מת בארה"ב: על הדיסק החדש של ברוס ספרינגסטין

יובל גלעד קורא בשירי הדיסק החדש של ברוס "המלך" ספרינגסטין. אמריקה במשבר, וספרינגסטין מלמד אותנו עוד שיעור על הגאולה.

בלדת השלדים בביצוע משותף עם שלמה בר ואילן בן עמי בהשקת "למה אני לא כותב שירי אהבה ישראליים"

לפני זמן מה פנו אלי שאצטרף למופע התחפשות למשורר אחר בפורים בבית ביאליק. השיר "בלדת השלדים" של המשורר אלן גינזברג חיבק אותי אליו ומצאתי את עצמי מוקף בלב גדול ומילים חדות ומושחזות היטב. הביצוע לשיר של גינזברג מוכר בעיקר בגלל שיתוף הפעולה הבלוזי שלו עם החיפושית פול מקרטני.

החלטתי להחליף את מקרטני בשלמה בר, אותו הכרתי ואהבתי עוד כשניגן בברירה הטבעית את שיריו של ארז ביטון. כך הגעתי למועדון לבונטין לאירוע ההשקה של ספרי החדש "למה אני לא כותב שירי אהבה ישראליים", מלווה בלהקה אגדית שכללה לרגע את שלמה בר ואילן בן עמי. שיתוף הפעולה שלהם הוליד פיוז'ן ביטניקי מקומי ומזרח-תיכוני. ביקשתי רשות מאהד פישוף להשתמש בטקסט שתירגם בדיוק רב והוא אישר. כשאתה מבצע את גינזברג עולה מיד קו מטוס יהודי משנות השישים וטס לפלסטינא-ארץ ישראל פוסט שנות האלפיים ונשאר על המסלול הזה הלוך ושוב – שוב והלוך.

עלינו ללא חזרות לבצע את השיר, מספר 23 בהופעה (בקרוב אעלה סרטונים נוספים). שלמה שאל איזה קצב אני צריך אמרתי משהו בין ביט לבין ראפ, ואילן בן עמי הצטרף בבלוז. אט אט השיר תפס עוצמה והעלה מתת תודעתי הזמנית את מאבקי גרילה תרבות כמו פולגת ואקרשטיין וזרק אותנו לתוך פסגות האטלס של שירה חברתית.

לא, הצבא בשום צד לא ינצח

ישראל בוקר טוב. המון הרוגים בשני הצדדים (תמיד יותר הרוגים בצד השני, למשל מעל חמישים הרוגים בלבנון, מעל ששים-שמונים הרוגים בעזה מאז החטיפה). הצבא לא ינצח. אפשר להרוס את תחנת השידור של חיזבאללה. אפשר לחטוף את הממשלה הפלסטינית. אפשר לגדל עוד ועוד כרמים מצליחים על הגולן, לדכא את הציבור המזרחי בישראל, אפשר להמשיך להשאיר הכפרים של הבדואים כ"לא מוכרים", אפשר להמשיך לדרוס את זכויות הפליטים הפלסטינים ולספר לכל המדינות בעולם על הדמוקרטיה היהודית הייחודית בישראל.המון קטיושות על כל הצפון, האם זה ביטחון, איזה ביטחון זה, מדוע אסור לשחרר את סמיר קונטאר, מדוע אין מו"מ, מדוע שלחו את הצבא ללבנון מבלי לחשוב על הידברות, מה יש פה, מה זה המערב הפרוע, או המזרח התיכון.