זהו בהחלט אחד השבועות הטובים בחיי: פרידה בברלין, גבעת עמל תנצח, רועי חסן וערס פואטיקה שולטים, שתי קריאות ב"ללא פחד", ושני ביצועים ל-Shivers

זהו בהחלט אחד השבועות הטובים בחיי: פרידה בברלין, גבעת עמל תנצח, רועי חסן וערס פואטיקה שולטים, שתי קריאות ב"ללא פחד", ושני ביצועים ל-Shivers

ארכיאולוגיה בת זמננו: על הסרט "סוסיא"

מוחמד נאווג'ה, פלסטיני בן 60 מהכפר סוסיא ובנו נאסר מגיעים אל האתר הארכיאולוגי של ההתנחלות סוסיא. האתר מצביע על עברו הרחוק של היישוב היהודי מהתקופה הרומית, אך מוחק את עברו הקרוב הפלסטיני של הכפר סוסיא שנלקח לפני כעשרים וחמש שנים. מוחמד ונאסר העקורים מביתם נכנסים באמצעות האתר הארכיאולוגי אל זכרונם, לאחר שהאיזור נוכס באלימות על ידי הכובש.

לנון עדיין חי בקולנוע: מ"נער משום מקום" (2009) ועד ל"לנון עירום" (2010)

החודש ציינו את הירצחו (8.12.1980) של אחד מגדולי היוצרים של המאה העשרים – ג'ון לנון. 32 שנה אחרי אנו יכולים רק להעריך יותר ויותר את מורשתו ופעילותו המוזיקלית לשינוי חברתי עולמי. יצירות רבות דנו בלהקת הביטלס, בלנון ובחייו. דמותו של לנון משמעותית מאוד לימינו. מורשתו המוזיקלית כחלק מתרבות הפופ, אינה רק היסטוריה תרבותית. לנון משמש כמטפורה שממנה אנו מעצבים את חיינו גם במאה העשרים ואחת. לא בכדי בשנת 2009-2010 הוקרנו שני סרטים שונים אחד מהשני, שמבקרים צדדים מגוונים בזיכרון של לנון.

הקולנוע: אתר זיכרון וכינון זהות מזרחית צעירה

המאמר "הקולנוע כאתר זיכרון וכינון זהות מזרחית צעירה", ביקורת קולנוע, מאת בת שחר גורפינקל ומתי שמואלוף, הופיע בהכיוון מזרח 12, "לגנוב גבולות בבהונות שקטים", 2006, עמוד 77.

ז'אנר סרטי הבורקס ומאמרים נבחרים על קולנוע ישראלי

לפני זמן מה קיבלתי הצעה לכתוב ערך על ז'אנר סרטי בורקס לאנתולוגיה יהודית שראתה אור בברזיל. הנה הגירסא העברית של הערך.

נו אז מה אם חטאה

"נו אז מה אם חטאה" סרט פמיניסטי מדהים שמעמיד במרכזו את גורל הנשים ששיתפו פעולה עם הנאצים. סרט מביט בתוצאות האכזריות של התאכזרות הגברים הצרפתים אל הנשים הללו. הנרטיב של הסרט משווה בין מלחמת העולם השניה ואכזריותה על כל המלחמות של הגברים, לבין המקום של האישה שלאחר המלחמה. אחת ההשוואות המתבקשות לסרט הוא הרומאן "אות השני" (1850) של הות'ורון והדרך בה הפוריטנים ענשו את האישה וענדו על בגדיה אות קלון, על מנת לסמן בציבור את פשעה. ספר נוסף אשר יכול להאיר את תשומת ליבנו ליחס בין מגדר לבין הכיבוש הנאצי נמצא ב"סוויטה צרפתית":

מתחת לאף

נ.ב. ספרים בשיתוף עם קרן הקולנוע הישראלי במלאת 25 שנים לצאתו של סרט הפולחן "מתחת לאף"

תסריט: חיים מרין. עורך הספר: קובי ניב

במלאת 25 שנים לצאתו לאור של סרט הפולחן "מתחת לאף", מתפרסם – זו הפעם הראשונה בארץ – תסריט של סרט באורך מלא, בפורמט המקובל בעולם לכתיבת תסריטים.

עוד חוזר ניגון הלובן: ביקורת חברתית-זהותית-פוליטית על הסרט 300

במלחמות האינסופיות על מהות הדמוקרטיה ואויביה, ניצק תוכן חדש בסרט 300. האוייב הפרסים שהם הכלאה של כל מה שמאיים כיום על תרבות המערב: ערבים, ברברים, יצורים לא מובנים (הגבר הלא אירופי – שהוא סוג של הכלאות מפלצתיות), שחורים (השליח של הפרסים), גברים גבוהים, קול נמוך מאוד, הומוסקסואלים (רמז גם שאולי הבוגד הספרטני ביצע יחסים "כואבים" עם המלכה) – המלך כסרכסס – המזכיר גם אל הודי ועוד.

הקרב על אלג'יר: הסרט

מלחמת העצמאות של אלג'יריה, שנמשכה שבע שנים וחצי, גבתה מחיר כבד. נהרגו בה 1.5 מיליון אלג'יראים; על פי הצרפתים, רק 350 אלף. בצד הצרפתי נהרגו כ-20 אלף. בזמנו תיעד יאסף, היום סנאטור אלג'יראי, את מה שהתרחש במלחמת האזרחים בסרט "הקרב על אלג'יר", המבוסס על יומן שכתב בכלא. הסרט, שיצא לאקרנים ב-1966, זכה לתשבחות רבות וב-11 פרסים בינלאומיים, בהם הסרט הטוב בפסטיבל ונציה. הוא היה מועמד לשלושה אוסקרים, אף שלרוב השחקנים בו היה זה התפקיד הראשון בקריירה וגם האחרון בה. הוא צולם בשחור לבן בסגנון דרמטי-תיעודי, ברחובות הקסבה של אלג'יר. גם יאסף עצמו כיכב בו כאחד ממנהיגי המורדים, ואף היה המפיק שלו. ג'ילו פונטקורבו היה הבימאי. ׁ(מתוך על ההקרנה המחודשת של הסרט בניו – יורק / כתב האישום הפרטי של סעדי יאסף).

אולי גם השב"כ אולי יוכל להשתנות

הסרט מעורר המחשבה "חיים של אחרים" (The lives of Others) מעלה מספר מחשבות: