Breaking Passports דרכונים נשברים [שיר]

 

Breaking Passports

Passports also break I tell you,

Passports also become worn out over the years, made by strangers, exchanged across inhuman borders

Passports also lie, that they are always new, like a biometric seal of worn out, tired, rough and diminishing skin

Passports also become refugees, when the dream’s stars do not immigrate in time from the night’s darkness

Passports are also jailed when the wall turns into a wedding, and hope remains single

Passports also struggle to pull out of the earth, which pretends being a pillow, and its heart is tough, and cold, dry-land of frozen lava

Passports also continue going to work, and not read and write the way out of the prison of thought

Passports are also saddened, when we discover that you went missing between waves of broken glass

Passports also get lost, when confronted by a prayer that does not have you in its end

“Our love has no passport,” you answer me, and write a new poet in the heart of the world

תרגום בידי נעמן הירשפלד

 


דרכונים נשברים

גם דרכונים נשברים אני אומר לך,
גם דרכונים מתבלים על ידי השנים, נוצרים על ידי זרים, מחליפים ידיים של גבול לא אנושי
גם דרכונים משקרים, שהם תמיד חדשים, כמו חותמת ביומטרית של עור ידיים בלה, עייף, מחוספס וכבה,
גם דרכונים הופכים לפליטים, כשכוכבי החלומות לא מספיקים להגר מבעד לחשכת הלילה
גם דרכונים נכלאים כשהחומה הופכת לחתונה, והתקווה נשארת רווקה
גם דרכונים נאבקים לצאת מהאדמה, שמתחזה לכרית, והלב שלה קשוח, וקר, יבשה של לבה קפואה
גם דרכונים ממשיכים ללכת לעבודה, ולא לכתוב ולקרוא את הדרך החוצה מבית הסוהר של המחשבה
גם דרכונים נעצבים, כשאנחנו מגלים שאבדת בין בור גלי ים ענק של זכוכיות שבורות
גם דרכונים הולכים לאיבוד, אל מול תפילה שאתה לא עומד בסופה.
"לאהבה שלנו אין דרכון," את עונה לי, וכותבת שיר חדש בלב העולם.

 

2016-03-18 08.26.01

דרכונים נשברים [שיר] ו"שירים לאסירי בתי-הסוהר"

unnamed
שיר חדש שהתפרסם ב21.10 בעיתון "ידיעות אחרונות"

דרכונים נשברים

גם דרכונים נשברים, אני כותב לך,
גם דרכונים מתבלים על ידי השנים, נוצרים על ידי זרים, מחליפים ידיים של גבול לא אנושי,
גם דרכונים משקרים, שהם תמיד חדשים, כמו חותמת ביומטרית של עור ידיים בלה, עייף, מחוספס וכבה,
גם דרכונים הופכים לפליטים, כשכוכבי החלומות לא מספיקים להגר מבעד לחשכת הלילה,
גם דרכונים נכלאים כשהחומה הופכת לחתונה, והתקווה נשארת רווקה,
גם דרכונים נאבקים לצאת מהאדמה, שמתחזה לכרית, והלב שלה קשוח, וקר, יבשה של לבה קפואה,
גם דרכונים ממשיכים ללכת לעבודה, ולא לכתוב ולקרוא את הדרך החוצה מבית הסוהר של המחשבה,
גם דרכונים נעצבים, כשאנחנו מגלים שאבדת בין בור גלי ים ענק של זכוכיות שבורות,
גם דרכונים הולכים לאיבוד, אל מול תפילה שאת לא עומדת בסופה.
"לאהבה שלנו אין דרכון," את כותבת ומחזירה בתשובה

 

הדסטארט חדש לאלמוג בהר

וכך הוא כותב: "שירים לאסירי בתי-הסוהר" הוא ספר שירי השלישי, והוא הראשון אשר יוצא לאור באופן עצמאי ולא דרך ההוצאות הממוסדות.

שש שנים חלפו מאז ספר שירי הקודם, "חוט מושך מן הלשון", שראה אור ב-2009 בהוצאת עם עובד, והחלטתי שהפעם אני רוצה ליצור הפעם באופן עצמאי, כך שאוכל לבחור את העורכות ואפילו את המעצב והמנקדת, ולא אהיה תלוי בתמיכות של הקרנות למיניהן, הממשלתיות ושאינן ממשלתיות. 

רציתי להוציא את הספר גם בגרסא דיגיטלית וגם בגרסא מודפסת, מה שלא תמיד אפשרי בהוצאות הממוסדות, ולכן בחרתי לשתף פעולה עם הוצאת אינדיבוק (ובקנייה המוקדמת – כל מי שיקנה ספר מודפס יקבל גם עותק דיגיטלי – ויוכל להתחיל להתרגל לצורת הקריאה החדשה).

רציתי לשמור את הזכויות על הספר אצלי, כך שאוכל לשוב ולהוציאו בעתיד, או מבחר מתוכו, ולא למסור את הזכויות בחוזה להוצאת הספרים.

רציתי להיות בקשר ישיר עמכם הקוראים, ולכן הספר עומד לפניכם מעכשיו יחף ונרגש לתמיכה ולקנייה מוקדמת בהדסטארט, כדי שאכן יראה אור בסופו של דבר.

תודה לכם מראש!

 

שיר לאסירי בתי-הסוהר | אלמוג בהר

כָּתַבְתִּי שִׁיר עַל אֲסִירֵי בָּתֵּי-הַסֹּהַר וְהֶרְאֵיתִי אוֹתוֹ לְאָבִי.

אָמַר: מַה יַּעַזְרוּ הַשִּׁירִים לָאֲסִירִים, וּמַה לָּנוּ

כִּי נְזַלְזֵל בְּצִדְקַת הַסּוֹהֲרִים וְהַשּׁוֹפְטִים וְהַמְחוֹקְקִים?

אָמַרְתִּי: עַל הַמַּאֲסָר שֶׁלָּנוּ אֲנִי כּוֹתֵב, אַבָּא,

יוֹם-יוֹם אֲנִי חוֹזֵר לַתָּא, מַמְתִּין לִרְמִיזָתוֹ שֶׁל סוֹהֵר מְרֻחָק,

אִם יִרְצֶה אֶכְבֹּל יָדַי בַּאֲזִקִּים, אִם יְבַקֵּשׁ

אֶתְחַנֵּן לְפָנָיו לְחֹפֶשׁ בְּמַכּוֹת עַל סוֹרְגֵי הַחַלּוֹן.

אָמַר: חֲלוֹמוֹת הַשִּׁיר מִפִּיךָ מְדַבְּרִים, וְאַתָּה עַצְמְךָ עוֹמֵד

מִחוּץ לְחוֹמַת הַכֶּלֶא, אֲנִי לֹא הוֹלַדְתִּי בָּנִים לְמַאֲסָר, בֵּן,

אִם תִּרְצֶה אֶשְׁלַח אוֹתְךָ לַפָקוּלְטָה לְמִשְׁפָּטִים וְאוּלַי

תִּהְיֶה שׁוֹפֵט, בִּמְקוֹם שִׁירִים תִּכְתֹּב גִּזְרֵי-דִּין

לְהָקֵל עַל כְּאֵבֵי הָעוֹלָם. אָמַרְתִּי: אָבִי, שֶׁאֲנִי בִּנְךָ,

לֹא הוֹלַדְתִּי לִי הוֹרִים לְפַחֵד, וְהַכֶּלֶא גָּדוֹל מִשְּׁנֵינוּ,

סוֹגֵר עַל שְׁנֵינוּ, הִנֵּה מְסַמֵּן לְךָ עַכְשָׁו הַסּוֹהֵר

שֶׁתְּסָרֵב לְהַכִּיר בְּמַאֲסָרְךָ, שֶׁתְּבַקֵּשׁ לֹא לָצֵאת

אֶת גְּבוּלוֹת הַתָּא. אָמַר: אִם כֵּן אֲסִירִים כֻּלָּנוּ

בְּבֵית-כִּלְאוֹ שֶׁל אֱלֹהִים, בְּנִי, כֻּלָּנוּ עֲבָדָיו, אַךְ מָה

הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים, כֻּלָּם צוֹדְקִים, וְאֵין אֶחָד

שֶׁלֹּא יֶחֱטָא, הַאִם שָׁכַחְתָּ? אָמַרְתִּי: אֶת הַכֶּלֶא הַזֶּה

בְּנֵי אָדָם בָּנוּ, אַבָּא, וְיוֹם-יוֹם אֲנַחְנוּ עוֹזְרִים לָהֶם

לְהַמְשִׁיךְ בִּבְנִיָּתוֹ, לְהוֹסִיף אֲגַפִּים, לְהַצִּיב מַצְלֵמוֹת,

עוֹד מְעַט כְּבָר אֵינָם זְקוּקִים לְסוֹהֲרִים, יְפַטְּרוּ אֶת כֻּלָּם

וַאֲנַחְנוּ נַמְשִׁיךְ לִשְׁמֹר עַל עַצְמֵנוּ, אֲנִי לֹא אֵלֵךְ

לַפָקוּלְטָה לְמִשְׁפָּטִים, אַךְ כְּבָר הֶחְלַטְתִּי לְהַפְסִיק

לִכְתֹּב שִׁירִים. אָמַר: כֵּיצַד הֶחְלַטְתָּ? הִנֵּה כְּבָר הוֹדַעְתִּי

לְאֹרֶךְ כָּל הַמִּסְדְּרוֹן בָּאֲגַף שֶׁלָּנוּ בְּבֵית-הַסֹּהַר

כִּי הַבֵּן שֶׁלִּי כּוֹתֵב שִׁירִים לְיוֹם הַשִּׁחְרוּר, כְּבָר לוֹמְדִים

שְׁכֵנֵינוּ אֶת הַשִּׁירִים וּמְזַמְּרִים. אָמַרְתִּי: אֲנִי שׁוֹמֵעַ, אַבָּא,

אֲבָל לֹא אֶת שִׁירַי הֵם מְזַמְּרִים, אֵלֶּה הֵם שִׁירֵי הַסּוֹהֲרִים,

מֵהַיּוֹם אֲנִי אֶכְתֹּב גִּזְרֵי-דִּין לְהִתְחָרוֹת בְּגִזְרֵיהֶם,

אֶכְתֹּב פִּסְקֵי-דִּין לְהִתְחָרוֹת בִּפְסוּקֵיהֶם, אֶכְתֹּב לְךָ

וּלְאִמָּא מִכְתָּבִים מִתָּאִי בָּהֶם אֲבַשֵּׂר כִּי הַשִּׁחְרוּר

לֹא יָבוֹא גַּם לֹא בִּימֵי נֶכְדֵיכֶם, הַמַּאֲבָק אָרֹךְ

מִמַּה שֶּׁיּוּכְלוּ לְתָאֵר הַשִּׁירִים, כָּשְׁלוּ כָּל הַשִּׁירִים.

עורכות הספר: ענת לוין ורות קרא-איוונוב קניאל

מנקדת הספר: נעמה שקד

מעצב הספר: איתם טובול

יוצר הסרטון: עמית חי כהן

הוצאת אינדיבוק 2015

עורך ראשי של הוצאת אינדיבוק: ארז שווייצר

 

זהו ספרי החמישי.

קדמו לו: "צִמְאוֹן בְּאֵרוֹת" (שירים, עם-עובד, 2008), "אַנַא מִן אַלְ-יַהוּד" (סיפורים, בבל, 2008), "חוט מושך מן הלשון" (שירים, עם עובד, 2009) ו"צ'חלה וחזקל" (רומן, כתר, 2010).

ערכתי מספר ספרים, ביניהם ספר שיריו הראשון של מרואן מח'ול בתרגום מערבית לעברית, "ארץ הפסיפלורה העצובה" (הוצאת קשב, 2012), ועם שותפים לעריכה את כתב-העת "לרוחב" (הוצאת גרילה תרבות, 2012) ואת האנתולוגיה העברית-ערבית לספרות צעירה ועכשווית "שתיים / " (כתר, 2014).