זהו בהחלט אחד השבועות הטובים בחיי: פרידה בברלין, גבעת עמל תנצח, רועי חסן וערס פואטיקה שולטים, שתי קריאות ב"ללא פחד", ושני ביצועים ל-Shivers

זהו בהחלט אחד השבועות הטובים בחיי: פרידה בברלין, גבעת עמל תנצח, רועי חסן וערס פואטיקה שולטים, שתי קריאות ב"ללא פחד", ושני ביצועים ל-Shivers

עתה אמור ביידיש: אל תאמר שר הביטחון, אמור שר המלחמה

והנה מאמר נפלא ביידיש כולל תרגום לשירי "עתה אל תאמר שר הביטחון, אמור שר המלחמה" וגם מתחקה אחר הפעילות שלנו. תרגם יפה עדי מהלאל  וווּ זײַט איר געווען, קליינע קינדער, אין בית־הקבֿרות, אָדער איר האָט „געשלונגען פֿילמען‟ איר זײַט געווען אויף די פֿוסבאָל־פֿעלדער פֿון די מתים איר זײַט געווען פֿאַרשלאָסן בײַם „גרויסן ברודער” אָן געזעצןהמשך לקרוא "עתה אמור ביידיש: אל תאמר שר הביטחון, אמור שר המלחמה"

מיצוי הצלקות שיש לי על הגוף: ראיון של עינת יקיר במוסף בית אביחי

"עם אירוניה אתה לא יכול לצאת לפעולה. אלא אם כן אתה ג'ון סטיוארט". מתי שמואלוף – משורר, מבקר ופעיל חברתי – מוציא ספר חדש ונוטש את תל אביב אחרי עשור לטובת חיפה

האסון מתחיל בארוחת עסקים ומתי שמואלוף מתארחים במוסף לספרות של רונה גרשון ברשת א'

אחת מהשיחות הכי מעניינות שהיו לי על הספר החדש "האסון מתחיל בארוחת עסקים", התרחשו כשהייתי בנמל תעופה מחכה למטוס שייקח אותי לאילת ומשם לסיני. רונה גרשון קראה את הספר בעיון רב והיו לה הרבה תובנות מרתקות, שהראו לי שוב שהספר הזה אינו רגיל ומפעיל קוראים וקוראות בצורה חדשה ומפעימה.

תשאלו את מדורת השבט: ראיון של שלמה נתיב עימי ב"ישראל פוסט"

ראיון של שלמה נתיב, ב"ישראל פוסט" בעקבות הספר החדש שלי "האסון מתחיל בארוחת העסקים"

לנצח את החונטה של הזין: פוסט סרטונים מהשקת "האסון מתחיל בארוחת עסקים"

-26.6.2013 יצאתי למסע להשקת "האסון מתחיל בארוחת עסקים". ביקשתי את עזרתה של הצלמת הנפלאה של "ערס-פואטיקה" יעל ברדנט והיא נעתרה לצלם את ההשקה. עבדתי עם נגן כלי ההקשה, גונן ויזל מלהקת "להקת" אותה הכרתי דרך יעקב ביטון ואת שיריה אהבתי מאוד. עשינו חזרות וגם הצטרף אלינו המתופף עאדל. בנינו סט של שירים מתוך הספר שהפכנו למסע בתוך מדבר מזרח תיכוני, ממצרים, לעיראק, ועם עצירה באנדלוסיה. היוצר ואיש "ארץ חדשה" רני בלייר נידב לי את הבר/מסעדה "ברנר" שבו הוא שותף. קנינו שמפניה, בירות, הזמנו את כל החברים ומכרנו את הספר במחיר עלות ויצא ערב מעולה. הגיעו מעל ארבעים איש, כולל אימי ואחותי שמאוד התרגשו. חברים באו מירושלים ומחיפה.

עיניים רעבות: פואטיקה של מלך | ‎אילן ברקוביץ'

המבקר אילן ברקוביץ' כותב על אחד משיריי הספר החדש ומחבר בין הדאנק לבין הפאנק

"זה ספר השירה האחרון שלי" | האסון מתחיל בארוחת עסקים

"זה ספר השירה האחרון שלי", אני מתאבל במטבח. את מקשיבה ומחייכת בסלון, כי זה יומולדת שלךְ, אפילו שחבר שלךְ תופס את שירתו ברצינות יתרה. "אתה תכתוב עוד", את ממשיכה לגלגל את הסיגריה. ואני מקנא באהבה שאת משקיעה בתהליך, כאילו הניקוטין הוא שטן שמתחרה בי. "אני לא יכול לכתוב יותר שירים, וגם סיפורים, זה בלתי אפשרי, אני לא מבין איך אחרים עושים את זה".

הלום שמש, מלוח מדי וחסר בית: מתארח בבלוג "קורא בספרים"

השאלון שבו אני מספר מהו הספר האהוב עליי, מהו ספר הילדים האהוב עליי, מהו הספר האחרון שקראתי, איזה ספר גרם לי לתהות על מה המהומה, איזה ספר לא זכה למספיק הערכה לדעתי, מיהו הסופר האהוב עלי, ספר שנתן לי השראה, ספר עיון מומלץ

נקודת העקירה ממש בפתח העלים: השאלון באתר "מעמול"

תשובות שלי לשאלות מגוונות שהוצבו על ידי מור דרעי במדור "מעמול" באתר הסטודנטים של מכללת ספיר