השורשים הכהים של יצירת רוני סומק: האפשרויות החדשות בשירתו ובעבודתו החזותית

גיליון חדש של כתב העת "גג" עם מאמר חדש שלי על היצירה של רוני סומק  [עמוד 13]. המשך קריאת הפוסט "השורשים הכהים של יצירת רוני סומק: האפשרויות החדשות בשירתו ובעבודתו החזותית"

הסרט "שם.אב" משתמש בגרעין רק כמטפורה לשתיקות שמנפקת המשפחה הגרעינית

11892156_1012714648760554_3502006440057654984_n

תמי ריקליס פירסה מאמר לקראת הקרנת הסרט Father.Land שם.אב באתר העוקץ

הנה התגובה שלי

הסרט "שם.אב" משתמש בגרעין רק כמטפורה לשתיקות שמנפקת המשפחה הגרעינית. ובמקום לחשוב על הפוליטי והחברתי כמתח שמנפק לנו המתחם הדומסטי, האישי, המשפחתי, אפשר לחשוב ההפך.
רוצה לומר כיצד המתח המשפחתי הזה שנמצא בסרט, בין הבת, לבין האבא, לבין האם, כיצד היא מנסה להוציא את המשפחה ממרחב אישי לציבורי, כחלק מניפוץ היחסים שנשארים בשתיקה.

Father.Land Trailer EN from Meital Abekasis on Vimeo.


המתח הזה שהבת לוקחת את המשפחה לתוך המצלמה [ובזמנו עמרי הרצוג כתב יפה בכתב העת "הכיוון מזרח" בהקשר הקווירי שהזכיר לי גם שם את הניסיון לא להוציא את הגיבור מהארון, אלא דווקא להוציא את המשפחה למרחב הציבורי של האמנות – ראו: "יהיו כולם שומעים אותי: דיון בסרטו של דויד דרעי 'תגיד אמן'" (2007)]

המתח המטא טקסטואלי בין מיטל אבקסיס כיוצרת, לבין המשפחה המזרחית, הפריפריאלית שלה, הוא זה שמייצר את הפיצוץ הגרעיני, ומתוכו היחסים הכמעט אדיפליים האלו, אפשר אולי לחזור לשרטט מפות חברתיות ופוליטיות בישראל.

עוד על היצירה של אבקסיס:

  • הקולנוע: אתר זיכרון וכינון זהות מזרחית צעירה – מאמר על הסרט "קירות לבנים" מאת ובבימוי מיטל אבקסיס
  • מאחורי תוכניות הגרעין חיים שני עמים עניים שאינם אויבים

    Dr. Strangelove

    המאמר התפרסם לראשונה ב"שיחה מקומית"

    הדיון הציבורי על נאום נתניהו בארה"ב מקבל את ההנחה שאיראן לא זכאית לנשק גרעיני וישראל כן. הדרך האחרת היא תמיכה בפירוז של כל המזרח התיכון, וברית מדוכאים בין אזרחי איראן וישראל

    לנסיעה של נתניהו לארה"ב, לכאורה בכדי לעמוד מול סכנת הגרעין האיראני, יש זווית נסתרת שלא מדברים עליה בתקשורת הישראלית.

    השיח כולו מתעסק בשאלה האם יש לאיראנים יכולות גרעיניות או אין להם. בתמונה הזאת לא ממש עוסקים בישראל עצמה, או בהתגרענות של המזרח התיכון כולו. אך דווקא לקראת הבחירות הקרובות חשוב להזכיר את המחיר המטורף שמשלמים אזרחי ישראל (שרבע מתוכם כבר מתחת לקו העוני) על הבחירה הישראלית להיות מעצמה גרעינית, על פי מקורות זרים. לפי מקורות זרים לישראל יש טילי יריחו, נשק טקטי, צוללות עם ראשי נפץ גרעיניים וטייסות F-16 חמושות, וכן מאות פצצות גרעין שעוברות פיתוחים על פיתוחים.

    האם הנשק הגרעיני מגן על ישראל? האם ההשקעה בו ראויה? הנושאים האלו לא נידונים. מותר רק למנוע מהיריב נשק דומה. זאת הנחת היסוד. לפי המערב זה בסדר שליהודים יהיה נשק גרעיני, ללא פיקוח, ללא הגבלה וללא שום בחינה של שאלות סביבתיות (נסו למשל לשאול מהי הסכנה בלהחזיק כור גרעיני ישן כמו זה שיש בדימונה? האם הכור מסרטן את עובדיו ואת אלו המתגוררים בסמוך אליו? איפה ישראל קוברת את הפסולת הגרעינית שלה מדי שנה?).

    לפי המערב לישראל מותר להחזיק בגרעין בגלל השואה, אך האיראנים מסוכנים בשל ההצהרות של מנהיגם הקודם שקרא להשמיד את ישראל. וכאן? מימין ועד שמאל מאמצים את הנחות היסוד האלה.

    המערב מעודד את ישראל להתחמש בנשק גרעיני, גרמניה מוכרת לישראל צוללות גרעיניות, ארה"ב מוכרת את המטוסים. אך האם הגרמנים והאמריקאים מודעים לכך שתעשיית הנשק הישראלית, והגנרלים ששולטים בפוליטיקה, בעצם מרעיבים את תושביהם, בזמן שהם מתעשרים? האם יש בכלל איזה שיקול חברתי לכל השאלה של מכירת נשק כל כך מסוכן למדינת עולם שלישי כמו ישראל? מדוע השיחה על הימצאותו של נשק גרעיני במזרח התיכון אינה שווה בין ישראל ובין איראן?

    Screenshot 2015-03-05 10.45.17
    לחצו על התמונה בכדי לשמוע את ברק כהן ומתרגמו במסר לעם האיראני (הקליפ ייפתח כשתלחצו!)

    גם העם האיראני סובל בגלל התשוקה של מנהיגיו לנשק יום הדין, למרות שברור שהמחירים החברתיים אדירים. העם האיראני ניסה בכל כוחו למרוד כחלוץ לפני האביב הערבי, אך לא הצליח. וזה בדיוק המסר ששלח הפעיל החברתי ברק כהן לעם האיראני באמצעות הפייסבוק ובעזרת יהודי ממוצא איראני שדיבר אל האיראנים בשפתם (לחצו על התמונה של ברק כהן ומתרגמו וצפו בקליפ):

    נתניהו יוצא לארה"ב להפחיד את העולם עם הגרעין האיראני. אנחנו רוצים להגיד לכל העם האיראני, שבניגוד לראש הממשלה שלא מייצג אותנו, האנשים שנמצאים פה בארץ, לא נמצאים בסכסוך עם העם האיראני. לנו יש שלטון דפוק, שמשתמש במלחמות בכדי לפגוע לנו בחירות, בשוויון, ביכולת לחיות בכבוד. אנחנו יודעים שגם השלטון שלכם דפוק, ומשתמש באותם הכלים בכדי לפגוע באפשרות שלכם לחיות בכבוד.

    זה לא סכסוך בינינו, בין העם היהודי לבין העם האיראני. זה רק שתי צורות שלטון דיקטטוריות שמתעללות בנו ובכם בכדי להמשיך את השליטה שלהם. עכשיו חג פורים אצלנו היהודים, ויש גם יהודים באיראן, ואנו רוצים לברך שבעזרת השם, שהוא אחד, כמו שבפורים התהפך המזל, כך גם יתהפך המזל, ואנחנו נתגבר על הדיקטטורה כאן, ואתם על הדיקטטורה שם, ובעזרת השם נוכל לבקר באיראן ואתם אותנו פה ויישברו החומות!

    דווקא המסר של ברק כהן לאיראנים לא מפריד בין יהודים ופרסים (לא צריך לטבוח בהמן הרשע). זה אותו מסר יהודי-ערבי שהעברנו אנחנו בשנת 2011 עם "רוח ג'דידה", המכתב לצעירים בעולם הערבי בימי האביב הערבי. המסר הזה הוא בדיוק ההפך ממה שהממשלה עושה באמצעות הגרעין, הנשק וההתעמרות החברתית. זהו המסר שאנו צריכים לשלוח לוושינגטון, לאיראן ולעולם הערבי. מסר של דמוקרטיה חברתית שדואגת לאזרחים ולא משקיעה את כל מרצה בנשק יום הדין, שרק מחליש ומסכן את תושביה.

    מתי שמואלוף הוא סופר ומשורר. השנה ראה אור ספר סיפוריו הראשון, "מקלחת של חושך, וסיפורים נוספים", בהוצאת זמורה ביתן. סיפור מתוכו התפרסם ב"שיחה מקומית".

    "קחי אותי הכי רחוק מהשירה העברית"

    The cause of my death: too many love songs

    Come with me, but don’t give me your hand

    On our right there is Beirut

    On our left there is Cairo

    Behind us -Amman

    In front us – Ramallah

    And where are we?

    And now give me your hand and let’s travel far away from Hebrew poetry.

     

    תיבת הפתעות של סיפור קל

    Screenshot 2015-03-05 10.34.56

    "שעת בוקר מושלג, ואתה מוצא בדירה שלך חדר נוסף שלא הכרת, רחם סודי, כמו בטירות האירופיות עליהן חלמת בילדותך בירכתי המזרח התיכון, כשקראת את כל סיפורי האחים גרים, אסטריד לינדגרן, כריסטיאן אנדרסן ומדרשי האגדה. מה קורה בתוך החדר ההוא? מי גר בו? מה הושאר בו? מה מסתתר מתחת לאבק ובתוך הארגזים הכבדים עם מנעולי המתכת החלודים? האם תוכל למצוא את המנהרה הסודית שתחבר אותך לאהוביך, אלו אשר השארת אלפי קילומטרים דוממים, מוצקים, לא משתנים, כשגלית מאסלת הקודש. המנהרה נגלית בחלום, יש דרך סודית ממחנה הריכוז של התשוקות שלך בקרקוב שבפולין ישר אל תוך קצה קו החוף של שירותי הים התיכון, ובחזרה והיא עוברת אצל אבא של אִינָה, זה שנגעל ממךָ, כמו הוריך הנרתעים מצוֹאַת סיפוריך."

    כמה מילים על נשק גרעיני, ועל דמוקרטיה | אמה גולדילוקס

    Chernobyl's Children DDC_4870 By Abode of Chaos  cc: flickr
    Chernobyl's Children DDC_4870 By Abode of Chaos cc: flickr

    בתוך כל הבלאגן של המחאה החברתית הצוברת תאוצה, רציתי לזרוק מילה על נושא קטן שאף אחד לא אוהב לדבר עליו:

    היום לפני 66 שנים, שבעים אלף לא- אנשים התאדו לתוך האוויר של שמונה ורבע בבוקר בהירושימה, שכמו נגסאקי שלושה ימים אחריה, הופצצה למרות (ואולי בגלל) שהממשל האמריקאי ידע היטב שהקיסר הירוהיטו עומד להיכנע. ביום ההפצצה השניה כבר היה בידי האמריקאים כתב כניעה חתום. המשך קריאת הפוסט "כמה מילים על נשק גרעיני, ועל דמוקרטיה | אמה גולדילוקס"

    סודה של סינדי | מרקוס גרדנר | Marcus Gardner | Cindy's Secret

    סודה של סינדי | מרקוס גרדנר
    סודה של סינדי | מרקוס גרדנר

    "בעולם של רמאות אוניברסאלית, אמירת האמת היא מהפכנית" (ג'ורג' אורוול) המשך קריאת הפוסט "סודה של סינדי | מרקוס גרדנר | Marcus Gardner | Cindy's Secret"

    תחי המהפכה

    הופעתי בהשקת מעין וגרילה תרבות ביחד עם יוצר הקולנוע חכים בישארה והמוזיקאית יעל בירנבאום. הסאונד קצת גרוע. אבל תודה לגיא אסל שהעלה אותו.

    מצרים I

    מצרים יַא גַ'מִּילָה

    יַא מַסְעוּדָה

    יַא חַמַאמַה, יַא מצרים

    יַא עַזִיזַה

    יַא גַּ'ווְהַר

    יַא חַבִּיבַּת אַלְבִּי

    הנה את שבה אל יופייך.

    המשך קריאת הפוסט "תחי המהפכה"