אין מחאה ללא שירה ואין שירה ללא מחאה

שלושים אלף איש בהפגנה השקטה בתל אביב, מוצש שלאחרי הטרור באילת. 20.8.2011
שלושים אלף איש בהפגנה השקטה בתל אביב, מוצש שלאחרי הטרור באילת. 20.8.2011

איך אפשר לבחון את השירה בצד ההתעוררות החברתית? ראיון משותף שלי ביחד עם לילך ובר במגזין הקומוניסטי "זו הדרך" וגם הזמנה חינמית לאחד הסרטים הטובים שהוקרנו בישראל. המשך קריאת הפוסט "אין מחאה ללא שירה ואין שירה ללא מחאה"

הרהורים על מוסיקה מזרחית

hand-drum-215000_640

המאמר מובא בשינויים קלים מהמקור. נכתב בשנת 2006

הרהורים על מוסיקה מזרחית [1]
במאמר זה אנסה לבדוק כמה הסברים ל"שתיקה", כביכול, של המוסיקה המזרחית אל מול המצב החברתי-כלכלי-פוליטי המידרדר[2] של המזרחים בישראל בפרט, ושל המדינה בכלל.  ישנם לא מעט מוסיקאי רוק מזרחי[3], כמו אהוד בנאי, יהודה פוליקר, מרגלית צנעני, אלי לוזון, כנסיית השכל ואחרים/ות או אמני היפ-הופ מזרחי, כגון להקת 'חיילי הנקמה' או 'סאבלימינל והצל', ואחרים. איני מתעלם מהשפעתם, ובכל זאת נדמה כי המוסיקה המזרחית (אשר נבדלת בכל תחום אפשרי מהפיזמונאות 'הישראלית') אינה מספקת התנגדות למצב הפוליטי הקיים ואינה משמיעה בצורה חדה את קולם של המזרחים בישראל. אני טוען כי בדיקה מעמיקה של הערכים, שאיתם נבחר לבחון את המוזיקה בפרט ואת שוק התרבות בישראל בכלל, תוכיח אחרת. המשך קריאת הפוסט "הרהורים על מוסיקה מזרחית"