חתן על ארבע: ספר מפתיע המהלך בין שתי תרבויות

הסופרת טוואדה יוקו, שנולדה בשנת 1960 ביפן ועברה להתגורר בגרמניה בשנת 1982, מצליחה בשתי הנובלות בספרה “חתן הולך על-ארבע” לעמוד בתווך שבין השפות: התרבות היפנית, מחד גיסא, והתרבות הגרמנית, מאידך גיסא. ההגירה יוצרת אצל יוקו מעין אלמגם ספרותי מעניין, שלא כל כך מוכר, ומתורגם יפה לתוך העברית.

השורשים הכהים של יצירת רוני סומק: האפשרויות החדשות בשירתו ובעבודתו החזותית

גיליון חדש של כתב העת "גג" עם מאמר חדש שלי על היצירה של רוני סומק, שירים רעננים וסיפור אימה "מרק של כפילים"

מלוא מובן האופק: על הספר לשבא סלהוב "מסות על אמנות ויהדות"

    שבא סלהוב: מסות על אמנות ויהדות, רסלינג  ,246 עמ'

למה אני לא כותב שירי אהבה ישראליים

סוף סוף יצא לאור ספר השירה השלישי שלי "למה אני לא כותב שירי אהבה ישראליים". לכו ובקרו אותו בחנות הקרובה לביתכן – תמצאו את נשמתי בתוכו יוקדת

כוח אדיר שישטוף את כל הרוע: על ספר האומץ לאייל בן משה

כדי לפתור את שאלת הזהות שמוחקת אותך מאירופה, עליך לצעוד בחזרה לכנרת. כמה מחשבות קצרות על ״ספר האומץ״ של אייל בן משה

מול המסך הגדול בברלין נגלו לי חיי הקודמים כמשורר

פתאום הבנתי שהשתנו הקוארדינטות התרבותיות שלי. אני רואה תרבות ישראלית שבאה אלי ופחות כזאת שאני טס אליה בגטו הישראלי. יש פתגם סיני שאומר: "מי שיושב במקום אחד, כל העולם עובר לפניו". והנה הגיע הבימאי והתסריטאי נדב לפיד עם סרטו החדש "הגננת". הוא הציג אותו בפסטיבל בינלאומי שיזם ערוץ "ארטה", שכלל יוצרים מ-14 מדינות ברחבי העולם, והוא הזמין אותי לצפות בו.

העברית מתחילה לחיות, ליצור, ולאהוב מחוץ לישראל

מדינת ישראל, חשבו מקימיה, תתן תשובה הן לבעית היהודים (רדיפות והיעדר זכויות) והן לבעית היהדות (חילון) . אך בקריאה בספרו השני של ראובן נמדר "הבית אשר נחרב" אנו מגלים כי בעית היהדות לא נשארת פתורה בהקשר הלאומי הישראלי. ההפך. ראובן נמדר מצטרף למסורת של סופרים יהודים אחרים כמו בשביס זינגר ואחרים שגלו למערב, אך דווקא בלב מעגלי , הכוח ולוהן והשררה הם לא מצאו מזור לבעיית יהדותם. ביקורת מלאה על "הבית אשר נחרב" לראובן נמדר.

לצאת מההווה האיסלאמי: על עזאזל ליוסף זידאן

הסופר יוסף זידאן מנסה לרפא את תחלואי החברה המצרית דווקא באמצעות היסטוריה נוצרית

רשעות קלילה ומינורית: אפר, מחט, עיפרון וגפרור לרוברט ואלזר

מה קושר את הזמר האמריקאי דניאל ג'ונסטון שהופיע לאחרונה בבארבי, ליוצרים שהוצגו בתערוכה "במעגלים אחרים: אמנים אאוטסיידרים, נאיבים, אוטודידקטים" שאצרה רותי דירקטור במוזיאון חיפה, אל ספרו של רוברט ואלזר שמתפרסם בהוצאת עם-עובד? אתם בטח כבר מנחשים. כל השלושה הם יוצרי שוליים, שהתרבות המרכזית דחתה. לפעמים כמו ג'ונסטון הם זכו להכרה עוד בימי חייהם, אבל גם הם ייצגו את הדחוי (ג'ונסטון התפרסם בין השאר בשל האהדה של קורט קוביין המנוח שלבש את חולצת אלבומו של ג'ונסטון).