם החפוזה ממדינות ערב, אל עבר הפרוייקט הציוני. המעברה של אמירה הס היא מעברה מטאפיזית הנוגעת בישויות רוחניות של הקולקטיב המזרחי ובו זמנית גם מעברה פיזית, שאל תוכה נוכל להיכנס בעזרת שירתה המקסימה.

עיראק באתר שלי

קצת סיפורים, מאמרים, שירים וראיונות על התרבות, הספרות והשירה של יהודי עיראק

שינאה עצמית: תגובה לרשימה של אורן קקון

אורן קקון מבקש "להתייחס ברצינות לדודו בוסי, לאהוב את היצירה שלו, את הכתיבה", נדמה כי ברשימתו הוא איבד את הדיאלוג הבסיסי המתבקש עם מקצוע הספרות, השיח המזרחי החדש והאתיקה הנדרשת כאיש רוח. הכתיבה של אורן קקון מנסה לשמר איזו רוח ספונטנית, "אותנטית", כאילו מבקשת לומר שהיא לא מודעת למקורותיה המתודולוגיים. אך בו בזמן בתוכה נטועים יסודות שמאפיינים את ביקורת הספרות העכשווית, או יותר את היעדרה.

ערס עם אג'נדה: ריאיון עם הסופר והעיתונאי דודי בוסי

דודו בוסי, סופר ועיתונאי מוכשר. בגילו הוא הפך לקול המזרחי המרכזי של הספרות העברית, המייצג את החוויה של הדור השני והשלישי בישראל. ספרו הראשון "ירח ירוק בוואדי" זיכה אותו בפרס לסיפורת חדשה של "עם עובד" לשנת 2000. ספרו השני "פרא אציל" היה מועמד לפרס ספיר. ספר ילדים פרי עטו עתיד להופיע ב-2007 בהוצאת עם עובד. עבור שני הרומנים שכתב, הוענק לבוסי בשנת 2005 פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים.