כריתת ברית ומשיכה של קשר אינסופי: רוני צורף על עברית מחוץ לאיבריה המתוקים

כשהייתה קורונה וכל יום היה כמו שבת והיה לי יותר זמן לקרוא שירים (קוראת רק שירים, תוכן אחר לא עובר, ולא שזה טוב, אלה עובדות חיי) קראתי את "עברית מחוץ לאיבריה המתוקים" של מתי שמואלוף היקר מאוד. וכתבתי למתי כמה אהבתי ובכיתי מהספר שכבר הספיק להתיישן (שלוש שנים זה פשוט נצח בעולמנו) ומפה לשם אחריהמשך לקרוא "כריתת ברית ומשיכה של קשר אינסופי: רוני צורף על עברית מחוץ לאיבריה המתוקים"

עופרה עופר אורן על "ממזרח יתפרץ הר געש"

מתי שמואלוף, האם "ממזרח יתפרץ הר געש"? הדברים התפרסמו לראשונה באתר של עפרה עופר אורן.

פרופ' אריה קיזל על ספר המאמרים שלי: ממזרח יתפרץ הר געש

זה לא המזרחיות, זו הדיאספוריות מאת פרופ' אריה קיזל. התפרסם לראשונה בבלוג שלו. כל הזכויות שמורות לפרופ' אריה קיזל.

חתן על ארבע: ספר מפתיע המהלך בין שתי תרבויות

הסופרת טוואדה יוקו, שנולדה בשנת 1960 ביפן ועברה להתגורר בגרמניה בשנת 1982, מצליחה בשתי הנובלות בספרה “חתן הולך על-ארבע” לעמוד בתווך שבין השפות: התרבות היפנית, מחד גיסא, והתרבות הגרמנית, מאידך גיסא. ההגירה יוצרת אצל יוקו מעין אלמגם ספרותי מעניין, שלא כל כך מוכר, ומתורגם יפה לתוך העברית.

השורשים הכהים של יצירת רוני סומק: האפשרויות החדשות בשירתו ובעבודתו החזותית

גיליון חדש של כתב העת "גג" עם מאמר חדש שלי על היצירה של רוני סומק, שירים רעננים וסיפור אימה "מרק של כפילים"

מלוא מובן האופק: על הספר לשבא סלהוב "מסות על אמנות ויהדות"

    שבא סלהוב: מסות על אמנות ויהדות, רסלינג  ,246 עמ'

כוח אדיר שישטוף את כל הרוע: על ספר האומץ לאייל בן משה

כדי לפתור את שאלת הזהות שמוחקת אותך מאירופה, עליך לצעוד בחזרה לכנרת. כמה מחשבות קצרות על ״ספר האומץ״ של אייל בן משה

מול המסך הגדול בברלין נגלו לי חיי הקודמים כמשורר

פתאום הבנתי שהשתנו הקוארדינטות התרבותיות שלי. אני רואה תרבות ישראלית שבאה אלי ופחות כזאת שאני טס אליה בגטו הישראלי. יש פתגם סיני שאומר: "מי שיושב במקום אחד, כל העולם עובר לפניו". והנה הגיע הבימאי והתסריטאי נדב לפיד עם סרטו החדש "הגננת". הוא הציג אותו בפסטיבל בינלאומי שיזם ערוץ "ארטה", שכלל יוצרים מ-14 מדינות ברחבי העולם, והוא הזמין אותי לצפות בו.

העברית מתחילה לחיות, ליצור, ולאהוב מחוץ לישראל

מדינת ישראל, חשבו מקימיה, תתן תשובה הן לבעית היהודים (רדיפות והיעדר זכויות) והן לבעית היהדות (חילון) . אך בקריאה בספרו השני של ראובן נמדר "הבית אשר נחרב" אנו מגלים כי בעית היהדות לא נשארת פתורה בהקשר הלאומי הישראלי. ההפך. ראובן נמדר מצטרף למסורת של סופרים יהודים אחרים כמו בשביס זינגר ואחרים שגלו למערב, אך דווקא בלב מעגלי , הכוח ולוהן והשררה הם לא מצאו מזור לבעיית יהדותם. ביקורת מלאה על "הבית אשר נחרב" לראובן נמדר.