כיצד חובר השמאל המזרחי לשמאל הפלסטיני

היוצר והחוקר פרופ' סמי שלום שיטרית מאתגר במאמר נוקב את הפריחה והאוונגרד המזרחי ושואל היכן הם חוברים לשמאל הפלסטיני. היכן המזרחיות המתחדשת, אינה מנסה להתקבל ולהיקבר תחת לובן האשכנזיות, אותה קטגוריה שמתבדלת בתוקפנות מהערביות. אודי אלוני, בתגובה קצרה לדברי סמי שלום שיטרית ומראה כיצד יש מזרחים הבונים מייצג שווא של האשכנזיות כשמאל, למרות שהיא מתקיימת בעיקר בתוך מרחבי ימין הגמוניים

על תסמונת העיוורון הנרכש

ראשית הסיפור בבלוגר שמתעוור באופן פתאומי. הוא פונה לרופא עיניים, אולם זה אינו מוצא כל פגם בעיניו… מתי שמואלוף מתנדב להוליך את העיוור הרחק מעבר לווילה בג'ונגל, למחוז שבו לא יורים באספסוף ואצטלת האוניברסליות אינה מכסה על כל פשעים.

האומץ של שלמה מעוז

האשכנזיות מעבר לטופז ולאח הגדול

דעתי על ההתבטאויות של דודו טופז כנגד המבקר והעיתונאי יהודה נוריאל

חמלה זה לא מספיק: על ספרו של יהושע קנז (2008) "דירה עם כניסה בחצר וסיפורים אחרים"

ספר הסיפורים החדש של יהושע קנז משקף את חוסר האונים שלו לומר אמירה חדה על החברה בישראל. הסיפורים כתובים בכישרון רב, רחוקים מהמציאות אבל גם נטועים בה – אבל מתקשים לייצר חזון חברתי כולל.

זמן אהבה: על השיר של שמעון אדף מתוך המונולוג של איקרוס

"שדרות", שירו של המשורר שמעון אדף שנכתב ב-1997 בספר השירים המונולוג של איקרוס זכה לכרטיס כניסה לקאנון הספרותי העברי. כבר עם הופעתו קיבל הספר "המונולוג של איקרוס" את פרס ספר הביכורים של משרד החינוך והוכנס באופן תקדימי, ליצירות הספרותיות הנלמדות לבגרות. שמעון אדף היה הראשון לכתוב שיר על עיירות הפיתוח "שדרות" ולקבל חשיפה ספרותית מהמרכז ההגמוני. חשוב לציין, כי כבר על עטיפת הספר תויג המשורר תויג כ"המשורר משדרות".

האשכנזי-הערבי: ראיון עם איתמר הנדלמן בן כנען סמית

(הכתבה מובאת כאן בשינויים קלים מהמקור) ביום אחד, לפני מספר חודשים, החליט העיתונאי והסופר איתמר הנדלמן בן-כנען לעבור ביחד עם משפחתו (אולגה, זוגתו ושרלין, בתו החורגת) ליפו. הוא עזב את תל-אביב, שהצטברה בספרות ובשירה שלו והתבטאה בחבריו. שינוי המיקום, הביא גם לשינוי זהות. ובכלל, התחקות אחרי שמות המשפחה של איתמר יכול להביא לתובנות והארות עלהמשך לקרוא "האשכנזי-הערבי: ראיון עם איתמר הנדלמן בן כנען סמית"